מקורות

הרצאת מבוא ורקע של עדי פרי מיום העיון "התערבויות פסיכולוגיות באינטרנט"

 

פתיחת יום העיון "התערבויות פסיכולוגיות ברשת". הצגת חברי הפורום לפסיכולוגים ברשת על ידי יעל דורון.

 

עמיתים יקרים, מערכת כתב העת הישראלי לפסיכואנליזה (IPJ) שמחה להודיע על יציאתו לאור של הגיליון השלישי, ובו מאמרים מפרי עטם של: Anna Potamianou (Greece), Mauro Mancia (Italy), Waldemar Zusman (Brazil), Siegfried Zepf & Sebastian Hartmann (Germany), Bianca Lechevalier-Haim (France), Carlo Strenger (Israel) וכן יציאתו לאור של הגיליון הרביעי, ובו מאמרים מפרי עטם של: James S. Grotstein (U.S.A.), Siegfried Zepf & Sebastian Hartmann (Germany), Danielle Knafo (U.S.A.), Tami Pollak (Israel), Moshe Halevi Spero (Israel) נשמח לשמוע את תגובתכם, באמצעות האי-מייל: journal@ilpaj.com או באמצעות הטלפון: 064-372691. בברכה, ד"ר מיכאל שושני Executive Editor

 

למטופלים עם חולשות אגו קבועות או זמניות (עקב מצב משברי), שחיים עם בני-משפחתם באוירה מתוחה, טיפול פרטני איננו מספיק. במקרים כאלה יש להוסיף את הטיפול המשפחתי כטיפול מסייע ותומך בטיפול הפרטני, שהוא הטיפול העיקרי. טיפול משולב נועד להבטיח שבמקביל לשינוי ההדרגתי של המטופל הפרטני, גם משפחתו תשתנה במקביל ובהתאמה. חשוב לטפל בקשיים עכשוויים (קומוניקציה לקויה, אוירה משפחתית לוחצת, אי מתן עצמאות ודיפרנציאציה) כיון שהמטופל לא יצליח לשנות את משפחתו בכוחות עצמו. הטיפול המשולב יאפשר להגיע להבחנה בין ההורים כאנשים אמיתיים וריאליים, לבין הדמויות המופנמות, ולדון בכך בטיפול הפרטני. מטרה נוספת – לתמוך במשפחה ולהקדיש תשומת לב גם לצרכיה ולמחיר (הנפשי, החברתי והכלכלי) שבני המשפחה משלמים בשל שמירה על המטופל במסגרת המשפחתית. יש לבנות בצורה שיטתית טיפול משולב, ולא להגיע למפגש עם בני משפחה רק עקב לחצים של המטופל או בני משפחתו. שילוב של טיפול פרטני ומשפחתי תואר בטיפול במטופלים עם סיכון למשבר פסיכוטי, בטיפול בסכיזופרנים כרוניים, בטיפול בהפרעה ביפולרית, בהפרעות אכילה, בטיפול מיני, וגם בטיפול בילדים ובבני נוער. הגישה היעילה היא לבנות טיפול משולב, עם אותו המטפל, שבו לאחר כל 3 פגישות אינדיבידואליות, הפגישה הרביעית היא משפחתית בנוכחות המטופל.

 

נציג טיפול משפחתי מרתוני שנעשה בבית המטופל. הטיפול מוצע במקרים בהם המטופל צעיר (בגילאי 17-25) המתגורר עם המשפחה, מראה סימני אלימות נגד בני המשפחה ו/או סכנה אובדנית, לא מראה שום מוטיבאציה לטיפול ואינו מוכן להגיע לקליניקה. המודל כולל עבודת הכנה: מפגשים עם ההורים שנעשים במסגרת הקליניקה. שליחת מסרים בכתב מהמטפל ומההורים . הטיפול בבית נעשה ללא מגבלה של זמן ויכול להמשך מספר שעות עד יום. במהלך המפגש עולים הקונפליקטים המשפחתיים ונפתח פתח לתהליך של שנוי. יוצגו שני מקרים, המדגימים את תהליך הטיפול, מקרה אחד של שני אחים יוצג באריכות ומקרה שני בקצרה. המאמר פורסם "בענין משפחתי" בטאון האגודה לטיפול משפחתי ב-6/03

 

פרק הסוקר את התפתחות תחום הדעת 'פסיכולוגיה קוגניטיבית' העוסק בחקירת ההכרה האנושית (החשיבה). נתוודע כאן לדרכים השונות בהן ניסו במהלך השנים לענות על שאלות מרכזיות הקשורות לחשיבה: תיאור מהלך התפתחותה של החשיבה וכן הבנת תהליכי התפתחותה של החשיבה. כל ניסיון תיאורטי לתקוף נושאים אלו קידם את המחקר בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והשאיר חותם על החשיבה החינוכית דידקטית. העוסקים בהוראה כיום יוכלו לזהות את מקורות העקרונות החינוכיים המנחים את דרכם בהוראה ולהבין את הרציונל הפסיכולוגי שמסביר את קיומם של עקרונות אלו.

 

סקרנות מבטיחה מעורבות ופעילות. ילד סקרן הוא ילד השואל שאלות, יוזם חקירה ופועל על סביבתו. בפרק זה נראה שהפעילות היא אם הלמידה. הידע נבנה על ידי הילד תוך כדי פעולתו. מה משפיע על מידת הסקרנות של הילד? כיצד נארגן סביבה חינוכית המעודדת סקרנות? נוכל לענות על שאלות אלו אם נבין כיצד פועלת ההכרה.

 

השוואה בין התנהגותו של הילוד בעת היוולדו, ובין התנהגותו כעבור שנתיים חושפת הבדל מרשים ביניהם: בעוד הראשון מוגבל כמעט אך ורק להתנהגות רפלקסיבית ומראה התעניינות מועטה בסובב אותו, השני מתנועע בחופשיות ומתוך כוונה ברורה בודק בקפדנות את סביבתו. במהלך שנתיים ראשונות לחייו לומד הילד תנועות רבות, מתנהל מתוך כוונה ורצון חופשי, מראה התייחסות מובהקת לסביבתו, כולל הסביבה האנושית שלו ומדבר ללא הרף. ההתפתחות בפרק זמן קצר זה היא עצומה. פרק זה מוקדש לנושא: קוגניציה בינקות. נתאר כאן את מהלך ההתפתחות הקוגניטיבית בשנתיים הראשונות לחיים ונתעכב על משמעותה של התפתחות זו לגבי ארגון הסביבה החינוכית של הילד.

 

בשלב הראשון של ההתפתחות, המשימה הקוגניטיבית שעמדה בפני הפעוט בדרכו הארוכה להסתגל לסביבתו הייתה- הכרת הסביבה הקרובה ובנייתן של סכמות סנסורי מוטוריות שאפשרו לתינוק לזהות עצמים ולהכירם על פי תכונותיהם התחושתיים, ולהתאים את פעולתו אליהם. הפעוט בן השנתיים מראה התמצאות מצוינת בסביבת החפצים והאנשים שבמרחב המחיה שלו. עם רכישתה של יכולת ייצוגית, מתפתחת החשיבה וכן מתפתח הדמיון ועמם מתפתח העולם המיוצג של הילד. בנייתו של עולם מיוצג עליו יוכל לחשוב ובו יוכל לתכנן ולפעול, הנה המשימה הקוגניטיבית העומדת בפני הילד בגיל הגן. הילד בשלב זה מתחיל לבנות 'אמיתות' על סביבתו המבטאות את ההבנות שלו ביחס לעולמו. בשלב זה מתאפשרת כבר אינטראקציה עשירה ורחבה יותר עם הסביבה ועמה צעד נוסף בהסתגלות. בשיעור זה נעשה הכרה ראשונית עם דרך החשיבה של הילד בגיל הגן מתוך האמירות שלו וכן נבהיר במה מתבטאת היכולת הייצוגית

 

על מנת להבין את התנהגותם של ילדים על כל ממדיה (התנהגות מילולית, התנהגות חברתית, ציור, פחדים, הומור, שאלות וכד') יש להכיר את עולם המשמעויות שלהם. דרך החשיבה של ילדים היא זו שקובעת את המשמעות שילדים נותנים לחוויותיהם; משמעות זו אחראית במידה לא קטנה להתנהגות שלהם. המידע בפרק זה מתמקד על מאפייני הכלים הקוגניטיבים בשלב התפתחותי זה ועל המשמעות של אפיונים אלו לגבי סוג הידע שהילדים קולטים.

 

העולים מאתיופיה רואים את המפגש עם ישראל דרך משקפי המסע שלהם מאתיופיה. המשמעות של המסע הופכת למרכיב מרכזי בזהותם. אך החברה הישראלית "משתמשת" בעלייה הדרמטית מאתיופיה לאישור העצמי שלה, במקום לאישור הזהות של יהודי אתיופיה. ד"ר גדי בן עזר הוא פסיכולוג קליני וארגוני, העוסק בעלייה האתיופית מאז 1982. ספרו The Ethiopian Jewish Exodus (Routledge 2002) עומד לצאת בשנה הקרובה בעברית בהוצאת מודן. מלמד וחוקר במסלול האקדמי של המכללה למינהל. המאמר מתפרסם בכתב העת פנים, באתר הסתדרות המורים.

 

מסע מהחשש אל האינטימיות בקבוצת חלומות של נוער המטופל בבית החולים גהה, עובדים הנערים על מצוקותיהם באמצעות ציורים ובעקבותיהם שיחות ותובנות. נעה טייך פייר היא יועצת במרכז החינוכי גהה; דורון וולף הוא מטפל באמנות במרכז החינוכי גהה. המאמר מתפרסם בכתב העת פנים, אתר הסתדרות המורים