מקורות

מאמר קצר נוסף בסדרה "מיומנו של סבא" ובו מתאר חיים עמית את השינוי שחל בתקופתנו בתפישת הלמידה של סבתות וסבים: במקום שילמדו את ילדיהם כיצד לגדל ילדים, כדאי שיתמקדו בלמידה מילדיהם כיצד להתנהג עם נכדיהם.

 

התגובה הראשונה של מי שקורא את הכותרת וחושב על נישואים במחצית השנייה של החיים היא, מה העניין? מה המיוחד בנישואים במחצית השנייה של החיים. הרי מה שהיה הוא מה שיהיה , מה שהיה בנישואים במחצית הראשונה של החיים הוא אשר יהיה בנישואים במחצית השנייה.

 

מה לנגינת מוסיקה ולבריאות שלכם? הרבה, מסתבר, ומחקרים רבים כבר סיפקו הוכחות. שירלי פרקש, מורה למוסיקה בעצמה, על נפלאות הנגינה בגילאים מתקדמים ועל השיפור המופלא שחווים אנשים שהחליטו יום בהיר אחד להתחיל לנגן, גם אם מוצרט הם כבר לא יהיו מתוך אתר YNET

 

חלק מהספרות המקצועית העוסקת בקבוצות סיכון באוכלוסייה כוללת את הקשישים כקבוצת סיכון. האמנם? האם כל מי שהוא "רשמית" נחשב סוציולוגית לקשיש אכן שיך לקבוצת סיכון? במאמר זה אשתדל לבחון את נושא התגובות וההתמודדות בהקשר הרחב ובעקר בהקשר לקשישים. מתוך אתר 'משאבים' (מכללת תל-חי)

 

מאמר בנושא מעברי דיור בגיל מבוגר - על הקשיים הטמונים במעבר לדיור מוגן ואופני ההסתגלות השונים למצב. מתוך אתר מכון צמתים

 

אוכלוסיית הזקנים גדלה בשיעורים גבוהים ועימה גם אחוז הזקנים הבריאים והעצמאיים החיים בקהילה וזקוקים למיגון רחב ועשיר יותר של שירותים ומקורות ללמידה והעשרה.אותם זקנים בריאים פיזית ונפשית חווים לא פעם תיסכול הנובע מחוסר הסינכרוניזציה בין תחושת העצמי הצעיר, הסקרן, המעורב והפעיל לבין הגוף המזדקן הדורש טיפול והתייחסות.המחברת, המלווה גם בני 80 ומעלה הפונים לייעוץ או לטיפול, מופתעת בכל פעם מחדש מכמות האנרגיה והעושר הפנימי שיש לאחדים מהם כמו גם לחוכמה הרבה בניהול החיים בזיקנה ומביאה כמה דוגמאות. מתוך אתר 'שדות' מרכז ארצי לשירותים פסיכולוגיים

 

בעבודה מתוארים מאפייני מחלת האלצהיימר והשפעתה על המטפלים מקרב המשפחה הקרובה. כן נסקרים בעבודה מחקרים הבודקים השפעת קבוצות תמיכה על המשתתפים.

 

עם העלייה בתוחלת החיים, ועם השיפור באיכות החיים, נמשך הרצון להשיג ולהתפתח: קורסים חדשים, חלקם אפילו חוזרים ללימודים באוניברסיטה שהם תובעניים יותר, ישנם הפוצחים בקריירות חדשות, וישנם אלו הנהנים מהיקשרותם לנכדיהם, ומבלים עימם אף יותר מהוריהם, המחויבים בשנים אלו לקריירה משל עצמם. אין ספק ששנות ה"בגרות-הגבוהה" יכולות להוות תקופה מהנה ומרתקת, ובת-השפעה על סבות מעניינת ומרתקת בימינו... גם עבור הנכדים. סבא-סבתא יכולים לספק מצע של רוך וביטחון לחיי הנפש של הנכדים עם תוסף מזין חשוב ואחר מזה של ההורים.

 

הקשר בין זקנה לחוכמה ידוע זה כבר, והוא מקובל בכל התרבויות משחר ההיסטוריה. עכשיו בא הנוירופסיכולוג אלחנן גולדברג ומוצא לכך בסיס במוחנו ובדרך פעולתו. נקודת המוצא של גולדברג היא הפרדוקס: אם אכן החוכמה גדלה עם הגיל, איך מתיישב הדבר עם ההנחה המקובלת שהכוחות המנטאליים דווקא יורדים עם הגיל?

 

פסיכולוגים ומומחים נוספים מתחום בריאות הנפש עוסקים מזה שנים רבות בניסיון לאתר את הגורמים התורמים להסתגלות טובה ולבריאות נפשית בזיקנה. בריאות, על פי המודלים הרפואיים, מוגדרת באופן שלילי- כהיעדר מחלה פיזית. לבריאות במובן החיובי יש נוכחות מינימלית במודלים אלה והיכולת לקדם אותה מוגבלת. העניין המוגבר בשמירה על בריאות פיזית ובעיכוב תהליכי ההזדקנות הנו ללא ספק חשוב, אך נשאלת השאלה האם מושם דגש מספיק גם על הבריאות הנפשית.

 

מקצוע רפואת השיקום מהווה צומת מפגש בין רפואה, מדעי ההתנהגות, סוציולוגיה, מקצועות הבריאות הנלווים לרפואה, חינוך, הנדסה ועוד. הרפואה השיקומית מאבחנת, מטפלת, משקמת ועוקבת אחר נכים עם נכויות אורטופדיות, נאורולוגיות, או שילובים של נכויות פיסיות ונפשיות. המאמר סוקר את עקרונות השיקום לפי המודל הביו-פסיכו-סוציאלי ומתמקד בבעייה הבלתי מוכרת של ההזדקנות המוקדמת אצל הנכים.

 

הרצאה זאת ניתנה בכנס שנערך באוניברסיטת חיפה ב-11.10.07 לרגל יום הזקן ובה דנו באתגרי ההזדקנות מנקודת מבטם של המטופלים והמטפלים. הוצגו דבריהם של ה"זקנים החדשים" בני 80 ומעלה והאופן שבו הם מתייחסים לאתגר ההזדקנות והוצעו 6 מפתחות חיוניים למטפלים באוכלוסיה המבוגרת.