מקורות

בפוסט זה מוצגים הקריטריונים האבחוניים של הפרעת אישיות תלותית המאופיינת ע'י צורך קבוע ומוגזם בטיפול ובדאגה של אדם אחר. התלותיות מוסברת כקיבעון בשלב הסימביוטי בתאוריית הספרציה-אינדיבידואציה של מרגרט מאהלר. מוצגים ממצאי מחקר ישראלי מקיף המשווה את התלותיות, הפתיחות לחוויה, המוחצנות, הנעימות והנוירוטיות של 601 סטודנטים לתואר ראשון הגרים בבית הוריהם בזמן הלימודים ואינם עובדים במקביל לעומת אלו שעזבו את בית ההורים ועובדים במקביל ללימודיהם ומוצעות דרכי טיפול בהפרעה.

 

בפוסט זה מובא תיאור מקרה של בחור הסובל מחרדה חברתית שהגיע לטיפול פסיכולוגי ראשון רק בהיותו בן 36. בעזרת סיפורו מתחקה פרופ' רובינשטיין אחר הגורמים, הפנומנולוגיה ודרכי הטיפול השונות בחרדה חברתית, הכוללות CBT פרטני וקבוצתי, טיפול תרופתי ב-SSRI (בעיקר ציפרלקס) וקבוצות תמיכה חברתיות.

 

המאמר מתאר את הדינמיקה של חרדת ההחמצה המלווה חרטה מתמדת על האפשרות שלא נבחרה בתוך תרבות השפע המערבית, ההישגית והתחרותית. המחבר עומד על הדמיון בין חרדת ההחמצה לספקות, ללבטים ולקושי לקבל החלטה, המאפיינים הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) ומציע להעדיף בטיפול בתופעה גישות המתמקדות בהווה, ביניהן טכניקות מן המזרח, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ופסיכולוגיה חיובית המתמקדת בחצי הכוס המלאה. מוצע להשתמש בתובנות פסיכודינמיות בעיקר להבנת ההתנגדות לטיפול, בעיקר בין המטפל לבין עצמו ומודגשת החשיבות לשליטת המטפל בגישות טיפוליות שונות.

 

מהרושם הנוצר בתקשורת סטודנטים לרפואה, סטאז'רים ומתמחים סובלים מעומס הגורם להם לחצים נפשיים שהם תוצאה של תנאי הקבלה, תכנית הלימודים וההכשרה התובענית. ואולם, מסקירת מחקרים בתחום עולה שיעור גבוה מהממוצע באוכלוסייה של הפרעות נפשיות בקרב סטודנטים אלה טרם לימודיהם והן מחמירות כתוצאה מהכשרתם. הפרעות אלו כוללות דיכאון, חרדה, OCD, נזק עצמי והפרעות אכילה. ביסודם מאפיינים אישיותיים כמו פרפקציוניזם הנמצא קשור ליותר ויותר הפרעות נפשיות כמו גם התחרותיות, השאפתנות וההישגיות המאפיינות את החברה המערבית. שיטות הטיפול המוצעות כוללות טכניקות מן המזרח (בעיקר מיינדפולנס המתמקד בכאן ועכשיו), טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכודינמי להבנת היחס ההורי שהוליד תכונות אלה והטיפול הממוקד באדם של קארל רוג'רס המדגיש את היחס החיובי הבלתי-מותנה של המטפל כחוויה מתקנת לאהבה-על-תנאי של ההורים. התופעה מוצגת כמקרה פרטי של חוליי החברה המערבית.

 

המאמר סוקר את התפתחות נוגדי החרדה, הדיכאון וה-OCD ואת מאפייניהם ואת התנגדותם של מטופלים לטיפול תרופתי, גם כשהוא מהווה תנאי הכרחי להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. באלו מצבים הטיפול התרופתי הוא תנאי הכרחי להצלחת הפסיכותרפיה ובאלו מצבים ניתן לוותר עליו. מקום מיוחד מוקדש לשיתוף הפעולה בין הפסיכותרפיסט לפסיכיאטר.

 

מי מאיתנו לא חווה חום, שיעול, קוצר נשימה (בעיקר אם עשינו מנוי בחדר כושר יוקרתי ולא ניצלנו אותו ומי שם לב לשינוי בחוש הטעם או הריח לפני שהחלו להפחיד אותנו בתשדירי האזהרה (המוצדקים כשלעצמם מבחינה בריאותית, כמובן)? במאמר זה מובאת תזכורת להחלפת ההיפוכונדרייה ב-DSM-V בהפרעות תסמינים גופניים וחרדת חולי (חרדה בריאותית), לפחד מפני המוות העומד מאחורי הפרעות אלו ומוצגות מספר אפשרויות טיפוליות.

 

צפייה בתכניות הטלוויזיה  עלולה ליצור רושם חיובי מוגזם, לפיו הומוסקסואליות היא ה'טְרֶנְד' או ה'בּוֹן טוֹן' החדש. מספר הורים שפנו אליי לייעוץ בניסיון לערער על הנטייה המינית של בניהם המתבגרים או הצעירים שיצאו מהארון אף הביעו חשש שמא בנם הוא בעצם הטרוסקסואל "נורמלי", שהושפע ה'טְרֶנְד' החדש הזה. בצד הפופולאריות של הומואים וביסקסואלים באמצעי התקשורת, מצביע מחקר חדש על שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים כתוצאה מהסטיגמה שהייתה ועודנה מנת חלקם בעבר ובהווה. עוד עולה מתוצאות המחקר שסטודנטים שתיארו את עצמם כ"נשיים" סבלו אמנם מיחס שלילי יותר מצד החברה ההטרוסקסואלית אך הסתירו פחות את נטייתם המינית, בעוד אלה שתיארו את עצמם כ"גבריים". על הפער בין הפופולאריות של כוכבי תקשורת הומואים וביסקסואלים ובין המציאות היומיומית מחוץ ל"בועה התל-אביבית" ועל ביטויי "נשיות" כגורם שעשוי לחשל או לחסל. דרושים עוד חינוך והסברה רבים כדי להגיע לנורמליזציה של הומוסקסואליות ולהגמיש את התפיסות בדבר גבריות ונשיות ועיבוד נושאים אלה בטיפול הפסיכולוגי בהומואים וביסקסואלים.

 

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה לאפיין הפרעות כפייתיות שונות על סמך תוכן האובססיות. Relationship OCD מאופיינת ע"י אובססיות בקשר להתאמת בן/בת הזוג וכמו כל אובססיה היא מלווה חרדה ולפעמים אף קומפולסיות (למשל, בדיקת נשים אחרות והשוואתן לבת הזוג). כמעט כל מטופליי הסובלים מההפרעה העלו לא אחת את השאלה הלגיטימית האם מדובר בהפרעה או באי-התאמה "אמיתית". הנה, אפוא, כמה מההבדלים בין אי-התאמה "אמיתית" שכזו ובין הפרעה כפיייתית ביחסים (ROCD). מבחינת המטפל, בעיקר הפסיכודינמי, חשוב להבדיל את ההפרעה מפחד מפני אינטימיות, אשר לרוב אינו מאפיין את הסובלים מההפרעה, אשר בה ה"פורמט" של החזרתיות חשוב לא פחות מהתוכן.

 

חרדה היא כוח חיובי השומר עלינו, אבל כשהיא הופכת מוגזמת היא פוגעת קשות באיכות החיים. אחת החרדות הנפוצות ביותר של כולנו היא הפחד מפני המוות. הטעות הגדולה של ההיפוכונדרים היא שהם חושבים שהם יכולים לשלוט בו

 

פרט למקרים בודדים, בהם ניתן להצביע בבירור על מוטציה גנטית, אנחנו מדברים לרוב על "העברה בין דורית" בתוך המשפחה ובאותה נשימה על אינטראקציה בין תורשה וסביבה. מחקר שנערך לאחרונה על תאומים זהים ולא זהים וילדיהם הסובלים מחרדה ומנוירוטיות מצביע על תרומה מובהקת של הגורמים הסביבתיים בהורות החרדתית, אשר לעומתה השפעת המטען הגנטי בטל בשישים. החרדה ההורית עצמה, ההסברים שנותנים ההורים לילדיהם נוכח גירויים ניטראליים או שליליים בצורה מתונה והתגובות החרדתיות של ההורים לחרדה שהם עצמם יוצרים בילדים הם גם המפתח למניעה.

 

תאמינו או לא, אבל ע', איש אקדמיה בכיר, כיום כבר בגמלאות, מעדיף ללכת לקולנוע, לתיאטרון, למופעי מחול ואפילו למסעדות יוקרה – לבדו! עוד כשהיה תלמיד בבי"ס יסודי והתבקש לכתוב חיבור, כתב משפט אחד בלבד. עדות כתובה לצורך המוגבל שלו בתקשורת עם הבריות. למה אנחנו תמיד חושבים שלהיות מוחצן זה יותר טוב, והאם להיות מופנם זו בהכרח בעיה חברתית שדורשת טיפול?

 

פרופ' גידי רובינשטיין וד"ר ערד קודש על הקשר בין הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) להתמכרות לניתוחים פלסטיים. מגיבים ד"ר דב קליין וד"ר יורם וולף, מנתחים פלסטיים. ומה אתם חושבים?