מקורות

המשפחה מספקת קשר חברתי חזק ועוצמתה הרבה מורגשת לאורך מעגל החיים כולו. מתוך הקשרים המשפחתיים, הקשר האחאי הוא קשר ייחודי, משום שהוא משלב בתוכו בו זמנית מרכיבים של קשר משפחתי וקשר חברי. הופעתה של מחלת נפש אצל אחד מילדי המשפחה חושפת את בני המשפחה למצב דחק שמפר את האיזון, מאיים על הלכידות והתפקוד הקיימים, ומשבש את מעגל החיים הנורמטיבי של הפרט ושל היחידה המשפחתית. המאמר יסקור את השפעותיה של מחלת הנפש של אח/ות על אחיו/תיו הבריאים ויציע דרכים להתמודדות יעילה.

 

Neuroanatomist Jill Bolte Taylor had an opportunity few brain scientists would wish for: One morning, she realized she was having a massive stroke. As it happened -- as she felt her brain functions slip away one by one, speech, movement, understanding -- she studied and remembered every moment. This is a powerful story about how our brains define us and connect us to the world and to one another.

 

המאמר עוסק בתיאור מורכבותו של המשבר הפוקד בני משפחה שאחד מחבריה חלה במחלה נפשית. נשאלת השאלה מה מבדיל בין משפחות שנכנסות למשבר ו"תקיעות" לבין משפחות שמצליחות לצאת מהמשבר, להתמודד עימו ולחולל שינוי. כדי לסייע למשפחה לחולל שינוי, עלינו כמטפלים להעריך את השלב ואת רמת התפקוד של המשפחה כאשר היא פונה לטיפול. הערכה זו נותנת אינדיקציה בנוגע למרכיבי השינוי, קצב ואופי השינוי איתו תוכל המשפחה להתמודד.

 

חוסר המודעות של רבים מהחולים הפסיכוטיים לעצם עובדת היותם חולים עורר עניין רב בקרב חוקרים באירופה כבר לפני למעלה ממאה שנה. עניין זה צבר תאוצה בשנים האחרונות ומתבטא כיום במחקר פסיכולוגי ופסיכיאטרי נמרץ. על כך אין תימה, שכן תופעת הפגיעה במודעות למחלה הינה רחבת היקף ביותר ולה השלכות רבות: קליניות, חברתיות וכלכליות. כך למשל, במחקר של ארגון הבריאות העולמי בנושא סכיזופרניה דווח על כך שכ-85% מהחולים במחלה אינם מודעים לעובדה כי הם סובלים מהפרעה נפשית. מטרתו הראשונה של המחקר הנוכחי היתה לשפוך אור על האטיולוגיה של תופעת הפגיעה בתובנה למחלה בסכיזופרניה, וזאת על-ידי בחינה אמפירית השוואתית של התיאוריות האטיולוגיות הקיימות בספרות המחקר: תיאוריית הדפיציטים הנאורופסיכולוגיים ותיאוריית ההגנתיות הפסיכולוגית. בנוסף, בדקנו במחקר זה משתנים אשר כמעט ולא זכו עד כה להתייחסות מחקרית בתור מנבאים של התובנה למחלה: תפקוד מטה-קוגניטיבי ורפלקטיביות. מטרתו השנייה של המחקר הנוכחי היתה לבחון את כוחו של משתנה התובנה למחלה בניבוי מספר משתני outcome חשובים בסכיזופרניה: דיכאון, אובדנות ואיכות החיים, וזאת גם תוך בחינת היחסים בין משתני האטיולוגיה של הפגיעה בתובנה בניבוי משתני ה-outcome. בנוסף, בדקנו לראשונה גם את כוחו של משתנה הרומינטיביות - הנטייה לעסוק בחשיבה שלילית חזרתית - כמנבא outcome בסכיזופרניה.

 

סיכום מפורט ויסודי של כל נושאי קורס פסיכופתולוגיה באתר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה. כל ההפרעות ותרגום עברי בססי של הקירטריונים לאבחנה על פי ה DSM.

 

היכולת להמחשת מצבם הנפשי של בני-אדם (לדוגמה, אמונותיהם, רגשותיהם, כוונותיהם או הידע שלהם), ובאופן זה להסביר ולנבא את התנהגותם, מכונה ToM) Theory of Mind ). אחת הסברות היא כי בניגוד ללוקים באוטיזם, בקרב הלוקים בסכיזופרניה מתפתחת יכולת תקינה ל-ToM, יכולת האובדת באירוע הפסיכוטי הראשון. הפגם יכול להיעלם בזמן ההפוגה מהשלב החד (אקוטי) של הפסיכוזה, כפי שהודגם במספר מחקרים. בשנים האחרונות גדל הידע בנושא באופן ניכר, וליקוי ה-ToM הסגולי בסכיזופרניה נראה כמסביר רבים מהתסמינים הקשורים בקשת הפרעות זו ובהפרעות נירופסיכיאטריות נוספות. מחלוקת קיימת לגבי הקשר בין פגיעה בכישורי ToM להיבטים קוגנטיביים אחרים, מידת חדות או כרוניות ההפרעה והאם הפגיעה משקפת קושי מצבי או מצב קבוע. המטרה במאמר הנוכחי היא לסקור את הסיפרות בנושא, ולהצביע על אפשרויות יישום וכיווני מחקר עתידיים. פורסם בעיתון "הרפואה", דצמבר 2006.

 

מצגת הרצאתה של ד"ר דנה לרר עמישר, פסיכיאטרית לילדים ונוער, השרות לפסיכיאטריה של הגיל הרך בבי"ח רמב"ם, בכנס "אבחנה מבדלת", חנוכה 2006, חיפה.

 

ספרו של ד"ר ריבק-שפרינגמן מוצג בקהילת ספרים באורך מלא באדיבות המחבר. הספר ראה אור ב2004.

 

תגובה לכתבתה של אשרת קוטלר במסגרת התכנית "מדובר בתופעה: על גלולות האושר" ששודרה בערוץ 2 ב-30.8.06. בדברי הקישור של הכתבת יש נזק של ממש לציבור, נזק שעלול למנוע מרבבות אנשים הזקוקים לטיפול תרופתי לבקשו.

 

הפרעות נפשיות נתפסות בעולם הפסיכיאטרי כמהותניות – תופעות הקיימות במנותק מתהליכי ההגדרה שלהן. בקורס זה תוצג תפיסה ביקורתית, הטוענת שגם הפרעות נפשיות הן תופעה של אינטראקציות חברתיות – הן תופעות הבנייתיות. ההבניה היא ראשית תרבותית, קשורה להבנות מקומיות של אנשים בקשר לעולם ולעצמם; ההבניה השניה היא היסטורית, הדרך בה הפרעות נפשיות לובשות ופושטות פנים לאורך השנים, דבר המעלה ספקות לגבי האוניברסליות שלהן. סיכום של אדם קליין, קורס באונ' העברית בשנת תש"ס, מופיע באתרו המצויין של של גלעד סרי לוי

 

זה נחת עלי מהר מאד. בחיים לא ציפיתי לדבר כזה. בשלושה שבועות הפכתי מתלמיד מצטיין בחוג למחשבים וכלכלה באוניברסיטת חיפה, לחולה נפש, סכיזופרני. כל החיים הייתי קצת מוזר, או שונה, אבל לא יכולתי לצפות לדבר כזה.... סיפורו האישי של גילעד מילשטיין, חולה סכיזופרניה שחזר בתשובה.

 

הציורים, העומדים כאן לדיון, משמשים חומר עתיר- משמעות מבחינה פסיכולוגית. שכן נותנים הם אפשרות להציץ לתוך אירועיו הנפשיים של החולה הקטן. מבחינת ההערכה הפסיכולוגית מעניקים ציורים כאלה חומר יקר-ערך ועתיר-לקח מיוחד-במינו; מתוכם נוכל לעמוד גם על תכנים נפשים לא-מודעים וגם על תנאיה של החשיבה המודעת. מסתבר, כי דווקא חומר כזה, אם ייחקר מחקר מדעי שיטתי, עשוי יהיה להקנות לנו דעת על אותו אירוע סודיי של התפוררות האישיות הפסיכית - והרי בכך מתבטא טיבה של הסכיזופרניה. ואין זה מן הנמנע, כי טיפוחו של כושר ציורי כזה, כפי שנחשף אצל הילד החולה דנן, עשוי להשפיע השפעת-ברכה תיראפית - משתי בחינות: א) כאפשרות של הבעה; ב) בחינת גשר אל המציאותי, אל עולם המושאים, והרי מתוכו נלקחו הדוגמות, ששימשו יסוד לתיאור הסמלי. מופיע באתר דעת לאחר שהתפרסם באפקים לחינוך ותרבות, שנה תשיעית א-ב 1955