מקורות

המאמר מתאר הקמת מרכז תמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללה האקדמית בתל-חי, שהוא הראשון מסוגו בישראל. המרכז הוקם מתוך אמונה וחזון, האומרים שסטודנטים אלה מסוגלים להגיע לאותם הישגים כמו סטודנטים אחרים. כ 550 סטודנטים לקויי למידה טופלו במרכז בשמונה השנים האחרונות. יעל מלצר עומדת בראש מרכז תמיכה לסטודנטים לקויי למידה באקדמיה, המכללה האקדמית תל-חי. במאמר מתפרסם בכתב העת פנים באתר הסתדרות המורים מתפרסם גם באתר תל חי בליווי גראפים ותמונות: http://leshem.telhai.ac...animNews.HTM

 

אתר 'ספרים' הוקם על ידי צביקה שורצמן כמחאה על יוקר ספרי הלימוד במדינת ישראל שהביא למצב בלתי נסבל בו תלמידים רבים לא משתמשים בספרים או לומדים מתוך מהדורות ישנות וחלקן בלויות. יוצר האתר מתכוון לממש כל דרך חוקית כדי להביא לידיעת צרכני הספרים מקורות לספרי לימוד מקוונים הנמצאים כמידע חפשי ברשת האינטרנט. באוסף שלפניכם, כ 400 ספרים המופיעים חינם ברשת בתחום מדעי החברה ומקוטלגים לפסיכולוגיה, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית, ומשפחה (נישואין, ילדים ,מין)

 

סקירה על גישות בשילוב ילדים לקויי למידה בכיתות רגילות, והצעה כיצד ניתן לשלב ילדים אלה באופן אחראי. המאמר כולל סקירה ביסטורית של מגמת השילוב ובוחן ממצאים אמפיריים של התקדמות בלימודים ביסוס מעמד חברתי, עמדות תלמידים, הורים ומורים בשילוב, לסיכום מציעה מודל לשילוב אחראי מופיע באתר דעת, הודפס בהגיגי גבעה ז', תשנ"ט.

 

מנהלת המחלקה: גב' מירי זולברג השירות הפסיכולוגי-חינוכי בישוב הינו שירות המתמקד בילד ובעולם הסובב אותו, תוך ראיית ההתפתחות הנורמטיבית והרווחה הנפשית של כל ילד ומשפחתו. במחלקה 3 פסיכולוגים ומזכירה, בנוסף למנהלת. כמו כן אחראית המחלקה מקצועית על מרכז טיפולי ובו 2 מטפלים באומנויות (תנועה, אומנות פלסטית ובעלי חיים) השירות הפסיכולוגי הינו בתחום אחריות המועצה המקומית. הפיקוח המקצועי ניתן ע"י אגף "שירות פסיכולוגי ייעוצי" שבמשרד החינוך. המחלקה מתפקדת כיחידה עצמאית-מקצועית ומוכרת להתמחות ע"י מועצת הפסיכולוגים.

 

האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין הינה ארגון-גג המאגד בתוכו מעל 1000 אנשי מקצוע אשר עוסקים בטיפול משפחתי וזוגי, ולחינוך לחיי משפחה ובהעשרת חיי המשפחה והנישואין. האתר כולל מידע על האגודה, הקוד האתי של האגודה, רשימת המטפלית ותהליכי ההסמכה, כנסים וימי עיון, וכן קישורים חשובים.

 

מאת אלון האס תרפיסט באומנות (MA), חוברת אסטרטגיות למידה, בצורת קובץ PDF, מתארת את הרציונל שמאחרי הקורס לפיתוח אסטרטגיות למידה. החוברת מכילה הסברים אודות הבעיות הייחודיות של התלמיד לקוי הלמידה, לצד האסטרטגיות באמצעותן ניתן לעקוף את הקשיים השונים. אלון האס, מומחה ללמידה, מכשיר מורים ויועצים כיצד לקדם את התלמידים לקויי הלמידה. הקורס מועבר כקורס שנתי מוכר לצורך נקודות זכות. החוברת ומידע נוסף מוצגים באתר "מכון לעכשיו" - http://www.machon.co.il

 

הוקם על ידי סיגל גוטרזון – פסיכולוגית, מכון "עמיתים" . הפרוייקט (תואר במאמרה בפסיכואקטואליה גליון דצמבר 2003) פועל מזה כשלוש שנים בקרב אוכלוסיית נפגעי נפש במועדונים ובמרכזי שיקום. במסגרת העיקרון של "מחויבות עסקים לקהילה" באים אנשי מחשבים ללמד נפגעי נפש את היישומים השכיחים של המחשב, והלימוד הזה נערך באווירה חברתית לא-פורמאלית. האתר מציג את הפרויקט, והמאמר נמצא באתר הפ"י, במדור פסיכואקטואליה בגליון המצויין.

 

המרכז והמכון ממוקמים ברמת גן ומנוהלים על ידי ד"ר שלמה אריאל, ד"ר עודדה פלד וגב' דבורה מרחבי. מוצעים בהם שירותי אבחון וטיפול פרטני, קבוצתי ומשפחתי לכל הגילאים, טיפול זוגי, סדנאות לטיפול בסוגים ספציפיים של קשיים ותכניות הכשרה והדרכה לאנשי מקצוע בארץ, באירופה ובארה"ב. העבודה במרכז ובמכון מבוססת על מודל אינטגרטיבי ועושה שימוש נרחב בטכניקות של משחק ופעילות יצירתית.

 

In this short text, a brief clinical vignette is presented, describing a fatal moment in the psychotherapy of a young woman who developed a psychotic erotic transference. The vignette is illustrated by a literary excerpt from a short story by Julio Cortazar.

 

ההרצאה ניתנה בערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת תעודות של של התוכנית לפסיכותרפיה באונ' תל אביב בתאריך 03/11/2003 . שתי שאלות עיקריות מעסיקות אותי בעבודה. האחת - איך אנו מבינים את התופעה של ניתוק רגשי קיצוני, את החוויה הקרויה "קהות חושים"? השאלה השניה – מה מאפשר את המגע הטיפולי עם המטופל "קהה החושים", הנעדר רגשית? בהמשך מובא הדיון להרצאה מאת מיקי תודר: http://www.tau.ac.il/me...-11-2003.htm

 

case מתוך יומני שדה המתאר מפגש בין נערה מנותקת שעזבה את בית הספר ושבה ללימודים לאחר מפגש בן חמש שעות עם אנתרופולוג יישומי.

 

במאמר זה מועלית השערה, כי גם אם רוב ההורים הישראלים כמהים לספק את המיטב לילדיהם, ייתכן כי "התפוקות" הממשיות שונות מכמיהה בסיסית זו. מוצעת גם ההשערה כי מסגרות חינוכיות אינן מתייחסות בצורה מספקת לשוני הרב שבין ילדים, ומתעלמות מהצרכים הרגשיים של לא מעט מהם. אף על פי שרוב ההורים הישראליים כמהים בוודאי לספק את המיטב לילדיהם, התוצאה הממשית שונה במידת מה. נראה כי לחצים בטחוניים, כלכליים וחברתיים משחקים כאן תפקיד מרכזי, ואינם מותירים די זמן, אנרגיה ומוטיבציה הנחוצים לבדיקה יסודית יותר של רמת השירותים שילדיהם מקבלים. באופן פרדוכסלי נראה כי יש פיחות בזמינות הרגשית ובנגישות הרגשית לעומת הכמיהה המוצהרת. התוצאה מכך עשויה להתבטא ברגשות אמביוולנטים של הורים. מתפרסם באתר הגיל הרך