מקורות

מאמרם של פרופ' אבי שגיא-שְורץ וד"ר תרצה יואלס על הורות בעתות גירושין, המופיע בדו"ח ועדת שניט - הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין. מתוך האתר "הורות שווה".

 

המאמר מתייחס למושגים התנכרות הורית חריפה וסרבנות קשר - המתארים מצבים של התנגדות ילדים לקשר עם אחד מהוריהם על רקע גירושין עתירי קונפליקט. המאמר טוען כי מושגים אלה, על אף הדמיון ביניהם, אינם מבטאים תופעות זהות, והמאמר מבקש להגדירם בצורה מבדלת, תוך גזירת הערכות טיפוליות ומשפטיות מתאימות מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

המאמר מתייחס להיבטים שונים הקשורים לנושא המשמורת על הילדים בעת גירושים, מזווית פסיכולוגית ומשפטית מתוך 'רפואה ומשפט', גליון 24, מאי 2001

 

המאמר מציג התמודדויות שונות של אבות לאחר הגירושין, ומעודד את האבות לקחת חלק פעיל בחיי הילדים מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

בנושא הסדרי הורות בעתות משבר גירושין, הכותבים מציגים פתרון הרואה אחריות הורית משותפת על ידי שני ההורים כמטרת-על. הכותבים בודקים שאלות יסוד הקשורות בהחלטות שמתקבלות במערכות הרווחה והמשפט לגבי ילדים שהוריהם נפרדים, תוך התמקדות בחזית המחקר הפסיכולוגי-ההתפתחותי ותוך ראייה מערכתית בהקשר הישראלי. סיכום חומרים שהוצגו על ידי פרופ' אבי שגיא-שְורץ וד"ר תרצה יואלס בפני ועדת שניט. מבוסס על הרצאות בהשתלמות לשופטים (2003) השתלמות לשופטי משפחה (2004), כנס לשכת עורכי הדין לענייני משפחה (2005), וכנס בתי דין רבניים (2006). מתוך אתר 'הורות שווה'

 

מאמר מכתב העת "רפואה ומשפט" על מינוי של מתאם הורי בסכסוכי גירושין קשים. תפקיד המתאם ההורי הוא לסייע להורים להגיע לפתרונות בנושאים השנויים במחלוקת ללא תהליכים משפטיים ארוכים ויקרים ובצורה אשר תזיק לילדים כמה שפחות.

 

גירושים בין בני זוג הופכים פעמים רבות לשדה קרב. פרופ' עמוס רולידר רוצה להזכיר להורים המתגרשים שאסור להפסיק אפילו לרגע, לדבר על הילדים, לחשוב עליהם ולתקשר בשבילם. רוצים לריב? לא כשהם בסביבה

 

התשובה המחקרית היא שקרוב לוודאי שגיורשיםלא שישפרו את איכות החיים.

 

חזקת הגיל הרך זוכה היום לביקורת בטענה כי היא אינה מתאימה לתנאים החברתיים והכלכליים של ימינו; היא אינה תואמת תיאוריות פסיכולוגיות מתקדמות אשר גורסות כי טובת הילד הוא לקיים קשר יציב ועקבי עם שני הוריו; והיא משפיעה גם על גורמים נוספים המסייעים לבית המשפט דוגמת עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים, אשר נוטים לחוות דעתם המקצועית בהשפעת הדוקטרינה. לפיכך, יש הקוראים לבטל או לשנות את חזקת הגיל הרך בחוק הכשרות והאפוטרופסות ולאפשר לבית המשפט לקבוע את משמורת הילדים בכל מקרה לגופו.

 

בהתבסס על המחקרים הרבים שנאספו בשנים האחרונות המתבססים על ממצאים מהשטח- ברור כי עבור רוב הילדים –הסדרי הראיה ה"מסורתיים" אינם מעודכנים ,קשיחים שלא לצורך, מגבילים, ואינם עונים על האינטרס של הילדים עצמם לטווח קצר או ארוך. פתרון של משמורת משותפת –עונה לעקרון של טובת הילד שהוא עקרון העל הראוי להנחות את מקבלי ההחלטות בנוגע להסדרי המחייה של ילדים לאחר פרידה וגירושין.

 

במאמר מתוך כתב העת "פסיכולוגיה ומשפט" עוסק ישראל אורון בשאלת המשמורת על הילד לאחר גירושין של ההורים, ובהתערבות המדינה בשאלה זאת, על ידי העמדת ההורים במבחני הורות שונים. המאמר דן בכלי המבחן הפסיכולוגיים בהם נעשה שימוש, בהטייה של מערכת המשפט למשמורת אמהית, ולחשיבות שיש בעיני הכותב למודל של משמורת משותפת.

 

תנועת הורות=שווה הוקמה על ידי הורים - נשים וגברים - במטרה לקדם שינוי חברתי בתחום האחריות ההורית בכלל וחלוקת האחריות ההורית לאחר גירושים או פרידת ההורים. הורות=שווה מבקשת לעודד הורים לחלוק את האחריות ההורית ביניהם ולהסכים הדדית, שזכותו של הילד שלהם ואף טובתו להיות בקשר קרוב, רצוף ותומך עם כל אחד מהם. באתר חדשות, מאמרים, קישורים, על הורים וילדים במהלך ולאחר תהליך של גירושים.