מקורות

מאמר זה מבוסס על הגישה האקסיסטנציאלית, ועל מחקרים חדשניים העוסקים בדרכי סיוע להורים תוך התחשבות ברקע והתנאים בהם נתונים חברי המשפחה, הורים וילדים כאחת. הקיום האנושי מושפע מאד מארבע דאגות קיומיות. אנו עסוקים לא מעט בניסיונות לצמצמם דאגות אלו. כך אנו אמורים כהורים לסייע לילדנו להכיר ולהתמודד עם דאגות אלו. ארבעת הדאגות הללו הן: א. המוות הבלתי נמנע. ב. אובדן החירות שמקשה לממש חלק מרצונותינו. ג. הבדידות ואיום מאובדן שייכות. ד. חיים ריקים וחסרי משמעות.

 

הזיכרון האישי הוא מתעתע וחמקמק, אפילו יותר משאנו נוטים לחשוב. אבל גם הזיכרון הקיבוצי, שהוא לכאורה יציב ועל-זמני, מתעדכן בהתאם לצרכים החברתיים והתרבותיים המשתנים של הנושאים אותו בתודעתם. מתוך אתר 'האייל הקורא'

 

הפסיכולוגיה ובפרט הפסיכואנליזה הקלאסית, אף אם פותחו בידי יהודים רבים, צמחו לדעתו של רוטנברג בתוך עולם מושגים נוצרי, ולכן שומה עלינו לנסות ולבנות "פסיכולוגיה יהודית", פסיכולוגיה מקורית הצומחת מתוך ועל בסיס מקורות יהודיים קדומים, אשר יהיה בכוחה להביא מרפא לסבל הנפשי האנושי

 

התשובה המחקרית היא שקרוב לוודאי שגיורשיםלא שישפרו את איכות החיים.

 

מחקר שמדגיש את חשיבות המחוייבות לקשר הזוגי כגורם שתורם לאיכות חיי הפרט.

 

על פי מקורות יהודיים שונים לתהליך השינוי והתשובה מספר שלבים: החטא, הנפילה לבור, החרטה, עשיית חובותינו ומצוותינו בדרך הישר והתיקון שמביא לתיקון עולם ולשיא אישי. בְּעֵינַי השינוי הוא מעגלי ויכול להתחיל בכל מקום במעגל. בכל רגע במעגל החיים הסובב אנו עלולים להידרדר או להמריא. חורבן יכול להביא לגלות ובגלות אפשר להתנחם עד שתבוא הגאולה.

 

עיון במיתוס הבריאה המקראי לאורם של מדרשי חז"ל וספרות הסוד הקבלית, בניסיון להאיר את דמותו העלומה של האל המגיח מעמקי חביונו ואת הדיאלוג הנרקם ונפרם חליפות בין חלקיו הזכריים והנקביים ובהקבלה בינו לבין האדם הנברא. הדיון יעשה מתוך זיקה לתהליכים התפתחותיים בשדה האנושי והתרבותי, תוך שימוש בין השאר בגישות פסיכודינמיות לחקר הנפש.

 

האב הוא מייסד גישה פסיכולוגית חדשה, הבת מיישמת את המודל על מטופלים. יחד הקימו מרכז לפסיכולוגיה יהודית על שם הבן-האח שנפל. "מודל הצמצום ביהדות הוא בעצם מסר כללי למודל חברתי ואוניברסלי", מסבירה פכלר. "אנחנו חיים בעולם המערבי שהאווירה בו מאוד תחרותית ומרוכזת בקידוש ה'אני', מה שיוצר המון קונפליקטים נוסח 'החזק מנצח', 'או אני - או אתה' או מצבים רבים בהם נראה שיש מקום רק לאחד ואין מקום לשניים".

 

ברשימה זו ברצוני לפתוח אשנב לתהליכים המרפאים שהתחוללו בחדרי חדרים-במפגשי היחידות בין רבי לחסיד, במרחב מקודש, הטעון השלכות עוצמתיות. ואולם, בו בזמן שאנו מוזמנים להיות קשובים לתעצומות הרגש ולדינמיקה הנפשית שאפיינה את מפגשי "היחידות" המתוארים במעשיות שיובאו להלן, נתבונן במקביל בתהליכים המתחוללים בקליניקה, בשדה אמפטי ואינטימי, בו נפגשים זה מול זה מטפל ומטופל.

 

תהליך ההעברה הנגדית הוא חוויה רגשית שגלומות בה כוחות בונים ביחסי מטפל חולה וביחסים בין אישיים בכלל. חכמנו זיכרונם לברכה (חז"ל) רואים בחוויה רגשית זו את האפשרות לשיפור עצמי, בדרך לשיפור והעמקת יחסים בין אישיים בדרך לתיקון עולם. בשפה המקורות חוויית ההעברה הנגדית היא כלי לתיקון המידות בדרך לתיקון עולם ומיגור הרשע מן העולם. מאמר זה מביא מבחר ביטויים מתוך ספרות חז"ל לשימוש יום יומי ביחסי אנוש וביחסים טיפוליים.

 

אחת השיטות המקובלות לקבלת חלום בעולם העתיק היא ה'אינקובציה' - טכניקה לקבלת מידע בחלום המתבצעת על ידי שינה המתרחשת לרוב במקומות מקודשים ושמלווה באקטים פולחניים. שני המושאים המקובלים ביותר בספרות העת העתיקה לחלומות אינקובציה הם שאלות בעלות גוון לאומי, הרווחות יותר בספרות המקרא והמזרח הקדום, ושאלות אישיות הנוגעות בעיקר לנושאים רפואיים המקובלות בעיקר בעולם היווני-רומי

 

ברשימה זו ברצוני לעיין מחדש במדרש אגדה, המספר על שארע כאשר דוד המלך ירד אל עומק האדמה, על מנת לחפור את יסודות המקדש ופגש בתהום שאיים להציף את העולם. בכוונתי להתבונן במדרש מנקודת מבט פסיכולוגית ומיתית, על מנת להבין את המניעים, הכוחות והתהליכים הפועלים בנפשו הסוערת והמסוכסכת של המלך דוד.במסגרת הדיון שלהלן, אסתייע בין השאר בגישות פסיכודינמיות לחקר הנפש וזאת מבלי להתחייב לקבל את כל ההנחות והמסקנות של גישה זו או אחרת. כמו כן אתייחס למיתוסים עתיקים ובכלל זה לסיפורי בריאה ומדרשים, בעזרתם אנסה להאיר את ארכיטיפ התהום ואת השינוי הפנימי (הטרנספורמציה הנפשית) שעבר דוד כאשר פגש בתהום