מקורות

במאמר מתואר מפגש בין פסיכיאטר בן זמננו לסידהרתא, הודי צעיר, בן המאה החמישית לפני הספירה. סידהרתא שואל שאלות בנוגע למהות קיומנו בן החלוף ומוטרד באופן עמוק מהסבל האנושי. איזה אבחנה ואיזה טיפול יש לתת לאיש שלימים יקרא בודהא? תרגום של אורי מלמד לכתבה של Shyam K. Bhat, אשר פורסמה ב- Journal of Clinical Psychiatry.

 

פרקים מתוך הספר "חוכמת הזיכרון המעשי", מדריך לאימון הזיכרון, המבוסס על מחקרים עדכניים וניסיון מקצועי. הספר כולל המלצות מעשיות, ושיטות ועזרים עדכניים לשיפור הזיכרון, כמו גם שאלון מקיף לזיהוי חוזקות וחולשות של הזיכרון הפרטי של הקורא, המשמש כבסיס להכנת תוכנית אימון אישית.

 

במחקרה ביקשה ד"ר עירית יניר לבחון כיצד קשורה מערכת היחסים בין ההורים לבנם או בתם, ליכולת של הבן או הבת למלא אחר הציפיות החברתיות הרווחות כלפי צעירים בשלב "הבגרות הצומחת" - אלה שכבר אינם בגיל ההתבגרות אך עדיין לא הקימו משפחה.

 

קישור לשני פרקים מתוך הספר "דיאלוג", האוסף יחדיו סדרת דיונים שהתרחשו במציאות, במסגרת קורס ייחודי שהעביר המחבר, במכללה האקדמית ערבית לחינוך בישראל. הסטודנטים הציגו בעיות שמקורן בחברה המסורתית הישראלית על שלל גווניה ובשיעור התפתח דיאלוג רב-תרבותי העוסק בבעיה הנידונה, בו הציעו המשתתפים את הפתרונות המוכרים להם מתרבותם הם, בעוד המחבר הוסיף את ההיבט המערבי של הפסיכולוגיה הקלינית.

 

היסטוריונים של התרבות מציינים את פרסומו של פירוש החלום ב-1900 כאחד מרגעי הפתיחה המשמעותיים של המאה העשרים; רגע שבו החלה החשיבה הפסיכואנליטית, ובמרכזה תשומת הלב לתהליכים לא-מודעים, לחלחל לתוך התרבות המערבית. מקומו של פירוש החלום מובטח בכל רשימה של "הספרים החשובים ביותר", כקלאסיקה מודרנית. הספר תורגם לעברית לראשונה ב-1958 כפשר החלומות. התרגום החדש מגרמנית מעביר את לשונו הצלולה של פרויד לעברית בת-זמננו. בקישור הבא מצוי הפרק הראשון של הספר בתרגומו החדש לעברית.

 

פנייה זו מיועדת לאנשי בריאות הנפש המתנגדים לרפורמה המוצעת על ידי הממשלה, ומעוניינים לקחת חלק במאבק נגדה ולמען רפורמה מיטיבה.

 

סקירת ספרות על עבודת השחקן דרך הפריזמה הפסיכואנליטית, פסיכולוגיית העצמי ותיאוריות יחסי אובייקט. הבנת הצורך שקיים כנראה, כבר מראשית חייו של הילד (שהופך בסופו של דבר לשחקן), וסקירת צרכים ותהליכים נוספים שעובר שחקן, בהיבט הפסיכולוגי, במהלך עבודתו.

 

הגנה עצמית ושמירה על החיים מתקשרים באופן מיידי עם אינסטינקטים חייתיים של הישרדות. עם זאת, תופעות של פגיעה עצמית עד מוות נצפו בקרב בעלי חיים ממינים שונים, בעיקר נוכח מצבי לחץ קשים כמו איום ממשי להישרדות היחיד או הקבוצה, כאב קיצוני ובידוד. האם ניתן לדבר על אינסטינקט של שימור עצמי בבני אדם? ומהם הגורמים לפגיעה ביכולת ובמוטיבציה של היחיד להגן על עצמו מפני סכנה, עד כדי התאבדות?

 

מקצוע רפואת השיקום מהווה צומת מפגש בין רפואה, מדעי ההתנהגות, סוציולוגיה, מקצועות הבריאות הנלווים לרפואה, חינוך, הנדסה ועוד. הרפואה השיקומית מאבחנת, מטפלת, משקמת ועוקבת אחר נכים עם נכויות אורטופדיות, נאורולוגיות, או שילובים של נכויות פיסיות ונפשיות. המאמר סוקר את עקרונות השיקום לפי המודל הביו-פסיכו-סוציאלי ומתמקד בבעייה הבלתי מוכרת של ההזדקנות המוקדמת אצל הנכים.

 

תסמונת הפיברומיאלגיה, FMS, היא פתולוגיה עם היבטים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים כאחד, בה לא ניתן להפריד בין הגוף והנפש. היא מאופיינת בכאבים ממושכים וכרוניים במערכות השרירים וברקמות הסמוכות להן. זוהי תסמונת בה רב הנסתר מהגלוי הן בהיבט האיבחוני והן בהיבט הטיפולי.

 

במאמר מביא פרופ' אורן קפלן תיאור מקרה, של פונה, בסוף שנות ה-50 לחייה, אשר מגלה סימנים של PTSD. תוך התייחסות לאנמנזה של "מדינת ישראל", ושימוש בהמשגות פסיכואנליטיות מגוונות, נפרשת הבנה בנוגע למצב המדינה ולטיפול הנפשי לו היא זקוקה.

 

תהליך ההעברה הנגדית הוא חוויה רגשית שגלומות בה כוחות בונים ביחסי מטפל חולה וביחסים בין אישיים בכלל. חכמנו זיכרונם לברכה (חז"ל) רואים בחוויה רגשית זו את האפשרות לשיפור עצמי, בדרך לשיפור והעמקת יחסים בין אישיים בדרך לתיקון עולם. בשפה המקורות חוויית ההעברה הנגדית היא כלי לתיקון המידות בדרך לתיקון עולם ומיגור הרשע מן העולם. מאמר זה מביא מבחר ביטויים מתוך ספרות חז"ל לשימוש יום יומי ביחסי אנוש וביחסים טיפוליים.