מקורות

הפרק "The Hero" מתוך הספר Enemy, Cripple and Beggar: Shadows in the Hero's Path מאת ד"ר אראל שליט http://www.hebpsy.net/s...uct&typ=1275

 

הספר חוקר את המשמעות הפילוסופית, הפסיכולוגית והרוחנית של מערכת הטארוט. הבנתו של יונג את הנפש עומדת בבסיס הספר הזה: לפי העיקרון הפסיכולוגי, כל תשובה הניתנת על סמך הסתכלות בקלפי הטארוט היא השלכה של עולמנו הלא-מודע אל הקלף, כך שהוא כעין מראה מעמיקה ראות, שבאמצעותה אנחנו משוחחים עם עצמנו הפנימי ביותר המנחה אותנו. לפי העיקרון הסינכרוני, קלף שנבחר מתוך ערימת קלפים הפוכים הגיע אלינו לא במקרה, והוא מתאים לנו ברגע זה, מאחר שקיים קשר סמוי בין העולם הפנימי לחיצוני, המאפשר לקלף המתאים להיבחר באותו רגע. רות נצר היא פסיכולוגית קלינית יונגיאנית, אמנית, מבקרת וחוקרת ספרות ומשוררת. כתבה שמונה ספרי שירה עליהם זכתה בארבעה פרסים ספרותיים.

 

האם ראוי לספר לילדים סיפורים ואגדות המכילים לעתים תיאורים אכזרים ואפלים, העלולים להפחיד את צאצאינו ולערער את נפשם הרכה? מתוך האחרית דבר: אנו חיים בתקופה שבה העולם, הנשלט על ידי דוקטרינות וחברות כלכליות שאכזריותן משתווה למכשפות הכי רעות באגדות, הפך להיות מקום לא בטוח לצמיחת פרחי לב הזהב או ברווזונים מכוערים שלוקח להם זמן להפוך לברבור. הכל צריך להיות מהר, קצר ולעניין. אנו מופגזים במידע שאי אפשר לקלוט, אוכל מהיר שאי אפשר לעכל, ודחף להשיג עוד ועוד. נראה שאגדות כבר לא מסתיימות במלים "והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה", אלא במשפט קצר ותכליתי, "לחיות באושר ובעושר עד העצם". יש צורך להציל את המקומות הבטוחים שבהם הנשמה יכולה להתרפק, להתכרבל ולמצוא מפלט ומנוח. האגדות והסיפורים, יחד עם השירה, הם "שמורות הטבע של הנפש", שאותן עלינו לשמר ועליהן להגן מפני כל פגיעה. "ונשמרתם לנפשותיכם" מצווים לנו בפרקי אבות. אני מדמיין מבצע של החברה להגנת הטבע שבמסגרתו נגן על נפשות רכות, על ציפורים בראש ועל חלומות כמוסים. אולי, כל עוד נמשיך לספר אגדות ולהאמין בנסים ובנפלאות, לא הכל יהיה אבוד.