מקורות

אבשלום אליצור לוקח אותנו אל ערש הולדתו של פירוש החלום. הוא מציע פירוש משלו לחלום שחלם פרויד ב-1915. בחלומו של אבי הפסיכואנליזה מוצא אליצור מוטיב מהופך לתסביך האדיפוס: משאלת מוות של אב ביחס לילדיו. יש להניח שפרויד לא היה שמח על פירושו זה של אליצור, אולם אם נראה במיתוס אדיפוס רק דוגמא אחת למה שהמיתוס יכול לספר לנו על נפש האדם, הרי המיתוס על סאטורן הבולע את ילדיו יספר לנו את סיפורו של המוטיב המהופך, אותו מציע אליצור. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"... והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת". הרב אהד אזרחי מציג תיזה על פיה היחס אל החלומות בתורה מייצג תהליך בסיסי ביחסו של המקרא אל המיתוס. תחילתו של יחס זה קרוב ליחסם של המיתוסים הפגאניים שרווחו באזורנו, אולם בהמשך גובר המונותיאיזם הגברי-רוחני וממעט בערכו של החלום. ניתוח החלומות מאפשר לנו הבנה מעמיקה לתהליך רב ערך שחולל המונותיאיזם התנ"כי – וגם למחירו: בסופו של דבר עוברת ההכרעה לכחות המודע של הנפש, המתבקשים לעמוד חוצץ כנגד תכני הלא מודע כאשר אלו באים בסתירה לדברי התורה. נפש היחיד מתבקשת להיות נפש בוחרת, בת חורין, נפש ש"יצאה ממצרים", ואיננה משועבדת לתכני החלומות ונבואות המסתורין. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"במהלך ביקורי בבית-שאן בשנות השמונים, הצטייר בעיני "פתחו של גן-עדן" כאתר ביתי מובהק, אשר בניגוד לשמו היומרני הקרין צניעות ופשטות" מאמרו של יורם בילו לוקח אותנו למסע מרתק אל 'גן עדן' שמקורו בחלום ובמסורת תרבותו של יעיש א. מבית שאן. מחקרו של בילו מציג יריעה רחבה של תובנה פסיכולוגית וידע אנתרופולוגי אשר משמשים להבנה מקורית של דרך פעולתו של החלום – ממקורותיו בלא מודע האישי והתרבותי אל כר המציאות הפרטית והקהילתית של החולם. המחבר מראה כי מה שעלול להפוך לנוירוזה, הופך במסגרת תרבותית הולמת לפתרון קונפליקטים אישיים ולסגנון חיים של יחיד ושל קהילה. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

האם הדת והפסיכולוגיה עוסקות באותה טריטוריה או שיש הבדל מהותי בין טריטורית הנפש שהפסיכולוגיה עוסקת בה לבין זו שהתאולוגיה עוסקת בה? כלומר, האם אלוהים הוא מחוץ לנפש האדם או כלול בה? רות נצר מנתחת מוטיבים בחלומות על יסוד אמונתה, שאמונה בנשגב מוטבעת בנפש האדם. בעזרת חלומות של מטופלים היא פורשת בפני הקורא את אותו רובד אמוני שמקורו במעמקי הנפש והוא קיים בה מעבר להשפעת תרבות וחינוך. עם זאת היא מעלה ספקות המוליכים לשאלות אמוניות ותיאולוגיות נצחיות. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"כעיקרון זהים הסמלים הארכיטיפיים בחלומות של טרנספורמציה לאלו שבחלומות בהם הנפש מכינה את האדם למותו הקרב. ולכן, בסופו של דבר, רק בדיעבד ניתן לאמת את הפרוש" במאמרה לוקחת אותנו ינינה זימנובוצקי לחדר הטיפול, שם חלומות מוות מעוררים חשש ופחד הן במטופל והן במטפל, אולם דרך התפיסה הסימבולית של מוטיב המוות מתגלה שטמונה בהופעתו של מוטיב זה תקוה גדולה. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

בלילה נפתח חלון אל רובד של מציאות נפשית, שהוא עצמו רב רבדים, והוא עולם מלא צורות, צבעים, התרחשויות, רגשות. חומרי החלום לקוחים מהמציאות שמוכרת לנו, אך החיבור ביניהם הוא יצירתי עד אין סוף. עדית אנקורי מגלה בחלום התגלות של רבדי נפש שונים ובכך מפענח החלום לא רק את תכני הלא מודע אלא את מבנה הלא מודע בכללו. ההקבלה למסעה של פרספוני אל השאול ובחזרה, פורשת בפנינו את תרומתה של מורשת תרבותית רבת שנים ורבדים להבנת רבדי נפשו של היחיד. הרצאה ב"בית הראשונים" במסגרת יום עיון על הנושא פנים רבות לחלום 11.04.03 מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

אנחנו חיים בעידן של דמדומים. האידיאולוגיות, השיח השולט, המורים הגדולים – קרסו ונעלמו. אנחנו מנסים למצוא ביטחון ויציבות במסגרות המקצועיות שבתוכן אנחנו פועלים, אבל נתקלים גם שם בערעורים תיאורטיים ופרקטיים. האם עלינו לדבוק במסורת שבה התחנכנו, או שעלינו להיפתח לכיוונים חדשים, שאפשר ואינם אלא אופנה חולפת? המגמות העכשוויות, שתוארו תיאור ראשוני בלבד, מחזירות אותנו לנקודת המוצא, לתחילת דרכנו כמטפלים. הן אומרות לנו לא להאמין לדימוי הנשקף אלינו מתוך ההשלכה שמשליכים המטופלים עלינו. הן קוראות לנו לחזור ולשנן שהכוח הטיפולי, היכולת לחולל שינוי, אינם בידנו וגם לא בידיו של המטופל. שנינו יוצאים יחד למסע שאולי יוביל אותנו להבנה טובה יותר של עצמנו. הבנה שלא היתה לנו קודם לכן ושאיננה סגורה ומסוגרת בתוך תורה פסיכולוגית או ניסיון טיפולי קודם, יהיה אשר יהיה. איננו יוצאים למסע בידיים ריקות, אבל אנחנו מודעים למטען שאנחנו לוקחים אתנו ולמגבלותיו. אם נסיים את המסע כמו שהתחלנו אותו – אותם אנשים עם אותו מטען – נדע שטרם זכינו לחסד. התקווה היא, שמתוך הכרת המגבלות נגיע לחציית הגבולות, לערעור המוסכמות, ולאותו רגע של חסד שבין מוסכמות ישנות לחדשות. מתוך אתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

המושג מיתוס ב"מיתוס הזקן החכם " היא לסיפור המופיע באגדות וסיפורים אוניברסאליים בהם מגלמת ומסמלת דמות הזקן החכם תבנית ארכיטיפלית בנפשו של האדם. על פי גישתו של יונג - רופא פסיכולוג, ופילוסוף – תלמידו הגדול של פרויד ומתווה דרך חשיבה חדשה משלו - זו תבנית יסוד ארכיטיפית מולדת בנפש האדם שלתוכה נוצקים במהלך החיים תכנים ודימויים של חוכמה ומשמעות החיים. המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה במכללת יזרעאל במסגרת סדרת הרצאות על נושא: "היבטים פסיכולוגיים וטיפוליים בגיל השלישי" ומופיעה כעת באתר החברה היונגיאנית החדשה.

 

תיאוריית הארכיטיפים של קרל גוסטב יונג ניזונה ממחקר מעמיק באתנולוגיה ודת השוואתית ומניסיון קליני רב שנים. ארכיטיפים ציינו עבורו תבניות מנטליות אוניברסליות שבאו לידי ביטוי בכל תחומי ההוויה האנושית, החל בפעולות אינסטינקטיביות וכלה בהשערות פילוסופיות. ארכיטיפים הינם נחלה של מורשת משותפת למין האנושי בכללותו, ולמרות היותם בלתי גלויים ומתחת לפני השטח, ניתן למצוא להם ביטוי שורשי בסמלים, מיתוסים, סיפורי פיות, טקסים דתיים, חלומות וחזיונות של בני האדם. יתרה מזאת, אופן התגלמותם חושף דמיון רב בין תרבויות (שלעיתים רחוקות אלפי מילין אחת מהשנייה ומופרדות במכשולים גיאוגרפיים) ותקופות היסטוריות שונות. מופיע באתר המגזין E-MAGO

 

המאמר מנסה לתאר את הנושאים המרכזיים בפסיכולוגיה קלינית דרך המיתוסים. דגש מיוחד הושם למשאלה הפאוסטיאנית.

 

אתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה פתח בימת דיון על "העצמי" . עד כה התקבלנו ונאגרו התרומות הבאות: ♠ רות נצר – העצמי על פי יונג ♠הרב אהד אזרחי – כך אמר הרב קוק על העצמי ♠ מ.ר. און - לרב אזרחי: האם שמת לב שבדברי הרב יש גם הגדרה מעניינת לאלוהים? ♠ אילן עמית - הself- ו"השכל הלא-מודע" אצל מילטון אריקסון. ♠ מ.ר. און – "על אדם"- העצמי על פי ניטשה ♠ אופאנישאד - יג'נאוולקיה יוצא לשלב האחר של חייו. ♠ גוסטב דרייפוס – חווית ה"עצמי" במעגל החיים (אנגלית) ♠ מוטי גלדמן – העצמי האמיתי ועצמי האמת

 

רות נצר כותב על אהבה ומוות, טרפיה ופסיכוטרפיה עד הקצה – בשני סרטים עכשוויים. שני סרטים שמוקרנים בימים אלה בארץ, עניינם ביחסי מטפל מטופל: 'עד כלות הנשמה' ו'ג'ולי עד קצה העולם'. שני הסרטים מציינים בשמם את ההליכה אל הקצה, שהוא גם קצה האפשרות של החוויה, וגם קצה הסכנה. המאמר מופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה: http://www.israjung.co.il