מקורות

מתוך יום העיון "מדרש ביון" של התוכנית לפסיכותרפיה באונ' ת"א, עם צאתם לאור בעברית של ספריו "במחשבה שניה" ו"ללמוד מניסיון" בעריכתן המדעית של יולנדה גמפל וגלית גמפל.

 

ז'וליה קריסטבה נולדה בבולגריה (1941) והפכה לאחת מהוגי הדעות המשפיעים בצרפת. במקצועה היא פסיכואנליטיקאית, אך היא כותבת על נושאים שונים ומגוונים: סמיוטיקה, ביקורת ספרות, תיאולוגיה, פילוסופיה ופוליטיקה. ספרה, "כוחות האימה", עוסק בבְּזוּת, מושג אותו היא מנתחת מכיוונים שונים. כפסיכואנליטיקאית היא אמונה על תורת לאקאן וחלק לא קטן מניתוחיה עובד דרך התיאוריה שלו, אך לא רק לאקאן נמצא ברקע. היא מנתחת ומצטטת אנתרופולוגים, סופרים, פילוסופים ואנשי דת.

 

כתבה במוסף ספרים של עיתון הארץ מאת ד"ר ארנון לוי הסוקר את הספר הוירטואלי "פסיכואנליזה בנפשנו: מחשבות על העשייה הפסיכואנליטית העכשווית" של ד"ר ניצה ירום שראה אור באתרנו

 

הספר "פסיכואנליזה בנפשנו-מחשבות על העשייה הפסיכואנליטית העכשווית" מהווה שינוי מרענן בנוף של ספרי הפסיכואנליזה הרבים שיצאו לאחרונה. נתחיל בכך שזהו ספר אלקטרוני, חינמי, שפתוח לכל ללא תשלום והוא מתפרסם במקום אחד בלבד: באתר האינטרנט "פסיכולוגיה עברית", אתר פסיכולוגיה המוכר על ידי רוב אנשי המקצוע בפסיכותרפיה ומוכר גם לחלק לא מבוטל מהציבור הרחב.

 

צאתו לאור בעברית של כבלי האהבה הוא ללא ספק חגיגה בנוף הפסיכואנליטי הישראלי, ונקווה שגם ספריה האחרים יוכרו לקורא העברי. הספר שיצא ב- 1988 כבר ספוג בתודעה הקולקטיבית שלנו ולכן יכולה התיזה הגדולה שלה לגבי הכניעות הארוטית ביחסים בין הגבר והאשה להחשב כמשהו שכבר מוכר לנו. אולם מכיון שהמאבק בין המינים הוא מאבק יומיומי של כל אחד - הוא נצחי - אנו זקוקים לתאוריה שלה. מדובר במאבק עם האוביקט המיגדרי הממשי, המופנם והפנטזמטי, על מאבקו של כל אחד להתחבר אל ו/או להפטר מרישומי ההזדהויות וההפנמות שלנו אוביקטים נשיים וגבריים, על מאבקם הבלתי ניתן להתרה של גברים ונשים כאוביקטים וכסוביקטים.

 

סקירה ביקורתית של ד"ר גידי רובינשטיין באתרו "שרינק פרנדלי" (www.zarut.com/shrink-friendly) על ספרו של המטפל הזוגי, ניל קמינסקי, "זה לא אני - זה אתה". גישור בהקשר ההומוסקסואלי.

 

"חיים עומר ונחי אלון, פסיכולוגים מנוסים, לא מאמינים ביכולתה של הפסיכולוגיה לרפא, ומתייחסים לרבות משיטות הטיפול המקובלות כגירוש שדים מודרני. האלטרנטיווה שהם מציעים לפתרון עימותים - בין פרטים וזוגות, הורים וילדים, בין אדם לעצמו - מושתת על הבנת תהליך ההשחרה, הדמוניזציה, של הצד האחר. כעת, לקראת ההתנתקות, היא מעוררת עניין גם בקרב צה"ל והמתנחלים" כתבה שהתפרסמה בהארץ

 

לקראת הגעתו של סרוון שרייבר לארץ, מוצג מאמר שהתפרסם בעיתון הארץ על פסיכיאטר זה

 

אוננות, אותם החטאים הקטנים שלנו ברגעים האינטימיים – האם צריך לדבר על אוננות? האם מותר? צריך אולי לא, אבל בהחלט מותר, מותר כל עוד העיסוק בנושא המביך הזה הוא אקדמי גרידא. אבל, האם אפשר להפוך דיון על אוננות לדיון אקדמי משכיל? מה כבר אפשר לכתוב על אוננות? בואו ונראה מה היה לד"ר זיגמונד פרויד להעיר ולהאיר בנדון, בכרך 12 מתוך 24 כרכיו בחיבור קצר מ-1912 שנקרא 'תרומה לדיון על אוננות' Contribution to a Discussion on Masturbation .

 

דיון בסיפרה של הפסיכותרפיסטית הבריטת אן אלברז Live Company

 

"משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו" - ספר חשוב להבנת הנושא ולהתמודדות עמו. יהודית, פסיכולוגית קלינית מ"תחנת העמקים" מביאה להורים טיפים מן הספר, המעידים כי התמודדות נכונה עם משברים מסייעת ומחזקת את הילד בתהליך התפתחותו וגדילתו מאמר לציבור מתוך מדור כתבות בעיתון "בבקעה" שמפרסמת תחנת העמקים.

 

הפסיכולוגית אורלי פוקס רואה בסטירות שחטפה מהוריה, יעקב ועדנה שבתאי, דוגמה להורות טובה וכתבה ספר שמסביר לדורית בייניש למה היא טועה והם צדקו. כתבה שהתפרסמה ב"הארץ"