מקורות

סיכום המאמר: "A Critical Review of Psychotherapy Outcome Studies with Adolescents: 1978-1988" B.J. Mann and C.M Borduin (1991). Adolescence, 26:505-541. המחברים בדקו, דרך מחשב, מאמרים שהופיעו בספרות ושסקרו תוצאות של פסיכותרפיה עם מתבגרים. כדי להיכלל במחקר הזה של המחברים המאמרים היו צריכים לבדוק/לאבחן איזשהו סוג של פסיכותרפיה עם מתבגרים (גילאים 12-17). למטרות המחקר הגדירו המחברים פסיכותרפיה כפעולה שעוזרת להקלת המצוקה ו/או עוזרת לשנות דפוסים לא בריאים/יעילים. מדובר על פסיכותרפיה ולא על מעקב תרופתי, ביבליותרפיה או יעוץ-חינוכי. מתפרסם באתר מכון סאמיט

 

תקציר מתוגם של המחקר "Communication in Relationships and Adolescent Substance Use: The Influence of Parents and Friends". R.R. Kafka and P. London (1991). Adolescence, 26: 587-598. המחקר הזה בדק את הקשר בין תקשורת פתוחה שביחסים של מתבגרים עם אמא, אבא (או דמות הורית) ועם החבר הטוב, לבין שימוש בסיגריות, אלכוהול, מריחואנה וסמים אחרים. המחברים ראיינו וחילקו שאלונים למתבגרים בשלושה בתי ספר תיכוניים בניו אינגלנד, ארה"ב. מתפרסם באתר סאמיט

 

תרגום הפרק: "The Severly Disturbed Adoleesscent: Hospital Treatment Processes and Patterns of Response", W. Goodrich (1990). Adolescent Psychiatry, 17:226-245. פרק זה עוסק באישפוזים פסיכיאטרים של מתבגרים, ומנסה להתמודד עם השאלה מהי תקופת האישפוז הרצויה ומהן התגובות לתהליך הטיפולי. באדיבות מכון סאמיט

 

תרגום הפרק Adolescents' Reactions to the Death of a Peer C. Goodenow and O.Epsin (1991). Adolesscence, 26 (102), 431-440. מכון סאמיט, מיועד לחידוד המודעות למי שמלווה מתבגרים במצבי שכול ואובדן. לעימות עם מוות של חבר/ה יש פוטנציאל להשפעה קשה על המתבגר/ת. ההכרה שהמתבגר/ת אינם בני- אלמות, נוגעת במאבקם לזהות. ישנן מספר תיאוריות המנמקות השערות אלו, המוות מתרחש בתקופה בה מתקיים המעבר מן המשפחה אל קבוצת בני גיל. נושא זה חשוב גם למורים וליועצים בבתי ספר.

 

תרגום ההנחיות הקלאסיות Intensive Psychotherapy of the Adolescent with a Borderline Syndrom James, F. Masterson (1974). In S. Arieti (ed.) American handbook of Psychiatry. New-York: Basic Books. בעשר השנים האחרונות הובהר המושג של תסמונת גבולית מחדש, על ידי מחקר פסיכואנליטי אשר מצא שהפסיכופתולוגיה הבסיסית התקיימה לא בסימפטומים המוצגים אלא בצורה יציבה וספציפית של מבנה אגו פתולוגי - מחסום התפתחותי. באתר מכון סאמיט

 

חיים דויטש ושלומית מוטרו (1990) חברה ורווחה (3) באתר מכון סאמיט: בשיקום נפשי-חברתי קיים צורך להמשיך ולפתח שפה, שתאפשר אבחון, תכנון, ותקשורת בתהליכי שיקום של אנשים בעלי הפרעות נפשיות. במאמר נתייחס לטופס הערכה ולקובייה, הנגזרת ממנו , ככלי המאפשר תכנון, אבחון ותקשורת ברורה. הערכה תפקודית מאפשרת ליצור תמונה על יכולת המשתקם בשלוש תחומים: דימוי עצמי כעובד, יחסים בין-אישיים בעבודה ויכולת תפקוד למוצר מוגמר. אנו מתארים את חשיבות שיתוף המשתקם במילוי ההערכה ואת תרגום תגובותינו אנו, המשקמים, לנתונים שיקומיים. נתאר את הרציונל ליצירת הטופס ולגזירת "הקובייה האבחונית" ממנו, וכן נסקור בעזרת דוגמאות, סוגים שונים של פערים בהערכה.

 

סיכום המאמר: "Managing Innovation and Change in Psychosocial Rehabilitation: Key Principles and Guidelines". L. Spaniol, A.M. Zipple and B. Cohen (1991). Psychosocial Rehabilitation Journal, 14:27-38. השיקום הפסיכוסציאלי התפתח רבות בעשרים שנה אחרונות. נראה כי אירגונים ואנשי מקצוע מתקשים לשלב מידע חדש, תהליכי שינוי ויוזמה, באירגונים קיימים. המחברים מדגישים 5 גורמים לאיכותו של אירגון העוסק בשיקום: מתייחס לצרכי הקליינט, מתייחס לאיכות חיי הצוות, מתייחס לצרכי הגורמים המתקצבים, פתיחות לשינוי וצמיחה ועידוד מנהיגות בתוך האירגון. במאמר זה יתמקדו המחברים בתאור עקרונות לתיכנון וביצוע שינוי וכן בהצעת שינוי לאירגונים קיימים. באתר מכון סאמיט

 

"The"Psychoeducation for Clients and Families: A Way In, Out, and Through in Working with People with Dual Disorders". H. Ryglewicz (1991). Psychosocial Rehabilitation Journal, 15:2, 79-89. האוכלוסייה בעלת איבחון כפול (פסיכיאטרי + שימוש בסמים) גודלת למימדים עצומים. מרכזים המנסים לתת מענה לתחומי הפסיכיאטריה נתקלים בקשיים בגלל בעיית הסמים, וכן באופן הפוך. יש צורך להיערך לטיפול באוכלוסיה עם איבחון כפול. סיכום מאמר במכון סאמיט

 

"leadership in a period of turn- over in staff". B. Oskam and H.Gilhuis (1991). International Journal of Theraputic Communities, 12:13-20. בעקבות פרישתו לגמלאות של מקימה ומנהלה הכריזמתי במשך שנים רבות, של קהילה טיפולית, נוצר מצב של משבר. מודל קבלת החלטות סוציוקרטי (החלטות מתקבלות בצוות עפ"י קוצנזוס), משך מספר רב של אנשי צוות מדיספלינות שונות להצטרף ליחידה. כתוצאה מכך, נפגע מבנה היחידה וחדלה להיות גישה טיפולית אחידה וברורה. עד מהרה החלו תהליכי-עומק להשתלט על המערכת: השתררה אוירה פרמסיבית מדי, תפקידים ואחריות מולאו ע"י אנשי צוות בלתי מתאימים, היו העדרויות רבות מפורומים שונים, החל חיפוש אחר שעירים לעזאזל בצוות ולא הצליחו להיעשות החלטות חשובות, כולל בחירת מנהל. בהתנהגותם ובמצבם הקליני של הפציינטים ניכרו ביטויים שונים של נסיגה. הסיכום בעברית של המאמר מפורסם באתר מכון סאמיט

 

המאמר מדבר לרוב על מטופלים לא אקוטיים אבל יש להם, מדי פעם, התחדשות הסימפטומים הפסיכוטיים (הזיות, דלוזיות, מחשבות יחס, והפרעות בחשיבה). בנוסף , יש להם מצבים של התבודדות, חוסר מוטיבציה, קשיים ברצייה, דיכאון ורגשות שליליים על כל דבר. כותב המאמר מדגיש שחשוב להשתמש בתרופות אנטי-פסיכוטיות כדי להביא את המטופל למצב של הרגשה יותר נינוחה שיאפשר לו להנות מטיפול ושיקום. בלי תרופות, המחבר מדגיש, אי אפשר להגיע אליו. בנוסף, תוארו במאמר דברים שיכולים להחריף את המצב הפסיכולוגי של המטופל: לחץ בעבודה/ לימודים/ בית ("לחץ של הסביבה environmental stress, שימוש בסמים ואלכוהול, קונפליקטים בין-אישיים, והפסקת לקיחת תרופות או לקיחת תרופות במינון נמוך מהצורך. "New Developments in the Pharmacological Treatment of Schizophrenia". J.M kane (1992). Bulletin of the Menninger Clinic, 56:62-75. מתפרסם באתר מכון סאמיט

 

תחת פאסדה של הרמוניה חסרת קונפליקטים בצוות מסתתרת לעיתים דינמיקה של הרס עצמי. יחד עם תיאורים "משיחיים" של העבודה הנהדרת, מרבה הצוות לדבר על עומס עבודה כבד. העומס הכבד הוא לעיתים תולדה של התמודדות לא נכונה עם חרדה הנובעת ממקורות שונים בעבודה ומחוצה לה ומכאן סלולה הדרך לתהליכי הרס עצמי. קונפליקטים גלויים בצוות, עם מפגשים קשים, המסתיימים אפילו בפיטורין, מזיקים פחות מקונפליקטים מודחקים ומוכחשים. קושי להתמודד עם חרדות אישיות בתוך הצוות, מוביל מטפלים לשימוש בלתי - מודע במטופליהם כדי להשפיע על יחסיהם בתוך הצוות - תהליך הרסני לטיפול. תרגום המאמר "One Foot in Hell: On Self- Destructive Staff Dynamics" C. Janzig (1991). International Journal of Therapeutic Communities, 12:5- 12. באתר מכון סאמיט

 

המאמר מפתרסם באתר מכון סאמיט ועוסק בשימוש במטפורות בטיפול קבוצתי ומתאר את האיפונים הטיפוליים של התערבויות מטפוריות . "The Leader's Use of Metaphor in Group Psychotherapy" J.S. Gans (1991). International Journal of Group Psychotherapy, 41:127-143