מקורות

המאמר הנוכחי דן בדפוסי התקשורת המאפיינים את הקשר הטיפולי שבין מטפל צעיר למטופל זקן. התקשורת האופטימלית דומה לריקוד זוגי מתואם ואינטימי

 

המאמר מציג את הצורך ההולך וגדל של האוכלוסיה המבוגרת להעזר בייעוץ מקצועי ובליווי במצבים שונים במהלך ההזדנות והזיקנה. הכוונה אינה בהכרח לטיפול פסיכולוגי אלא בייעוץ וליווי בסוגיות נורמטיביות בהם נתקלים לא מעט מבוגרים במהלך ההזדקנות. סוגיות נילוות יש לבני משפחה המטפלים בהורים זקנים.

 

עבודה זו סוקרת ספרות תיאורטית ומחקרית העוסקת בזיקה שבין התהליך הפיזיולוגי של הזיקנה לבין תהליכי השינוי הפסיכולוגי של המזדקן - באמצעות בחינת מרכיב התפיסה הסובייקטיבית של הזיכרון האוטוביוגרפי כמשתנה הסתגלותי וטיפולי בתקופת הזיקנה, וזאת בלא להמעיט בערכם של המרכיבים האובייקטיביים הבריאותיים, האקולוגיים, ורמת החיים.

 

מהמחקר וגם מהקליניקה מסתבר כי יש מקום לשינוי רדיקלי בתפיסה כי לא ניתן לערוך פסיכותרפיה בגיל מבוגר.נמצא כי אנשים מבוגרים משתנים,יכולים להשתנות ולחוש הקלה וישתנו אם המטפל מבין, פתוח, גמיש וסבלני. תרפיה עם קשיש היא התנסות משותפת למטפל ולמטופל המשתפים פעולה לגלות באמצעים שונים תובנות חדשות על עצמם וכ"א על האחר. משני המשתתפים נדרשים אמץ וכוחות,אולם כאשר זה אכן מתקיימים,הם חווים התנסות הדדית מרתקת ומתגמלת.

 

מה המשותף לנשים סטרייטיות ולגברים הומואים? ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (www.zarut.com/shrink-friendly), מציין כי המחקר הפסיכולוגי מהשנים האחרונות מראה שגברים הומוסקסואלים, בדומה לנשים סטרייטיות, סובלים מהפרעה בדימוי הגוף יותר מאשר האוכלוסייה הכללית, ושאנשים הסובלים מהפרעה כזו נוטים לפתח הפרעות אכילה. חוקרים רבים הצביעו על החשיבות הרבה המיוחסת למראה חיצוני בתרבות ההומוסקסואלית הגברית, ההופכת את הגברים ההומוסקסואלים חשופים יותר להפרעות בדימוי הגוף, המבשרות הפרעות אכילה.

 

בעולם, שבו מככבת הסגידה לנעורים (ולשרירים), נדמים המבוגרים שבחבורה לאסקימואים הנשלחים למות לבדם ביערות הקרח. מה יכולה להיות תרומת הטיפול הפסיכולוגי בהומוסקסואלים מבוגרים, הנאלצים לחיות במציאות קשה זו? התבונה של היום והיופי של פעם. טור של ד"ר גידי רובינשטיין מתוך הגרסה המקוונת של שרינק פרנדלי (www.zarut.com/shrink-friendly).

 

במאמר זה, אתאר את הדמות המיתולוגית, שהבדיחות אוהבות לקרוא לה "האמא הפולניה" או "האמא היהודיה". נפגוש חלק מאלפי בדיחות בז'אנר הזה, ונשאל - מהי תופעה זו? האם פולניוּת היא עניין של גיאוגרפיה או מצב נפשי? האם הפולניוּת היא נחלתן של נשים בלבד או שגם גברים לוקים בה? ואת מי זה בכלל מצחיק?

 

מאמר נרטיבי המתמקד באפשרות לעבוד עם זקנים בטבע. דרך דוגמא מעבודה בשטח מבקש המאמר להציג גישה רוחנית-נרטיבית-טקסית לטיפול. פורסם ב"דורות". גיליון 80, פסח 2005

 

הרצאה מיום העיון היבטים פסיכולוגים וטיפוליים בגיל השלישי, שהתקיים ב ‏16/02/2005 במכללה האקדמית עמק יזרעאל. מציגה – שושנה אופנהיים , פסיכולוגית קלינית – תחנת העמקים.

 

פורום באתר דוקטורס הנותן מענה לבני הגיל השלישי בנושאים הקשורים לשינויים ומעברים, קשר עם בני המשפחה, שינויים גופניים ועוד. הפורום בהנהלת הפסיכולוגית נעה ביצ'קוב.

 

"זקנה. סוף הדרך?" אפשר לענות ולומר שזיקנה זו לא הסוף, זו עוד פיסה מן הדרך, והמגיע אליה וצועד בה בבטחה, הופך עצמו לנדבך נוסף והכרחי בפסיפס האנושי והאוניברסאלי. הרצאה של שוש לבנה – פסיכולוגית קלינית בכירה - תחנת העמקים, ביום העיון "היבטים פסיכולוגיים וטיפוליים בגיל השלישי". המאמר מופיע באתר תחנת העמקים

 

המושג מיתוס ב"מיתוס הזקן החכם " היא לסיפור המופיע באגדות וסיפורים אוניברסאליים בהם מגלמת ומסמלת דמות הזקן החכם תבנית ארכיטיפלית בנפשו של האדם. על פי גישתו של יונג - רופא פסיכולוג, ופילוסוף – תלמידו הגדול של פרויד ומתווה דרך חשיבה חדשה משלו - זו תבנית יסוד ארכיטיפית מולדת בנפש האדם שלתוכה נוצקים במהלך החיים תכנים ודימויים של חוכמה ומשמעות החיים. המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה במכללת יזרעאל במסגרת סדרת הרצאות על נושא: "היבטים פסיכולוגיים וטיפוליים בגיל השלישי" ומופיעה כעת באתר החברה היונגיאנית החדשה.