מקורות

ילדים שעברו פגיעה מינית חווים במלוא העוצמה את האיסורים על המילים, האיסורים על רגשות. גופם נחדר ונפשם כמו נעתקה ממקומה. קשה לתאר את עוצמת הבהלה, האימה והבלבול אותו הם חווים. באותו רגע איום בו נחדרו ונפרצו כל הגבולות, התחושה הנה כי נידונו לאלם, מעטפת עורם הפיזית והנפשית חוררה, והשבר כה גדול עד כי המילים באמת הופכות דלות מכדי לתאר את עוצמת הזוועה. הילד שעבר טראומה מינית ואשר סבל מהתעללות ואלימות, חווה דינמיקה מעוותת של יחסים. יחסים פוגעים, הרסניים ומשפילים, יחסים אשר וודאי טלטלו וערערו את קיומו הפיזי, הנפשי והרגשי. אותה עוצמה הרסנית חודרת ליחסים הטיפוליים וככזו הנה מחייבת התבוננות והבנה מעמיקה ביחסי הטיפול. ללא הבנה מעמיקה של הקושי והמורכבות המצויה בקשר הטיפולי, הבנה של ההעברה הטראומטית, עלול הטיפול להיכשל ובעצם לשחזר שוב סוג של יחסים פוגעים, נוטשים, יחסים המעוררים תחושה של כשלון, ערך עצמי מופחת, וכיו"ב. על המערכת הטיפולית, המתבצעת בתוך מערכת של יחסים, ליצור, לבנות ולשקם את אותם אינטראקציות עם הזולת, שנפגעו פגיעה כה חמורה ולשקוד על הרחבתם של גבולות ההכלה וההחזקה. מתוך אתר "מכון אנימה" - פסיכותרפיה לנשים.

 

"לחיות זה הרבה יותר מאשר לשרוד" כותבת מאיה ריד במבוא לספרה ופותחת בפני הקורא צוהר אל עולמה של שורדת גילוי-עריות שבחרה בחיים. סיפורה האישי לוקח אותנו אל מעמקי-נפש שצפונותיה נעלמים לרוב מעין זר. היא מתארת בגילוי לב את מאבקה הממושך וחסר הפשרות בהשלכות הטראומה שחוותה בילדותה, ובלפיתתו המצמיתה של העבר. מפת הדרכים של מסעה העיקש אל החיים נגלית לעינינו טפח אחר טפח מבעד לרשימות שכתבה במהלך עשר שנות טיפול ואשר נוסכות חיים בתוואי הדרך המייסרת והמתגמלת - דרך של כאב ושל תקווה. מאיה ריד (שם עט) בוגרת תואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה (1987). החלה את דרכה המקצועית בטיפול בבני-נוער בסיכון ובשנים האחרונות משקיעה את מירב זמנה ומרצה בפעילות למען נפגעות ונפגעי טראומה מינית.

 

סיפור "שליחותה החשאית", של ט., הוא סיפור הטיפול בנערה מתבגרת בעלת אישיות יוצאת דופן, הנחושה להביס בכוח אהבתה את הזיקנה והמוות. ט. קוראת תגר על פער הדורות ומסרבת בכל תוקף לראות עצמה כקורבנה של התעללות מינית חמורה. הסיפור ישמש כבסיס לבחינת עולמם של מתבגרים בעידן של טשטוש בגבול שבין מציאות (חיצונית) ופנטזיה. זיקות הגומלין שבין עולמו הפנימי של המתבגר/ת והמציאות החברתית בה הוא או היא מתקיימים יעמדו במרכז הדיון.

 

בסיטואציה הטראומטית של הפגיעה המינית מובנית בעייתיות אשר נוגעת בגבולות ובשימוש לרעה של הגמישות. המאמר יעסוק בהיבטים הקשורים בהתהוותה של הברית הטיפולית הייחודית לנפגעי לתקיפה מינית, ביצירתיות ובגמישות הנדרשת מן המטפל כדי לאפשר תהליכים כמו מעבר מהתאמה אקטיבית טוטאלית לדה-התאמה או העזה להאזין ולהגיב לצרכים הייחודיים של המטופל.

 

הפסיכולוגית נעמה בר-שדה מתארת את הגורמים לתופעת גילוי עריות בתוך המשפחה, תוך התמקדות במאפייני האב, האם, והדינמיקה המשפחתית.

 

הרצאה מסימפוזיון בנושא "טראומה ודיסוציאציה: השלכות ארוכות טווח", מרכז אדלר לחקר רווחת הילד ושלומו וטראומה ודיסוציאציה ישראל (ט.ד.י.), אוניברסיטת תל אביב, 23.5.2006

 

בשנים האחרונות עלתה המודעות החברתית, ובעקבותיה הדיווחים על פגיעות מיניות. הפריצה לתיקשורת של מרכזי הסיוע בעשור האחרון והמרחב המתאפשר לנפגעות ונפגעים לומר את דברם ולקבל גבוי חברתי, העלה לכותרות נושא שהיה קיים משחר ההיסטוריה, אך בדרך כלל בחשאי. הדיון הציבורי מעלה לתודעה הקולקטיבית נושא שהיה טאבו שנים רבות. העיסוק בנושא בתקשורת, יכול להוות בשביל חלק מהאוכלוסייה סוג של רכילות, אך אצל חלק מהאנשים, דיון זה פוגש רובד נפשי כאוב ופצוע. החשיפה התקשורתית מעלה מרבצם זכרונות שהיו קבורים עמוק שנים רבות ולא עוד. כל איזכור של הנושא יכול להוות טריגר להצפה רגשית, שיכולה להיות לא מובנת לצופה מהצד. בעקבות ההחלטה לשנות את כתב האישום כלפי נשיא המדינה לשעבר, קיבלתי מספר טלפונים בהולים ממטופלות, חלקן פחדו שמישהו יתאבד בעקבות החלטה זו, חלקן לא יכלו לישון באותו לילה ולא מצאו מנוח או מילים לבטא את סערת הרגשות שזה עורר בהן. הדיון הציבורי פוגש רובד פרטי. הדיאלקטיקה ביניהן משמעותית ברמות שונות, אך במאמר זה אתייחס בפרט למישור הקליני, מנקודת מבט של פסיכיאטרית העוסקת בתחום זה כ 15 שנה.

 

הרצאה שניתנה ביום עיון מטעם עמותת על"ם ע"י דר' גלית בן אמיתי, ממרפאת ילדים ונוער, המרכז הקהילתי לבריאות הנפש ע"ש פרופ'' בריל, תל אביב. בדצמבר 1999, פרסמה האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטרייה של הילד והמתבגר סקירה רחבה המתמקדת באיבחון וטיפול בילדים ובני נוער פוגעים מינית, (Shaw, J.A., 1999) בסקירה זו הובאו הנתונים הבאים: 'יש עדות לעלייה בדיווח על תוקפנות מינית של קטינים והתעללות מינית. פגיעה מינית הינה אחת מהפשיעות העולות בקצב הגבוה ביותר בארה"ב. לערך אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל 7 גברים יהיו קורבנות של פגיעה מינית לפני גיל 18 שנים!' המאמר שלהלן מדגיש נושא פחות מדובר - המקרים בהם התוקפים הם בעצמם ילדים!!