מקורות

מסמך רקע בנושא ילדים ונוער בסיכון על רקע היותם הומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדר או בעלי התלבטויות בנושאים שקשורים לזהות מגדרית ולמשיכה מינית. המסמך כולל המלצות אופרטיביות וביבליוגרפיה. המסמך הוגש לועדה מקצועית במשרד הרווחה - "ועדת שמיד", שבחרה למעשה להתעלם ממנו, והוא מוגש עתה כשירות לציבור.

 

אתר מינוסטרס מציע תוכנית לעזרה עצמית להתמודדות עם חרדת בחינות. האתר אינו עוד אתר מידע אודות חרדת בחינות ומאפייניה (אתרים רבים כאלו מצויים בארץ ובעולם), אלא אתר ייחודי המציע תוכנית הדרכה אינטראקטיבית: בתוכנית זו המודרך מאבחן את מאפייני חרדת הבחינות שלו, לומד להכיר את שורשי החרדה ודרך היווצרותה ומתרגל רפרטואר כלים רחב (הנשענים על תפיסה קוגניטיבית-רגשית-פיזיולוגית) להתמודדות עם חרדה זו. התוכנית מתקדמת עם המודרך שלב אחר שלב על פי צרכיו וסגנונו. במהלך התוכנית, המודרך מקיים קשר דרך האינטרנט עם מנחה המלווה אותו. התוכנית מיועדת לתלמידי תיכון וסטודנטים הסובלים מחרדת בחינות ומבקשים לעזור לעצמם, אך אינם רוצים או אינם יכולים לפנות לטיפול פרטני פנים אל פנים. התוכנית ניתנת בתקופה זו ללא תשלום להוציא תשלום סמלי של 30 ₪ עבור משלוח "ערכת אימון אישי" הכוללת תקליטור הדרכה ומד-חום (לצורך אימון במשוב ביולוגי פשוט להתמודדות עם לחץ), הנשלחת לביתו של המודרך. ארבעה אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש (קבוצת משב) חברו יחדיו למיזם זה ועומדים מאחריו: ד"ר דני חמיאל, זהבה לונטל, אודי גל וצימרמן יעקב (צימי).

 

המאמר עוסק באוכלוסיית לקויי למידה בשלב לשכת הגיוס בצה"ל, שלבי המיון השונים הצפויים להם, מדיניות הצבא ביחס ללקויי למידה הן בקביעת נתונים אישיים והן בשיבוץ. כותבת המאמר פירסמה עבודת דוקטורט על הסתגלותם של לקויי הלמידה לשרות הצבאי ומסייעת ללקויי למידה להתכונן היטב לגיוס.

 

ד``ר לאוניד קיקנזון כותב על תופעת ``סרבנות בית ספר``, במטרה לעזור להורים בזיהוי ראשוני של הפרעות נפשיות העלולות להיות סיבה לתופעה זאת. מאמר זה מוקדש למשפחות של מתבגרים אשר מסיבות שונות התנתקו מהמסגרת הלימודית

 

מאמר זה יעסוק בתופעת ההתמכרות אצל מתבגרים מנקודת מבט פסיכואנליטית – כמאבק בין כוח הרצון למה שנחווה כצורך ("עז כמוות") של הגוף, כניסיון של הסובייקט למנוע את השתלטות היצר על יוצרו ולעיתים (ולרוב בו-זמנית) גם כביטוי לכניעה לו. ההתמכרות תידון כאן כמקרה פרטי של אחת מדרכי הדיאלוג הלא מודע שמנהל ה"עצמי" עם "הגוף" ועם "עולם האובייקטים" המופנמים וייצוגיהם במצב של דיס-אינטגרציה וחולשת ה"אני". מופיע באתר טריאסט-שריג

 

"פשרה", מונח לגיטימי בכל תחום אחר בחיים, נתפסת כמעט כמילה גסה כשמזכירים אותה בהקשר הרומנטי. כך טוען ד"ר גידי רובינשטיין במאמר בו הוא מנסה להעלות הסברים מה גורם לגברים ולנשים לדחות את מי שמעוניין בהם ולהימשך למי שדוחה אותם. נשמע מוכר? "קשה להשגה" הוא שם המשחק בעולמנו ההישגי...

 

המצגת מהווה סיכום הרצאתו של פרופ' ישראל אור-בך ביום עיון של בכירי שפ"י שעסק בנושא אובדנות . המצגת מתייחסת לגורמי סיכון, סיבות לנסיונות התאבדות, טיפוסי מתבגרים מתאבדים, כאב נפשי, גורמים מגינים , מניעה בקהילה, עקרונות בקהילת בית הספר והתערבות משפחתית. המצגת מופיה באתר השרות הפסיכולוגי החינוכי.

 

תקציר המאמר מתאר קבוצה טיפולית לבני נוער שחוו אובדן. המודל ההתערבותי מבוסס על גישות מילוליות וגישות הבעתיות, ביניהן הפסיכודרמה של לוי מורנו. הכלים הפסיכודרמתיים המרכזיים לעיבוד האבל המיושמים בקבוצה הם "המפגש האחרון", "העניינים הבלתי פתורים" ו"הכיסא הריק". הוויניאטות הטיפוליות שעלו בקבוצה מתוארות תוך פרישת התהליך הפנימי של המפגש הפסיכודרמתי ושלבי הקבוצה על פי בק. המפגש הטיפולי איפשר לבני נוער שלא העזו להיפגש עם רגשות כואבים או שרצו לסגור מעגלים ביחסים עם האדם שאבד, להיפגש עם האדם "כאן ועכשיו", להידבר איתו ולהשלים עם האובדן.

 

תחושת יכולת המוגדרת כתפיסת הפרט את עצמו כבעל שליטה עצמית ובטחון עצמי מחד ואמון בחברה כבעלת משמעות וקיום פוטנציאל של תמיכה חברתית מאידך, הנה אחד מן המשאבים האישיותיים שנמצאו בספרות המחקר כבעלי משקל מכריע בהתמודדות עם אירועי חיים שליליים ומטלות חיים, כולל בהתמודדות עם גמילה מסמים. מחקר פעולה שמטרתו חיזוק תחושת יכולת בקרב נערים בסיכון לשימוש לרעה בסמים המוכרים על ידי שרות מבחן והיחידה לנוער וצעירים כלל תוכנית ההתערבות בת שני חלקים, מחנה הישרדות ומפגשים קבוצתיים (24 מפגשים). המדגם כלל שתי קבוצות, קבוצת מחקר - 17 נערים בגילאי 14-16 להם תיק אחד לפחות על שימוש בסמים וקבוצת השוואה של 17 נערים בעלי רקע דומה. שאלון הכולל את המדדים הבאים: תחושת יכולת, הערכה עצמית, דימוי עצמי, אופטימיות, אמון בקיומה של תמיכה חברתית ממשפחה וחברים, ואירועים טראומטיים הועבר לפני ואחרי ההתערבות. ניתוח שונות להשוואה בין ממוצעים בין קבוצת המחקר וקבוצת ההשוואה העלה כי מידת תחושת היכולת, דימוי עצמי, הערכה עצמית ואופטימיות גבוה יותר בקרב קבוצת המחקר לעומת קבוצת ההשוואה לאחר ההתערבות. בנוסף, חלה ירידה מובהקת במשתנים הללו (למעט אופטימיות) בקרב קבוצת ההשוואה המצביעה על כך שהתערבות בגיל ההתבגרות בקרב נערים בסיכון היא קריטית.

 

תקציר הרצאה להורים של חיים עמית בנושא: "פיתוח השפעה הורית בגיל ההתבגרות".

 

מחקר מפורט הבנוי על תיעוד מסעה של נערה ישראלית אחת לפולין עם כיתתה, שופך אור על הבעייתיות החינוכית הכרוכה במפעל מסעות הנוער לפולין. למסע אפקט חינוכי ורגשי דל, והוא עלול ליצור תסכול אצל הנער, שאינו עובר חווייה מטלטלת מהסוג שציפה לה. המפתח לפתרון הוא בידי הגורמים המחנכים המלווים את המסע. המחברים: ד"ר לאה קטן, ראש החוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון ואיתן שחר, תלמיד לתואר שני בחוג. מתפרסם בספריית מט"ח לאחר שראה אור בכתב העת פנים

 

אתר זה מיועד למתבגרים שמרגישים בודדים ושאינם מרוצים ממערכות היחסים שלהם עם אחרים בסביבתם. מטרת האתר היא להגביר את מודעות המתבגר לגבי תופעת הבדידות ולהציע לו אמצעי תקשורת אלטרנטיבי שיכול לאפשר לו להתנסות בקשרים חיוביים ותומכים באינטרנט. ההתנסות בקשרים באינטרנט מיועדת להעניק למתבגר מעין חוויה מתקנת שתתן לו ביטחן עצמי בכדי לצאת אל החיים הרגילים ולהתנסות גם שם בחוויות חיוביות דומות. ניתן למצוא באתר זה הסברים תיאורטיים לגבי מהות הבדידות ואיך תקשורת באינטרנט יכולה לסייע לנערים שמרגישים בודדים. בנוסף, האתר מדגיש את החשיבות של שימוש נבון וזהיר באינטרנט בכדי להפיק את המקסימום מיצירת קשרים חברתיים און-ליין. האתר כולל גם פורום דיון שיכול לשמש כמקום מפגש בין מתבגרים ולהתנסות באינטראקציות חברתיות. יש גם קישורים לפורומים וחדרי צא'ט שקיימים באינטרנט.