מקורות

האם צריך ללמד כל ילד להבחין בין טוב ורע, או שמא ניחנו כל בני האדם בחוש מולד לצדק? מהם האיזורים במוח המתווכים "מוסריות"? פילוסופים, נוירולוגים וחוקרי קופים סבורים שמצאו את שורשיו של המוסר, שמתבסס גם על הרגש, ולא רק על ההיגיון.

 

באתר זה ניתן למצוא אוזן קשבת וקבוצה לתמיכה הדדית, מקום לשיתוף ואחווה בין אלמנות צה"ל, מקור לתמיכה בפעילות להבנה עדכנית של האלמנות (widowhood), שלא על פי המיתוסים החברתיים הנפוצים, מאמרים ומקורות רבים הנוגעים לאובדן ושכול.

 

כשהופ אדלמן סיימה את כתיבת "בנות ללא אם" (שראה אור ב-1994) היא חשבה שבזה אמרה את כל מה שהיה לה להגיד על השפעותיו ארוכות הטווח של מות האֵם. אך, כשילדה את בתה הבכורה והיתה לאם, התברר לה שהיא חוזרת לאובדנה בדרכים שלא צפתה לפני כן. אדלמן, כיום אם לשתי בנות צעירות, יצאה לגלות איך עשוי מותה של אם או נטישתה להשפיע על האופן שבו מגדלות נשים את ילדיהן. ממחקרה המקיף, שכלל גם סקר של יותר מאלף נשים, בא לעולם "אימהוֹת ללא אם", השלב הבא, המאלף והמרגש, במסעה של האֵם ללא אֵם.

 

בכתבה מתוך YNET מתואר מחקר חדש הטוען כי מאפיין סביבתי - מספרן הנמוך הנוכחי של נשים במקצועות ריאליים- הוא זה שגורם לנשים מוכשרות ובטוחות בעצמן לחוש מאויימות ולהירתע מתחומים אלו.

 

במאמר מתוארת ההיסטוריה של ה-LSD ושל השימוש הקליני והמחקרי בסם זה, כמו גם בסמים אחרים, ומועלות שאלות הנוגעות לשימוש בסמים משני תודעה למטרות טיפוליות.

 

מאמר זה דן במשמעויות של טיפול בקשר הורה-ילד דרך התמקדות באם ובאמצעות המתודה הקבוצתית. הוא מתאר כיצד ומדוע נוצר מעבר חד מהתמקדות בילד להתמקדות במשתתפות עצמן. ה'כאן ועכשיו' של הקבוצה המיר את הילד שנשאר בבית לאמהות עצמן. כמוהו, הן בקשו עבור עצמן מקום לגדול ולצמוח, מקום מוגדר בגבולות ברורים, וחוויה מכוננת של צמיחה בתוך גבולות, שחרור מההנחה שהצבת גבולות הנה פעולה מזיקה ו/או מכאיבה.

 

הפסיכולוגית נעמה בר-שדה מתארת את הגורמים לתופעת גילוי עריות בתוך המשפחה, תוך התמקדות במאפייני האב, האם, והדינמיקה המשפחתית.

 

איך לבשר להורים שלילד/ה שלהם מחכה גורל קשה, שעליו ועליהם להתמודד עם הפרעה התפתחותית? תאור אישי וחוויתי מתוך העולם הקליני של מנהלת מכון להתפתחות הילד.

 

לפניכם סקר קצר (8 שאלות ומספר פרטי רקע), מבוסס רשת ואנונימי שמטרתו זיהוי מגמות וצרכים בלימודי המשך של עובדי בריאות הנפש (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עו"ס מטפלים בהבעה וכו'). מילוי השאלון, קל ופשוט, נועד לאנשי מקצוע המוזמנים למלאו ולצפות בתוצאות המצטברות.

 

מטרת המאמר לאפשר חשיפה ראשונית לטיפול באוכלוסייה של סבים/תות שחוו אובדן של נכד/ה. העיסוק במוות בתרבות הפוסט מודרנית קשה ומורכב. במקביל תפקיד הסב בעידן המודרני בו תוחלת החיים מאפשרת לסבים, ילדים בוגרים ונכדים לבלות יחדיו פרק חיים ארוך במיוחד (כ-30 שנה) הוא משמעותי ומעצב. בפרק חיים ארוך כל כך מתמודדת המשפחה הרב דורית עם מצבי חיים רבים ומגוונים לרבות משברים משמעותיים כמו גירושין, ושכול. הרהורים באשר למשמעות תפקיד הסב בהתמודדותו עם אובדן נכדו נחשפות לראשונה בחוויות הטיפוליות של הכותבת.

 

דיון רופאי ילדים התפתחותיים, פסיכיאטרים ונוירולוגים לילדים על מדיניות האבחון והטיפול בילדים בעלי ADHD בישראל כיום. מתוך הכנס השנתי של איגוד רופאי ילדים 2007. מנחים: פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות, ירושלים. פרופ' אלן אפטר, מנהל המחלקה לרפואה פסיכולוגית, בי"ח שניידר, פתח-תקווה. משתתפים: ד"ר גרי רובינזון, התפתחות הילד, מרכז בריאות הילד, שירותי בריאות כללית, רמת-אביב ג', תל-אביב. ד"ר מיכאל דוידוביץ, מנהל מערך התפתחות הילד, קופ"ח מכבי, מחוז ירושלים והשפלה. פרופ' אלי להט, מנהל המערך הנוירולוגי, מרכז רפואי "אסף-הרופא". פרופ' טלי שגיא, מנהלת היחידה לנוירולוגית ילדים, מרכז רפואי וולפסון.

 

בהרצאה מוצגת ומוסברת שיטת הביו-פידבק תוך מתן דוגמאות של מקרים שונים בהם נעשה שימוש בשיטה והושגו תוצאות חיוביות תוך זמן קצר וללא תרופות או תופעות לוואי. שיטת הביופידבק ייחודית מאחר ואינה פולשנית, מאפשרת לאדם לשלוט בצורה רצונית בתגובות פיזיולוגיות והתנהגותיות לא רצוניים.