מקורות

המונחים אמהות ואמהיות אינם זהים.. כבר בשנת 1945 הבחינה הפסיכואנליטיקאית הלנה דויטש בין אמהות (motherhood), ובין אמהיות (motherliness), ובכך, במובנים רבים, הקדימה את זמנה. האמהות מתארת את היות האשה אם, את היחס בינה לבין ילדיה מבחינה פיזיולוגית, סוציולוגית ורגשית; ואילו האמהיות היא תכונה המבטאת עמדה רגשית כלפי הזולת וכלפי עצמנו, ללא קשר הכרחי לאמהות ביולוגית. עמדה אמהית יכולה להימצא גם אצל גברים ואצל נשים שלא ילדו. באמהות יש צדדים אפלים וטמונות בה סכנות; האמהיות מבטאת נתינה המותאמת לצרכיו של הזולת. האמהיות היא בעיניי נושא בעל חשיבות מכרעת לא רק ביחסים בין הורים לילדים, אלא ביחסים הבין-אישיים בכלל ובאזורנו בפרט.

 

פרדוקס העיתוי - אולי אפשר להתחיל ישר מהילד השלישי? הפרק הראשון בספר "הורים כבני אדם" מאת חיים עמית. רוב הזוגות מביאים ילדים לעולם בעיתוי "לא מתאים", שכן אין עיתוי מושלם ללידת ילדים. זה תמיד או "מוקדם קצת" או "מאוחר קצת". קשה לבוא להורות מוכנים לגמרי הן מבחינת ההתפתחות האישית והן מבחינת ההתפתחות הזוגית; ואולי גם לא צריך. כי זה הוא פרדוקס העיתוי בהורות: דווקא בגיל צעיר, שבו המוכנות הרגשית בדרך כלל נמוכה יותר, מרבים האנשים להביא את ילדיהם לעולם. בכך דן הפרק.

 

כשהופ אדלמן סיימה את כתיבת "בנות ללא אם" (שראה אור ב-1994) היא חשבה שבזה אמרה את כל מה שהיה לה להגיד על השפעותיו ארוכות הטווח של מות האֵם. אך, כשילדה את בתה הבכורה והיתה לאם, התברר לה שהיא חוזרת לאובדנה בדרכים שלא צפתה לפני כן. אדלמן, כיום אם לשתי בנות צעירות, יצאה לגלות איך עשוי מותה של אם או נטישתה להשפיע על האופן שבו מגדלות נשים את ילדיהן. ממחקרה המקיף, שכלל גם סקר של יותר מאלף נשים, בא לעולם "אימהוֹת ללא אם", השלב הבא, המאלף והמרגש, במסעה של האֵם ללא אֵם.