מקורות

בעיני הומוסקסואלים רבים בכלל, ופסיכותראפיסטים הומוסקסואלים בפרט, מזוהה הפסיכואנליזה ככוח מדכא שיצר את התפיסה לפיה הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית. במאמר מוצגות דרכים לגיוס עקרונות פסיכואנליטיים לטיפול פסיכודינאמי אפירמטיבי בהומוסקסואליום, שמטרתו להגמיש את האני העליון בצורה שתאפשר להם לחיות בשלום עם נטייתם החד-מינית, ברוח מכתבו של פרויד לאם אמריקנית. המאמר מלווה תיאורי מקרים הממחישים זאת. חלק א' מוקדש לטיפול בגברים הומוסקסואלים וחלק ב' לטיפול בגברים ביסקסואלים.

 

וויספר מציגה לקוראים חלק מהפיצולים שלה, שחושפים את עצמם ושומרים עליה (בדרכם המעוותת משהו) במהלך השבועיים שהפסיכולוגית שלה טסה לחו"ל, כדי שלא תתרחש קטסטרופה של אקטינג אאוט מסכן חיים.

 

כיצד מתמודדים עם משפחה דיספונקציונלית, survivors guilt, תקיפות מיניות, אונס, גילוי עריות, אלימות מילולית, אלימות פיסית, ניכור חברתי, חרדת נטישה, חרדה קיומית, דיכאון, דיסוציאציה, פגיעה עצמית, אובדנות, או בקיצור- הפרעת דחק פוסט טראומתית מורכבת? הצצה בגוף ראשון לעולם של whisper, בנסיונותיה להתמודד עם אי קביעות אובייקט, אובדן, טראומה מורכבת, ייצוגי עצמי ואובייקט שליליים, אמיגדלה מול מיינדפולנס, החלמה, שיקום, עדות.

 

נפגעות אונס כותבות ללא צנזורה על האונס שעברו בבלוגים אישיים ויוצרות קהילת תמיכה וירטואלית אנונימית, אקטיביזם והעצמה באמצעות הרשת.

 

מאמר אורח בבלוג "באופן אישי" של אורי קציר (המתארח באתר רשימות) המציג את אורי כך: ד"ר אורי ורניק הוא פסיכולוג קליני רך דיבור המתגורר ופועל בירושלים. בעבר ניהל את המרפאה לטיפול מיני בבית החולים הירושלמי "משגב לדך" והינחה קבוצות טיפול להורים שכולים. פגשתי בו בנסיבות חברתיות, וגיליתי איש שיחה מרתק שחשיבתו לעתים חוצה את גבול המקובל. בין היתר, היו לו כמה אבחנות מדוייקות ביותר בנוגע לתוצרי הלוואי של יחסי גברים-נשים בעידן המודרני. אינני מסכים בהכרח עם כל דבריו, אך דומני כי ראוי בהחלט להביאם כאן. רשות הדיבור, אם כן, לאורי עצמו.