מקורות

הפרעת אישיות תלותית | שנינו יחד וכל אחד לחוד? | הלוקים בהפרעת אישיות תלותית מפקידים בידי הזולת אחריות לתחומי חיים שלמים שלהם ומוכנים להיות כפופים לובידי הזולת מתנהגים בהתאם לצורכי הזולת כל אחרים, גורמים לאחרים לקחת אחריות על חלקים נרחבים מחייהם עצמם כתוצאה מחוסר ביטחון עעצמי ומוכנים לשלם מחירים נפשיים גבוהים ביחסים איתו. הסרטון משתמש בתאוריית הספרציה-אינדיבידואציה של מרגרט מאהלר ומוצגים בו גם עיקרי מחקר התלותיות הגדול שנערך בישראל ומשווה את הפרופיל האישיותי של 601 סטודנטים שעזבו את בית הוריהם ועבדו לצד לימודיהם לתואר ראשון. את הסרטון חותמות המלצות לטיפול פסיכודינמי, קוגניטיבי-התנהגותי, תרופתי וזוגי.

 

בפוסט זה מוצגים הקריטריונים האבחוניים של הפרעת אישיות תלותית המאופיינת ע'י צורך קבוע ומוגזם בטיפול ובדאגה של אדם אחר. התלותיות מוסברת כקיבעון בשלב הסימביוטי בתאוריית הספרציה-אינדיבידואציה של מרגרט מאהלר. מוצגים ממצאי מחקר ישראלי מקיף המשווה את התלותיות, הפתיחות לחוויה, המוחצנות, הנעימות והנוירוטיות של 601 סטודנטים לתואר ראשון הגרים בבית הוריהם בזמן הלימודים ואינם עובדים במקביל לעומת אלו שעזבו את בית ההורים ועובדים במקביל ללימודיהם ומוצעות דרכי טיפול בהפרעה.

 

הצורך לְרׇצוֹת את הסביבה כדי לזכות בהערכתה מקורו בפחד מדחייה ומכישלון כתוצאה מההתנייה הנוצרת בין החשש לאבד את אהבת ההורים לאי-עמידה בציפיותיהם. בצד הדיון בדינמיקה זו מוצגים בפוסט זה כמה טיפים מעשיים, אם כי קשים ליישום, והטיפול ב'פְּלִיזֶרִיוּת' בעזרת הטיפול הממוקד באדם, אימון לאסרטיביות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וגישות פסיכודינמיות המדגישות את הקשר הבינאישי בין המטפל למטופל.

 

לפי הגישה הפסיכואנליטית של פרויד, כולנו נולדנו ביסקסואלים (כלומר, עם פוטנציאל להימשך לשני המינים), אך בגלל הסנקציות המוטלות על הומואים, רוב הגברים מדחיקים את המשיכה לבני מינם. פרויד מתאר דינמיקה משפחתית של גברים הומו וביסקסואלים (שלא הצליחו להדחיק את המשיכה לבני מינם) כמורכבת מצירוף של אם דומיננטית ואב פסיבי, קרבת-יתר בין האם והבן או היעדר מוחלט של דמות אב. במכתבו המפורסם לאם אמריקנית הביע עמדה נחרצת כי אין בכוחו של הטיפול הפסיכואנליטי לשנות את הנטייה המינית, אך ניתן להשתמש בו בהחלט לשיפור איכות חייו של בנה, כך שיקבל את משיכתו לבני מינו ויהיה שמח בחלקו. לרוע המזל, שיתוף פעולה נדיר בין ארגונים דתיים ופסיכיאטרים פסיכואנליטיקאים בארה"ב השתמשו לרעה בהסבר של פרויד לגבי התפתחות הומוסקסואליות לצורך טיפולי המרה, שגרמו הרבה יותר נזק מתועלת.

 

לפי הקריטריונים של ה-DSM, מצטיירת דמותו של הסכיזואיד כאדם קר ומרוחק, שאינו זקוק לחברת הבריות ומתבודד מתוך העדפה ובחירה חופשית. לעומת זאת, כמעט כל התיאורטיקנים (רובם ככולם בעלי אוריינטציה פסיכואנליטית) רואים את ההתרחקות הקיצונית הזו כתגובה טראומטית לדחיית ניסיונותיו של התינוק להתקרב אל הדמויות המשמעותיות בחייו. האם ייתכן שיש אנשים אינדיבידואליסטיים שבאמת ובתמים אינם זקוקים כל כך לחברת הזולת, או שמא גם הם סובלים בהכרח מ"בדידות בלתי נסבלת שאין להימלט ממנה" כמתואר בספרות המקצועית?

 

הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית מבטאת דפוס אישיותי והתנהגותי של עיסוק-יתר בענייני סדר, שאיפה לשלמות, שליטה ביחסים בין-אישיים, צורך בכוח על הסביבה, נוקשות, סגירות (במובן של דבקות במוכר והתנגדות לשינוי) ופגיעה ביעילות כתוצאה מרמה גבוהה מדיי של מאפיינים אלה. הגישה העומדת ביסוד מאמר זה היא שבמהלך הטיפול בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, חשוב לזכור שאנו נוגעים בתכונות בעלות פוטנציאל חיובי במיוחד (בניגוד להפרעות המאופיינות ע"י אימפולסיביות). במאמר מספר אפשרויות, הלקוחות מגישות טיפוליות שונות בפסיכותרפיה, המוצעות במטרה למתן את מינון-היתר של תכונות חיוביות במהותן כגון דבקות במטרה, התמדה, תכנון, יכולת לדחות סיפוקים וכושר התמדה, לגייסן לצורך השגת שיתוף פעולה של המטופל (למשל, שיעורי בית בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי) ושימוש מושכל בסיבות שהביאו אותו לטיפול (לרוב חרדה ודיכאון) לצורך הגמשת הגנותיו.

 

כשביקשו את פרויד, שעסק כל חייו בפסיכופתולוגיה, להגדיר בערוב ימיו מהי בריאות נפשית הוא הגדירה כ"יכולת לאהוב ולעבוד". כלומר, פרודוקטיביות בעבודה בהחלט נחשבה בעיניו סימן לבריאות נפשית, אך לא התמכרות אליה, שכן הגדרתו הקצרה משאירה מספיק מקום לאהבה. יש המבחינים בין פרפקציוניזם מסתגל ופתולוגי ויש הטוענים שפרפקציוניזם מהווה בכל מקרה גורם סיכון לפסיכופתולוגיה ואף מאתרים בתוך כל הפרעה את המרכיבים הפתולוגיים. במאמר נידון הקשר בין הסוגים השונים של פרפקציוניזם והפרעות נפשיות שונות, הקשר בין פרפקציוניזם וווקוהוליזם והעידוד הסמוי שנותנים מקומות עבודה עתירי טכנולוגיה לוורקוהוליזם.

 

נטע דרור כותבת בבלוג שלה פוסט הסוקר את תופעת הפגיעה העצמית של בני נוער והכתיבה על כך בבלוגים של בני נוער בישרא-בלוג

 

מאמר חדש שכתב ד"ר גידי רובינשטיין באתר הבית שלו (http://giditherapy.com) לרגל חג העצמאות בעקבות דיון סוער שהתקיים בפורום פסיכותרפיה שבניהולו על הקושי של בוגרים לעזוב את בית הוריהם. המאמר כולל ציטוטים נבחרים מהפורום ותקציר ממצאי מחקר חדש על חמשת הגדולים וקשרם להפרעת אישיות תלותית.

 

הסכיזופרניה היא מחלה כרונית המגבילה מאוד את הלוקים בה. המחלה מתאפיינת בתקופות פסיכוטיות עם הפוגות (Remissions) ותיתכן אף החלמה. הטיפול התרופתי היעיל במחלת הסכיזופרניה החל בשנות ה-50, עם פיתוח התרופות נוגדות-הפסיכוזה. בשנות התשעים פותחו התרופות נוגדות-פסיכוזה מהדור השני: אולנזפין, ריספרידון, קוויטיאפין, זיפרסידון, אמיסולפריד, אריפיפרזול, וכן לפונקס – תרופה שפותחה קודם לכן. עם השנים ניצפו גם בחלק מתרופות אלו השפעות-לוואי חוץ-פירמידיות ואחרות, שביניהן בולטות השפעות-הלוואי על חילוף-החומרים, כגון עלייה בשכיחות של מחלת הסוכרת, ברמת השומנים בדם ובמשקל. בבחירת התרופה המתאימה מבין התרופות נוגדות-הפסיכוזה מהדור השני יש לשקול מספר היבטים: היבט כלכלי, יעילות, יתרונות ייחודיים, שיקום תעסוקתי, הישנות המחלה (Relapse), והשפעות-לוואי על חילוף-החומרים. אחת הדרכים להתמודד עם הנושא היא באמצעות אלגוריתם טיפולי, המלצות וקווים מנחים. יש להביא בחשבון את המידע לגבי טיפול שעזר בעבר, העלות הכלכלית ואיכות-החיים של החולה. בתקופה הנוכחית, שבה מושם דגש על היבטים כלכליים, זכויות החולה והיבטים משפטיים, על הרופא להיות ער למירב הגורמים בבואו לבחור את התרופה המתאימה ביותר עבור החולה. המאמר מאת יובל מלמד, בוריס פינקל, יורם ברק, פטריסיה סיפריס, איגור אויפה, אבי ויצמן ואבי בלייך. מתוך "הרפואה" – כרך 144, חוב' ד', אפריל 2005. מופיע באתר הר"י.

 

הסבר מקיף בשפה שווה לכל נפש מביא ד"ר גידי רובינשטיין במאמר קצר בו הוא עומד על ההבדלים בין הפרעה כפייתית נוירוטית (OCD) המציקה לאדם עצמו ובין הפרעת האישיות הטורדנית-כפייתית, שעימה חי האדם בשלום. ההסברים התיאורטיים מפרויד ועד עידן הפרוזאק.

 

ד"ר גידי רובינשטיין מציג מקבץ מאמרים וכתבות פרי עטו שהתפרסמו באתרים שונים וכן מאמרים קצרים בנושא הפרעות אישיות שונות (פרנואידית, סיכוזואידית וסכיזוטיפלית, היסטוריונית, נרקסיסטית, אנטי חברתית וגבולית, הימנעותית, תלותית, וטורדנית-כפייתית), קישור ללקסיקון למונחי פסיכולוגיה שערך באתר של זרות ולפורום פסיכותרפיה שמנהל באתר דוקטורס.