אחד ממקורות הלעג העיקריים להומואים מאז ילדותם, דרך התבגרותם ובמשך בגרותם הצעירה מכוון כלפי נשיותם, המאיימת על התדמית הגברית של צעירים הטרוסקסואלים רבים, במיוחד בגיל ההתבגרות. ביטויי לעג אלה נמצאו במחקרים רבים מהשנים האחרונות כטראומה האחראית לשיעור המוגבר של הפרעות נפשיות שונות בקרב קהילת הלהט"ב, הגדלה בתוך החברה ההטרוסקסואלית הדומיננטית, לרוב ללא כל אמצעי תמיכה. במגזרים מסוימים בחברה השכיחות המוגברת של גברים העוסקים במקצועות "נשיים" (גננות ילדים, עיצוב אופנה, איפור וכו') עלולה אף היא להוות גורם המנציח את העמדות השליליות, בעיקר של גברים הטרוסקסואלים. ניסיונות טיפוליים שמכוונים ל"תיקון" "ליקויים" והפרעות בתחומים שונים העלו תוצאות דלות יחסית. בשנים האחרונות אנו עדים לשגשוג הפסיכולוגיה החיובית המכוונת לטיפוח וחיזוק ה"חוזקות", התכונות החיוביות של האדם במקום ניסיון לתקן את "חולשותיו". המאמר עומד על היתרונות היחסיים שיש לגישה זו לגבי טיפול בגברים הומואים דווקא ע"י קבלה וטיפוח תכונות והתנהגויות הנחשבים "נשיים" אך הם תופסים מקום הולך וגדל בחברה, כמו גנני ילדים, מעצבי אופנה ועוד. חיזוק החוזקות האופייניות של גברים הומואים, כחלק מתפיסת הפסיכולוגיה החיובית, מוצעת כמפתח לקבלה עצמית שבעזרת חינוך הציבור לגמישות מגדרית עשויה להקל על סבלם הנובע מלעג להתנהגות נשית.