מקורות

בעקבות התקדמויות טכנולוגיות ונקודות מבט תיאורטיות עדכניות נתפס המוח האנושי כפלסטי, כלומר – כאבר אורגני הנבנה ונבנה-מחדש באופן מתמיד בהתאם להתנסויות שחווה האדם. ההרצאה תתמקד בהשפעותיה של פסיכותרפיה על תהליכים אלו. הרצאה מכנס "נפש נפרדת מגוף" שנערך בפברואר 2007 בביה"ח לגליל המערבי, נהריה.

 

דיון בהרצאתו של שמואל גרזי "משק כנפי העצמי", אשר התקיימה ביום א' 27/1 מסגרת מפגשים בצוותא של איגוד ישראלי לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות. שמואל גרזי טווה מארג יצירתי של מחשבות ורעיונות, המתבסס על התפיסה לפיה העצמי אינו ישות מבנית אלא התקיימות של זרימה מתמדת. הזרימה הקיומית הזאת, לפי המודל שהוא מציע, ניזונה מחוסר השואב אליו את הזרימה כשם שנהר זורם מהמקום הגבוה אל המקום הנמוך.

 

ספרו של יצחק בנימיני הוא מחקר אקדמי עדכני על ראשית הנצרות, הנעזר בתובנות פסיכואנליטיות להבנת אישיותו ומפעלו של היהודי שאול התרסי, הלא הוא השליח פאולוס, מייסדה של הנצרות. כבר בתחילת הספר ניכר שבנימיני אינו מציג בספרו רק את פריו של מחקר אקדמי, אלא גם עיון בנושאים שיש בהם כדי להאיר באור חדש תופעות יסוד בתרבות המערבית בת ימינו, שניזונה גם היום ממבני היסוד של הדת הנוצרית.

 

פרסום הספר הבדיחה ויחסה ללא-מודע (1905) מאפשר לקורא העברי מפגש ראשוני בשפתו עם אחת היצירות הייחודיות בגוף-הטקסטים של זיגמונד פרויד. ניתן לראות בהבדיחה ויחסה ללא-מודע ניסיון מוקדם של פרויד לבנות מודל תיאורטי שמשלב דיון מטא-פסיכולוגי על מבנה האני והתהליכים הנפשיים שהוא חווה לבין מיקומו בתוככי הסדר החברתי-תרבותי-סמלי.

 

איתן בוגנים ניצל את התרגום החדש ל"פירוש החלום" של פרויד, כדי לברר עם פרופ' עמנואל ברמן כמה סוגיות לגבי חלומות וטיפול נפשי: מהו חלום, והאם יש לו חשיבות? האם אפשר לעשות אנליזה עצמית? ולמה בעצם לא להדחיק?

 

עושי הנפשות מספר את סיפור הגעתה של הפסיכואנליזה לארץ ישראל. במחקר פורץ דרך מתוארות השנים המעצבות של החברה הפסיכואנליטית הארץ-ישראלית ונחשפות בו לראשונה התכתבויותיו של פרויד עם תלמידיו וקוראיו בארץ. ערן רולניק משלב היסטוריה אינטלקטואלית בהיסטוריה חברתית ומשרטט ברגישות את הביוגרפיה הקבוצתית של הפרוידיאנים הראשונים שהיגרו לפלשתינה.

 

היסטוריונים של התרבות מציינים את פרסומו של פירוש החלום ב-1900 כאחד מרגעי הפתיחה המשמעותיים של המאה העשרים; רגע שבו החלה החשיבה הפסיכואנליטית, ובמרכזה תשומת הלב לתהליכים לא-מודעים, לחלחל לתוך התרבות המערבית. מקומו של פירוש החלום מובטח בכל רשימה של "הספרים החשובים ביותר", כקלאסיקה מודרנית. הספר תורגם לעברית לראשונה ב-1958 כפשר החלומות. התרגום החדש מגרמנית מעביר את לשונו הצלולה של פרויד לעברית בת-זמננו. בקישור הבא מצוי הפרק הראשון של הספר בתרגומו החדש לעברית.

 

המאמר מביא את המצבים הפתולוגים של יחסי אם-בן כאשר הקשר נתקע בהפיכת הילד לבן המאהב של האם ושם דגש על חלקה של האם וסיבות הנאוצות בפגיעתה לתקיעות זו. המאמר נותן דיאדה פרוטוטיפית המתאימה למצבים דיאדים אחרים כמו למשל המצב הטיפולי.

 

תקציר עבודת דוקטורט בו יצחק בנימיני בוחן את מקומו ואופן תפקודו של השיח הדתי היהודי-נוצרי בכינון השיח הפסיכואנליטי של ז'אק לאקאן.

 

מאז ראשית ימיה, מקיימת הפסיכואנליזה מערכת יחסי גומלין מורכבת עם רוח התקופה בה היא פועלת. מחד, הפסיכואנליזה מושפעת מהאקלים התרבותי-מחשבתי של התקופה, ומאידך- היא עצמה משפיעה, ובמידה מסוימת- אף יוצרת, את רוחה של התקופה. לא ייפלא, אפוא, שדמותה של הפסיכואנליזה בתחילת ובסוף המאה ה-20 הייתה שונה: בתחילת המאה הפסיכואנליזה ינקה את עיקרי בסיסיה מהחשיבה הפוזיטיביסטית והרציונליסטית שאפיינה את המודרניות; בסופה של המאה, התבססה הפסיכואנליזה על עיקרים אחרים, דוגמת יחסיות, ריבוי אמיתות, ארעיות והבנה ייחודית של כל סיטואציה. עיקרים אלו הם עיקריה של החשיבה הפוסט-מודרנית, חשיבה שהפכה בעשורים האחרונים לדומיננטית בחשיבה המערבית. גלישתה, הכמעט טבעית, של הפסיכואנליזה אל עומקו של שדה החשיבה הפוסט-מודרני הביאה אותה אל פי משבר. מטרתו של חיבור קצר זה היא לסמן את אותו משבר, את משמעויותיו התיאורטיות והטיפוליות, ולהציע אלטרנטיבה שתאפשר את חילוצה של הפסיכואנליזה ותסמן לה דרך חדשה. זו תגובש בדמותו של 'המניפסט הפסיכואנליטי'.

 

בהרצאה זו , שניתנה במסגרת יום עיון בפסיכולוגיית העצמי שנערך בבית אריאלה ב 15/6/07מציע רענן קולקה כי האדם הבא אחרי האדם האשם והאדם הטרגי יהיה האדם הנִמְזָג, האדם המיסטי.

 

רשמים מהרצאתו של ד"ר איתן בכר על הפרעות אכילה לפי פסיכולוגיית העצמי, שהתקיימה ב30/4 במסגרת סדרת "מפגשים בצוותא" של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי, והרהורים על נושא זה בעקבות המפגש.