מקורות

תקציר: כיצד צריכה להיות התייחסות הפסיכולוג לאנשים החווים את השכול? מהו הטיפול המתאים במקרים אלו? על תפקידו של הפסיכולוג כמלווה במקרי מוות. התפרסם בניב המדרשיה, י"ד-ט"ו (תש"מ-מ"א) עמ' 238-248 , מפיע באתר דעת

 

משברי הילדות הם חלק מתהליך ההתפתחות נורמלי על משברי הילדות וההתמודדות איתם. מאמר מאת ד"ר עדנה כצנלסון ופרופ' עמירם רביב שהתפרסם באתר הגיל הרך.

 

"מודל הסמכות השלמה" הינו מודל רחב שפותח על ידי אריה טבעון הוא משמש כתפיסה כוללת להתערבויות מגוונות הן עם הורים ובתי ספר ופועל מאז 1996 בקרב יחידת נערי רפול בצבא. המאמר שפורסם בהורים וילדים מציג כמבוא כמה עקרונות יסודיים שקשורים במודל הרחב.

 

מאת ד"ר ישראל אורון בעבר פסיכולוג מז"פ (היום, עוסק במתן ייעוץ נפשי לאחר מוות בתאונה, בהתאבדות וברצח). שוטר, אשר מוטל עליו להודיע למשפחה על מות קרוב, ממלא את אחד התפקידים הקשים ביותר בעבודת המשטרה דווקא משום כך, ככל שיהא מוכן יותר לתגובותיה האפשריות של המשפחה, וככל שיהא מודע להתנהגותו שלו במעמד זה, כך יצליח לצמצם את המכשולים במילוי התפקיד מתוך מראות המשטרה, גיליון מס' 179

 

מתוף קורס מד"א, הפרק העוסק בטראומה ומשבר נפשיים, הערכת המשבר והתייחסות לתגובת מצוקה בלחימה (תגובת קרב), דיכאון ומשברים פסיכוטיים ומשבר הסתגלות.

 

אתר זה מיועד למי שנפגשים עם אוכלוסיית התלמידים החווים את תופעת האבטלה מהיבטים שונים. כאנשי חינוך וטיפול אנו נדרשים לתת מענה ותמיכה לתלמידינו ולשם כך ריכזו באתר זה מידע חשוב העשוי לתרום בהתמודדות עם התופעה. באתר מידע ליועצים, להורים, הפעלות, מאמרים, קישורים ורשימת קריאה. האתר נבנה על ידי יפעת שחר וענבר זומרפלד, סטודנטיות לתואר שני במגמת ייעוץ חינוכי, בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה במסגרת הקורס "יישומים יעוציים באינטרנט", בהנחייתו של פרופ' עזי ברק.

 

מטרת האתר היא לספק מידע, להציע תמיכה וסיוע, לשתף ולהשתתף בכאבן של משפחות שכולות תאונות דרכים. באתר מידע פסיכולוגי על שכול ואובדן, סקירת ספרות רלוונטית, גורמי סיוע ותמיכה, מידע מסייע בתחומי קבורה ואבלות, ביטוח וייעוץ משפטי, קישורים לאתרי הנצחה וקישורים כלליים. האתר נבנה על ידי ורד ונטע, סטודנטיות לתואר שני בייעוץ חינוכי ועובדות כיועצות חינוכיות, במסגרת הקורס יישומים ייעוצים באינטרנט בהנחייתו של פרופ' עזי ברק בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה.

 

אדם נהרג בתאונת דרכים. קרוביו עוברים סבל, המתבטא לעיתים בנזקים נפשיים, כתוצאה ממות יקירם. השופטת דליה גנות, מבית משפט השלום בראשון לציון, מסכמת את התנאים הנדרשים לקבלת פיצויים, עבור הנזק הנפשי שנגרם לקרובי משפחה של נפגע בתאונת דרכים.

 

מאת יצחק גילת. המלחמה עדיין נמשכת ולפיכך מוקדם לערוך סיכומים על התפקיד שממלא בה שירות ער"ן. יחד עם זאת, יש עניין בקבלת תמונה ראשונית על מאפייני הפונים והנושאים אותם הציגו בפניות. התוצאות המוצגות בדוח זה מבוססות על ניתוח מדגם של 82 פניות שהתקבלו בער"ן במהלך חמישה ימים, החל מיומיים לפני המלחמה, וכולן מתמקדות בנושאים הקשורים למלחמה. המאפיינים של פניות אלה יושוו למדגם של 150 פניות לער"ן בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

 

אתר המספק מידע עדכני ביותר ומפורט מאוד בנושאי טראומה ולחץ. באתר תמצאו מדור להתמודדות עם פרוט הטיפולים והטכניקות, מדור לילדים ולהוריהם (כולל עמוד לילדים), בנית חוסן נפשי, בחינה עצמית של הפרעה פוסט - טראומטית, קישורים, עצות למלחמה ומנגנון שליחת שו"ת. המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה הוקם בשנת ,1999 כפרוייקט של בית חולים הרצוג-מרכז לטנר, ע"י מומחים מובילים בתחום, על מנת לקדם את השירותים לסובלים מטראומה נפשית בישראל. היום מוכר המרכז כאחד ממרכזי הטיפול וההכשרה הטובים ביותר בישראל בתחום זה. המרכז משמש כמקור למידע לאומי ובינלאומי לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ולקהל הרחב. בנוסף, המרכז יזם ביחד עם מגבית ניו-יורק את הקמת "הקואליציה הישראלית לטראומה" שתפקידה לאגד ארגונים שונים ומגוונים הפועלים בתחום הטראומה בישראל לחשיבה ולעשייה משותפות.

 

תגובה וארגון ההצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת של ד"ר אבשלום אליצור ופרופ' חיים עומר. מאמרם של אבשלום אליצור וחיים עומר "מה נאמר לאדם על הגג" הוא מאמר מעניין וחשוב מפני שהוא עושה ניסיון לתת מראש בידי המציל כלים שבעזרתם יוכל להתמודד עם המתאבד ולהוציא אותו בשלום מן המצב שאליו נקלע. יחד עם זאת מתייחסים המחברים אל מאמרם כאל טקסט ראשוני, המחייב מחשבה נוספת וקורא לתיקונים ושינויים. נענינו לאתגר, ערכנו דיונים יסודיים בנושא ולהלן התייחסויותינו.

 

התקצירים: 1. טיפול תרופתי באובדנות. פרופ' אפטר 2. אמפטיה טיפולית למשאלת ההתאבדות, עקרונות טיפול באובדניים. פרופ' ישראל אור-בך 3. מניעה יעילה של התאבדויות בצבא, פרופסור לארס מהלום, M.D. 4. תפקיד הרגשות בתרפיה התנהגותית-קוגניטיבית, איוה גלבוע – שכטמן