מקורות

During the course of a group workshop that deals with dreams, one of the participants related the following dream: " I'm walking with somebody, I don't know who it is, on some kind of road, maybe in a forest, when suddenly we come to a house, made of sweets and goodies. We eat the sweets with great pleasure" .

 

THE ‘BLUEBEARD’ DREAM – THE AFFINITY BETWEEN FEMALE DREAM NARRATIVES AND FAIRY TALES This article presents the affinity existing between the female dream narrative and the fairy tale genre.

 

המוח שלנו עובד בשינה יותר מאשר בעת צפייה בטלוויזיה, אדם ללא שינה צפוי למות בתוך 10 ימים, החלום הכי שכיח הוא טיסה והתרסקות. עובדות מרתקות על שינה. מתוך אתר YNET

 

עבודה עם חלומות בטיפול מנקודות מבט אינטרסובייקטיביות בינאישיות, כמשקפים תקשורת לא מודעת ביחסי מטפל-מטופל. מתוך אתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה

 

ניתוח יונגיאני של חלומו של הרטמן בסיפור "פנים אחרות" מאת עגנון. המאמר פורסם לראשונה ב"פסיכואקטואליה", ינואר 2007. מופיע באתר 'החברה היונגיאנית הישראלית החדשה'

 

על הסימבוליקה של הדימויים בספרו של ג'וזפה מריה מיטלי: Alfabeto in Sogno (ה 'אלף-בית בחלום') - 1683. המאמר נכתב בעקבות ספר מחקר שכתבה המחברת בנושא זה, והוא מופיע באתר 'החברה היוניגאנית הישראלית החדשה'

 

התייחסות לחלימה באמנות הינה עתיקה כמו האמנות עצמה. לא פלא שכך. החלום והיצירה נובעים שניהם ממעמקי הנפש, מתוך היבטים סובייקטיביים, משוחררים יחסית מקונוונציות חברתיות, לא-מודעים בחלקם הגדול, ראשוניים ולאו-דוקא רציונליים, ואפילו חולקים גלי מוח דומים. החלום והיצירה מסייעים ליוצרם להתחבר אל עמקי תודעתו ולעבד חומרים המעסיקים אותו, ומניבים לו קשת רחבה של רגשות החל מכאב בלתי נסבל ועד התרוממות רוח. רגשות יקרים ועמוקים. בתולדות האמנות, ניתנו דגשים ומשמעויות שונות לחלום. המאמר יסקור בקצרה את הזרמים והאמנים המרכזיים שהתייחסו לחלום ביצירתם.

 

חלומות הם אירועים פרטיים אשר מעולם לא תועדו בשעת התרחשותם. לעומתם – דיווחי חלומות הם אירועים ציבוריים אשר נגישים לחוקרים. השינוי הגדול שחל במתודולוגיה החברתית תרבותית בהקשר זה, היא מעבר משיטת ראיון חולמים "לא מערביים" שמטרתו איסוף מידע סטטיסטי על חלומות, לשיטה בה אנתרופולוגיים מסתמכים יותר על צפייה פעילה, בה הם לוקחים חלק בשיתוף החלומות, בייצוגם, ובפרשנותם. בסיטואציה כזו, טבעי לחלוטין ואולי אף צפוי שהאנתרופולוג עצמו יחלוק את חלומו עם הסביבה. השינוי המתודולוגי הזה הביא לידי פרסום ניתוח מגוון ועשיר של תיאורי חלומות, ייצוגם ופרשנותם. לאחרונה, אנתרופולוגיים פתחו מיומנות בחשיפת התגובות הלא-מודעות שלהם, לתרבויות אותן הם חוקרים. בחלוף הזמן, אולי יידמו האנתרופולוגים לפסיכולוגיים באמצעות היכולת שלהם להקשיב לשיחות על חלומות ובדיקת תגובתם לכך.

 

ישנו ריתמוס ביולוגי המשפיע הן על החלימה בהקיץ והן על חלימת הלילה שלנו. כל תשעים דקות של שעות הערות והשינה נטייתנו לחלימה בהקיץ או לחלימת הלילה גוברת ומגיעה לשיא. פירושו של דבר הוא, שאנו נוחים ביותר לחלום בזמנים אלה, וכי בזמן זה אנו אף פחות נוחים לריכוז רב ולמחשבה מעמיקה. פרופ' אדיר כהן מרחיב ומתאר תופעה שכיחה, אך לא מספיק נחקרת זאת, בתיבול פרקי ספרות מרובים. הפרק לקוח התוך הספר "חלום הנפש" ומועלה באתר "תורת החלומות" באישור המחבר וההוצאה לאור.

 

לאחרונה זוהו על ידי חוקרים ששה חלומות שנחלמו על ידי מספר נשים מתוך כתבים יהודיים עתיקים, כשרובם - חמישה מתוכם מתייחסים למוות. ספרות יהודית בעת העתיקה ממחישה אמונה רחבת היקף של הקשר בין נשים למוות. חלומה של חוה בספר אדם וחוה מראה אישה אשר מכירה באופן אינטימי את השטן, הרשע והמוות. היא מואשמת בהבאת המוות על האנושות. דמות רבקה בספר יובלים מתארת אישה אשר מבינה בצורה טובה את הרשע מכיוון שהיא יולדת איש רשע – עשו. זה מקנה לה את הזכות להבין כי המוות מגיע כמו שחזתה בחלומה. יוספוס כותב על שתי דמויות נשיות החולמות שתיהן על מוות. לבסוף, בבשורה על פי פונטיאוס פילאטס, אשתו של פונטיאוס פילאטס גם כן חולמת חלום על הרשע והמוות. כל אחד מחלומות אלו, מציע כי לנשים היו ידע טוב על מוות ורשע. מתוך כתב העת המקוון "תורת החלומות וחקר החלימה".

 

מחרוזת שירי יקיצה מתוך הספר "מחברת היקיצות", והקדמה מתוך הרצאה של הפסיכואנליטיקן והמשורר רובי שונברגר: " נראה היה לי שזהו במובן מסוים מעין 'חלום כמוס' של תיאורטיקנים רבים, בְּפסיכואנליזה ובתחומי ענין אחרים, הנסיקה הזאת מהשפה המדעית, השיטתית והמעוגנת היטב במונחים מקובלים ובהכללות, לְשפה חלומית, רופפת, חפשיה, דחוסה וקפריזית לעיתים, כָּזו שיכולה אולי לבטא אופנויות של חשיבה שלא ניתן לנסחן בָּשפה הסדורה. מאוחר יותר, הפעם כבר באופן מודע יותר, חשבתי שאם יכול היה להיות מעניין לכתוב בשפה חלומית על מדע , יכול להיות מעניין לא פחות לכתוב בשפה שירית על חלום, ובאופן טרנסיטיבי למעשה גם על מדע. כלומר, עלה בדעתי שהשפה השירית אותה אני כותב, אולי אפשר אפילו לומר המצב ההויָתי בו אני כותב, מקרב אותי במידה רבה למה שביון מכנה 'שפת החלום'. הרגשתי שנפלה בחֵיקי נחֲלה נפלאה, שאנסה כעת לגלות את צפוּנוֹתיה, את 'פָּרדס יפה' שלי ואת 'ברכת מים'... . מתוך אתר "תורת החלומות וחקר החלימה".

 

הספרות המיסטית היהודית שראשיתה בשלהי העת העתיקה, המשכה בימי הביניים ובתקופת הרנסנס ואחריתה בעת החדשה, מבוססת במידה לא מבוטלת על חלומות, חזיונות, מראות, גילויים וצפיות בחלום ובהקיץ. חלומות וחזיונות מפורטים, הנתפשים כגילויים מעולמות עליונים, מובאים בשלהי העת העתיקה. בני התקופה ייחסו חשיבות רבה למשמעות הנסתרת הגלומה בגילויים חזיוניים ובנבואות, והשקפה זו השפיעה על הדרך שבה התייחסו אנשים לחלומותיהם שלהם ושל זולתם. ההשקפה שמקור החלום נתפס כמצוי מחוץ לאדם, וקדושתו יוחסה למגע עם עולמות עליונים, גרמה לכך שחולמים וחוזים ייחסו משמעות לחלומותיהם והעלו אותם על הכתב, ואף גרמה לכך שחיבורים המבוססים על חלומות זכו לתשומת לב רבה והתקדשו במסורת. אולם אם נתבונן מקרוב בחלומות שהגיעו לידינו, נגלה שעיקרם אינו טמון במקורם שמחוץ לאדם, אלא דווקא בתשתיתו התרבותית של החולם ובמסורת המקודשת ששאב ממנה, מזה, ובאופקים החדשים שנפתחים לחולם, המפרק את הממשות ומצרפה מחדש, וחורג מעבר לשרירותו של הניסיון האנושי, מזה. פורסם ב"תורת החלומות וחקר החלימה"