תקציר של סדנה המכוונת לחידוש הקשר בין הפסיכותרפיה אל מדעי המוח, היא עסקה בשאלות מה מוסיף לנו ידע זה, כיצד הוא משפיע על הדרך בה אנו מטפלים, ומה המחיר שאנו משלמים באי ידיעתנו את הרקע הנוירוביולוגי, שאלנו גם האם המשיכה של חלק מאיתנו להסברים ביולוגים אינה מעידה על "פיחות" באמונתנו באפקטיביות המפגש האנושי, וענינו כי יתכן, כי ההבנה הביולוגית לא רק שאינה מקטינה את חשיבות הפסיכותרפיה אלא אפילו מצביעה על הדרך בה תהיה תרומתנו רבה עוד יותר.
בכל תהליך טיפולי קורים תהליכים בין אישים ותוך אישים. ההמשגה ההמיספריאלית מאפשרת לנו להמשיג אותם כדלהלן: 1) תהליכים תוך אישים אצל המטופל למשל תחושת בלבול בשל מסרים סותרים מההמיספרות שלו, תחושת של מוצפות רגשית (פעילות ההמיספרה הימינית אינה מובנת או מתורגמת על ידי השמאלית)
2) תהליכים תוך אישים אצל המטפל: (reverie ואינטואיציות של ההמיספרה הימנית, מועברות להמשגה להמיספרה השמאלית)
ניתן לכן לחשוב על פסיכותרפיה כמאופיינת בשני סוגי תהליכים: האחד מודע וורבלי - מתרחש בין ההמיספרה השמאלית של המטפל להמיספרה השמאלית של המטופל התהליך השני – האחראי אולי למרבית ההשפעה הטיפולית קורה דווקא בין ההמיספרה ימנית של המשתתפים בדיאדה הטיפולית. הדיבור והאינטרפרטציה משמשים אולי מעין "גל נושא" שדרכו מוחדרת "הנוסחא המרפאה" שאונה ימנית אחת עושה מול חברתה
| 1279 צפיות | פורסם ע"י
ארנון רולניק |
הוסף למועדפים