מקורות

פרופ' קרול גיליגן, מומחית בחקר פסיכולוגיית המין הנשי, מספרת בהרצאה מרתקת על הקול הנשי, הקול "הנעלם", דרך דוגמאות מתוך יומנה של אנה פרנק, והתייחסות למחקריה עם נערות צעירות. ההרצאה מתורגמת עם כתוביות לעברית.

 

המאמר מתייחס לסוגיית הטיפול הנפשי בזמן הריון לאחר טיפולי פוריות. מתוארת בו גישה טיפולית אינטגרטיבית מקורית הנסמכת על הגורמים האמהיים אצל המטפל (matronalizing), עם מרכיבים של תמיכה, הכלה, הרפיה וקשר שמאפשר למטופלת ליצור ולבנות לעצמה את המרחב שלו היא זקוקה. על המטפל/ת לעזור לאשה ההרה לפתח סובלנות וסבלנות כלפי ההריון תוך מתן לגיטימציה לפחדים ואישור לכעסים המתעוררים. מופיע באתר מאמי לאחר שגרסה מורחבת של מאמר זה התפרסמה בכתב העת "שיחות" ביוני 96'.

 

בישראל למודת הפיגועים, מלחמות ותאונות דרכים, נצבר, למרבה הצער, ידע רב בנושא נכויות ושיקומן. ההיבט המיני עדיין לא מהווה ציר מספק בתהליך השיקום של נכים, למרות השפעתו על יתר תחומי החיים, והאפשרויות לשיקום ושיפור. בעבודה רחבת היקף בנושא הרגלים מיניים, מומחש עד כמה נושא התפקוד המיני חשוב לאנשים, אפילו בריאים. העבודה בדקה השפעת הפרעות זקפה על מגוון תחומים בחיים. ממצאי המחקר מצביעים שלליקוי בתפקוד מיני יש השפעה מרחיקת לכת גם על שטחי חיים אחרים.

 

זהו סיפור על 12 מפגשים של צעירים עם נכות גופנית, שניסו להתמודד עם הבדידות והקושי ביצירת קשר. הקבוצה נערכה בהנחיית צוות מ"רעות דלת פתוחה", שרות שנועד על מנת לקדם את הבריאות והרווחה החברתית, הזוגית והמינית של צעירים עם נכות גופנית וחושית.

 

סמינר מקוון המועבר ע"י ד"ר עמי אבני: "השאלה המעניינת יותר לטעמי היא השאלה האם תובנות אילו יחודיות למערך הנפשי המיוחס לפרברסיה מינית. (תהיה מה שתהיה ההגדרה, בצדק או שלא בצדק) האם ניתן לזהות מבנים ומאפיינים אילו בהקשרים אחרים. נרחבים בהרבה. הקשרים דוגמת התמכרויות. הפרעות בשליטה בדחפים. מצבים דיסוציאטיבים. טראומה. הפרעה גבולית. וכמובן. המבנה הנורמלי."

 

הוואגיניסמוס הוא הפרעה המשויכת לגינקולוגיה ולפסיכיאטריה. רק חלק מהלוקות בוואגיניסמוס מגיעות לטיפול פסיכיאטרי. ייתכן שמקורה הנפשי של ההפרעה שכיח יותר מהאבחנות בפועל. במאמר זה מובאים הנסיבות והגורמים הפסיכולוגיים שבבסיס תופעה זו, בחמש פרשות חולות. בשלוש פרשות החולות הראשונות – נשים צעירות מרקע תרבותי שמרני או דתי – אובחן ואגיניסמוס ראשוני שגרם לנישואים בלתי-ממומשים. התגלה שלאותן נשים היה "סוד" הקשור לחוויה מינית מוקדמת. פרט זה הוא משמעותי ואף עשוי להוות נקודת-מיפנה בטיפול. שתי פרשות החולות הנותרות הן של נשים מבוגרות יותר שלקו בתופעה של ואגיניסמוס מישני לאחר שנים של חיי-מין ללא ואגיניסמוס. במאמר נדונות דרכי הטיפול, השונות בדרך-כלל, בכל אחד משני סוגי ואגיניסמוס מישני עשויה להתגלות הפרעה משמעותית ברקע האישיותי או הזוגי, שיחייב טיפול נרחב וממושך יותר. נודעת חשיבות רבה לכך שרופאים יתנו את דעתם לאותן נשים הזקוקות לטיפול פסיכיאטרי, ולא גינקולוגי. המאמר מאת הלן שיינפלד, פאולה רושקה, אירנה פינקלשטיין, הלל דיוויס. פורסם ב"הרפואה", כרך 140, חוברת ט', ספטמבר 2001.

 

"אישיותה וספריה בלטו בשל קולה הברור, בעיקר בתחומי עיסוקה – המיניות הנשית והפרברסיה, היצוגים המופנמים של האב והאם בנפשנו, אידיאל-האני והגוף בעולמנו. ספריה זכו להיות מתורגמים לאנגלית סמוך מאד להופעתם בצרפתית, כך שהקהל הפסיכואנליטי האנגלו-אמריקאי יכול היה להכיר את רעיונותיה, להתרם מהם ולהתמך בהם בעבודה אנליטית. מחשבות פסיכואנליטיות פוסט-מודרניות שביקרו אותה והציגו מודל יותר בינסוביקטיבי לעומת המודל היותר מיבני/דחפי שלה, ניבנו בדיאלוג בלתי נפרד מהתאוריות שלה. כך שתחום מיניות האשה בפסיכואנליזה לא היה יכול ללא עמוד השדרה שהיא ספקה ומספקת לו. היא היתה מן החוקרים הפסיכואנליטיים שתרמו לתחום כאשר בעולם הפסיכואנליטי שאחרי פרויד המיניות בכללה ירדה לשוליים."

 

רוב סוגי האלימות וההתעללות קשורים בגרייה אברסיבית המלווה באפקט עוין. מצב נתונים כזה יוצר הלימה חוויתית המאפשרת לפתח עמדות הגנתיות והימנעותיות מסתגלות כלפי הפוגעים. העמדה השלילית האינהרנטית כלפי פגיעה רגשית ופגיעה גופנית, היא מובנת מאליה. מין, הוא אינהרנטית חוויה אפטיטיבית ומתגמלת. הישרדותית, אנו מתוכנתים להפיק הנאה ממין. משמעות הדבר היא שהרבה מן ההתנסויות של קורבנות של ניצול ותקיפה מינית עלולות להיות משולבות גם בהבלחות של הנאה, וגם שקורבנות ניצול ותקיפה מינית עלולים לסבול מקונפליקט משיכה-דחייה תמידי ביחס למיניותם. הרצאה זו תדון בקשיים העיקריים בהסתגלות המינית של קורבנות תקיפה מינית ותצביע על כמה כיווני טיפול שעשויים לסייע לאנשים אלה לקבל חזרה שליטה ובעלות על מיניותם. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

הסיטואציה האופיינית, גם אם לא הכרחית, באבחון של עבריני מין המופנים לאבחון על-ידי שירות המבחן היא מעין זו: האדם הודה בעבירה, והוא עומד לפני מתן גזר דין במשפטו. בגלל אופי העבירה, שאינו חד משמעי, או בגלל האישיות של הנבדק, שאינה בהירה דיה, קצין המבחן מוצא שהוא זקוק לחוות דעת שתעזור לו לגבש את המלצותיו לבית המשפט. במקרים רבים השאלות שהוא מפנה לבדיקה הן קבלת תמונה אישיותית, הערכת המניע הרגשי לעבירה, הערכת רמת הסיכון להישנות העבירה בעתיד והמלצות על טיפול אפשרי. האדם מגיע לבדיקה, עובר אותה וחוות הדעת מועברת לקצין המבחן ומעובדת לתוך הדו"ח שהוא מגיש לבית המשפט. שרות המבחן מפנה לאבחון עבריני מין מסוגים שונים, אך מכיוון שחלק משמעותי הם פדופילים, ומכיוון שלדעתי אלו מעוררים קשיים רגשיים עזים במיוחד, אתמקד בהם בהרצאה זו. רבים מדברי נכונים גם לעברייני מין אחרים. המאמר מופיע באתר טריאבט-שריג.

 

הגמישות המופלאה של המין האנושי חלה גם על ההעדפה המינית, בכל תרבות ובכל גיל, ד"ר אבשלום אליצור במאמר, סקירת ספרות, ושלל תגובות בנושא שכנראה במחלוקת אך מאוד חיוני למטפלים.

 

הרצאה מאת ד"ר מרק רויטמן שהועברה בכנס הפסיכולוגים באוניברסיטת ת"א. במאמר מוצגות הקבוצות העיקריות של המטופלים ע"י אנשי בריאות הנפש, בעיות הזוגיות והמיניות בהן נתקל המטפל והצגת תאור טיפול מיני-זוגי.

 

צוות רב תחומי של מטפלים מתחומי הפסיכולוגיה, פסיכיאטריה, סקסולוגיה, גניקולוגיה, אואולוגיה, רפואה סינית וטיפול זוגי מציע אבחון וטיפול בתוכנית המותאמת אישית לכל פונה. האתר כולל מדורי: אבחון עעצמי, סוגיות במיניות, טיפולי מיניות, בית ספר לזוגיות, טיפולי סרוגייט, סקרים, קישורים ופורום.