מקורות

"המחקרים שלנו מראים שהקשר עם חיית המחמד לא נחווה ע"י אנשים כמערכת יחסים כמו כל יתר מערכות היחסים שלהם, ושהם נותנים מקום ייחודי ושונה לחיית המחמד כדמות התקשרות". סיגל זלכה, מרצה לפסיכולוגיה ומטפלת המשלבת בעבודתה חיות מחמד מציינת שלושה גורמים לשוני זה: חיית המחמד משרה רגיעה ומפחיתה לחץ, לרוב היא מקבלת את האדם באופן בלתי מותנה ופעמים רבות אנשים יוצרים עימה תקשורת מנוגדת-משלימה. כאשר תנאים אלו מתקיימים בטיפול הנעזר בבעלי חיים למטופל מתאפשר ליצור חוויות התקשרות שונות מהמוכרות לו, וכך ליצור בסיס בטוח לחקירת של האני ושל עולמו. בנוכחות המטפל חקירות אלו יכולות להוביל לשינוי של המודלים הפנימיים.

 

"המרחב הטיפולי, שנוצר בין החיה הפצועה, המטפל והמטופל, הוא נקודת המפגש של הכאב והפגיעה- אבל גם של כוחות הריפוי". הפסיכולוגית שרית לב-בן דב מסבירה כיצד באה סוגיית "המטפל הפצוע" של יונג לידי ביטוי בטיפול הנעזר בבעלי חיים, וכיצד המשולש הייחודי מטפל-מטופל-בעל חיים פגוע מאפשר ריפוי הדדי.

 

"בטיפול עם בעלי חיים, אנחנו מנסים ליצור את אותו קשר סימביוטי בין החיה למטופל. אנחנו מעוניינים שהחיה תקבל את המטופל דרך המאפיינים שלה, ושהמטופל, במובן מסוים, ייקשר לחיה דרך הצרכים שלו". היועץ הטיפולי חיים מויאל מונה שלושה מאפיינים של הטיפול הרגשי הנעזר בבעלי חיים, שיסודותיהם נגזרים מתיאוריות יחסי האובייקט: תקשורת דו-כיוונית, תקשורת מבוססת על ערוצים לא מילוליים ויחסים המזמנים עיסוק בתכנים ראשוניים של הקיום האנושי.

 

מאמר זה, מתאר פרויקט של טיפול בעזרת בעלי חיים, בילדים עם אוטיזם וליקויי תקשורת, שנערך במרכז מילמן בחיפה. במאמר מובא הרציונל העומד מאחורי פיתוח גישה טיפולית זו, מטרות הטיפול האופייניות לטיפול באוכלוסיה זו בעזרת חיות מחמד וכן תאור מקרה של ילד אוטיסט, המטופל בשיטה זו, מזה שנתיים וחצי.

 

על מקרים אמיתיים שבהם טיפלה אפרת מעיין, פסיכולוגית קלינית, פסיכותרפיסטית יונגיאנית ומטפלת בעזרת בעלי-חיים. מתוך ניוזלטר בנושא טיפול וחינוך בעזרת בעלי חיים באתר המכללה לחינוך על שם דוד ילין

 

מחקר זה מנסה לבחון האם קיים משתנה מסוים שהוא דומיננטי ברכיבה טיפולית, המוביל לשינוי ושיפור בהתנהלותו של המטופל. המחקר התבסס על ראיונות שנערכו למטפלים מנוסים בתחום הרכיבה הטיפולית. הם הביעו דעה מתוך נסיונם בעבודה עם מטופלים לפחות כשנה. על מנת לאסוף יותר מידע התקיימו תצפיות בשש חוות ועל 40 מטופלים בעליי קשיים מגוונים. בתצפיות אלו נבדקה שיטת העבודה בחווה, הקשר בין המטפל למטופל, התנהגות המטופל ומצב רוחו לפני הטיפול ולאחריו.

 

דיסלקציה קשורה סטטיסטית למקבץ של קשיים: הבחנה שמיעתית, זכרון עבודה, עיבוד חזותי של תנועה, קשב חזותי במרחב ובזמן, קואורדינציה, שיווי משקל, ופעילויות גופניות אוטומטיות נוספות. המאמר מתמקד בצדדים החזותיים והמרחביים שבדיסלקציה (התחומים האחרים פורטו בשני מאמרים קודמים), והוא כולל רקע פיזיולוגי לתחום החזותי וכן התרשמות קלינית לגבי הקושי החזותי-מרחבי, בעקבות עבודה עם ילדים עם דיסלקציה בעזרת רכיבה על סוסים. רכיבה אתגרית אינטגרטיבית מתיחסת למכלול של הילד, ומניחה כי קושי בעיבוד חזותי תוך כדי תנועה פוגם בתחושת הבטחון של הילד. בהתאם לכך חלק מהעבודה עם ילדים לקויי קריאה היא גם על התמצאות במרחב תוך כדי תנועה.

 

רכיבה על סוסים מהווה הזדמנות ייחודית בשל צרוף בין התרגשות ועוררות גופנית ושליטה עצמית. עבודה קבוצתית מאפשרת עבודת צוות והפנמה של הדדיות והתחשבות. באמצעות עבודה מערכתית, דרכי ההתמודדות שהתבררו כיעילות ברכיבה, מועברות גם לבית-הספר, והצוות החינוכי הופך לשותף בתהליך שעוברים הילד והמשפחה.

 

דברים שנשאה אורה דניאלי, פיזיותרפיסטית, ומורה לרכיבה שיקומית, מנהלת מרכז רכיבה "שדות שבעמק", ביום העיון "המשא והתקוה בגידול ילדים עם צרכים מיוחדים", במלאת יב' ליהב פרי – 3.10.2004

 

בין דמיון למציאות, בין טיפול לחינוך, בין אדם לסביבה. מאמר מאת אוהד שפריר (מתוך הרצאה בכנס החמישי של "חיות וחברה")

 

תאור תהליך תראפיוטי של ילדה בת שבע וחצי לקויית למידה עם קשיים חברתיים.

 

"ההשפעה של הקשר עם בעלי חיים על אנשים נחקרה מהיבטים שונים. המאמר הנוכחי מבקש לעמוד על ההשפעה של הקשר עם בעלי חיים על ההתפתחות הרגשית והנפשית של האדם. במאמר ניסיתי לשלב תיאוריות שונות, הנלקחות מעולם הפסיכולוגיה, עם הידוע לנו ממחקרים על תרומתם של בעלי החיים לבני האדם". מאמר מאת גל מי-רון שורק.