מקורות

ההרצאה מציגה מחקר אתנוגרפי שבחן את מיקומו של האבחון הפסיכולוגי בבית הספר היסודי כמנתב ילדים שנכנסו למערכת החינוך הרגילה אל מערכת החינוך המיוחד. נראה שההחלטה על שליחת ילד לאבחון היא הסוואה להחלטה להוציאו לחינוך המיוחד והאבחון הופך למעין טקס שהוא המשוכה האחרונה לפני הבידול. ההרצאה מתוך כנס "אבחנה מבדלת" חנוכה 2006.

 

מבחן המינימנטאל הורכב בשנת 1975 ע"י פולשטיין לצורך הערכה קוגניטיבית מהירה של מבוגרים ומאז נמצא בשימוש נפוץ בכל העולם על ידי רופאים מהתמחויות שונות. השימוש העיקרי במבחן הינו בסינון של ירידה קוגניטיבית, המהווה סיבה חשובה לנכות ותמותה בגיל המבוגר וגורמת לצריכה גבוהה של שירותים רפואיים. שימושים נוספים במבחן המינימנטאל הינם במעקב אחר ירידה קוגניטיבית במטופלים שלקו בשיטיון וגם כלי עזר במחקר, למשל בהערכת יעילות של תרופות נגד שיטיון. המבחן בודק התמצאות, זיכרון לטווח מיידי וקצר, ריכוז, יכולת קשב וחישוב, שפה וביצוע פקודות. ציון של 23 או פחות הינו מקובל כמעיד על פגימה קוגניטיבית. מלבד הציון המספרי המתקבל מהמבחן, ניתוח התוצאות יכול לרמז על מקור הפגיעה הקוגניטיבית. התקפות, הרגישות והסגוליות של המבחן נחשבות כטובות. מרבית העבודות שבדקו את המבחן בחולי שיטיון הראו כי לציון של 23 או פחות יש רגישות של 79%-100%. המשתנה העיקרי המשפיע על רגישות המבחן היא דרגת השיטיון: ככל שהשיטיון קשה יותר, כן עולה רגישות המבחן. סגוליות המבחן נמצאה בין 80%-100%. חסרונות המבחן כוללים קושי לזהות ירידה קוגניטיבית קלה וקושי לעקוב אחר שינויים במקרה של שיטיון חמור. בנוסף, גיל, חינוך, רקע תרבותי ומצב סוציו-אקונומי עלולים לגרום להטיה בתוצאות המבחן. מטרת סקירה זו הינה לתאר את המבחן, על יתרונותיו וחסרונותיו, ולסקור את השימושים האפשריים בו. (פורסם בעיתון "הרפואה" בספטמבר 2006)

 

חוברת בהוצאת משרד החינוך הכוללת דברי הסבר להורים אשר ילדיהם מופנים לוועדת השמה. מופיע באתרהקו הפתוח לפניות תלמידים, משרד החינוך. גרסה בערבית : http://www.education.go...edAravit.htm

 

תחילת חקר האינטליגנציה היה בפעילותם של הפסיכולוג הצרפתי אלפרד בינה, ואחריו הפסיכולוג האמריקאי דיוויד וקסלר. קדם להם כבר בסוף המאה ה-19 אחיינו של צ'ארלס דארווין, פרנסיס גלטון, שהדגיש, ללא הצדקה, היבטים גופניים פיסיים והקשר בינם לבין מנת המשכל, אך אף על פי כן תרם לתחילת דרכו של המחקר. אינטליגנציה זורמת - Fluid intelligence מאופיינת ביכולת לפתור בעיות חדשות, שלגביהם אין לפרט שום ידע קודם, וביכולת להתמודד עם מצבים חדשים ומשתנים.

 

באתר זה ניתן למצוא היבטים תיאורטיים עיוניים של תיאורית הלמידה המְתַוֶוכֶת (Mediated Learning Experience, MLE) מנוסחת ע"י ויגוצקי (1978), פוירשטיין (1979) ואחרים. התיאוריה והשיטות המעשיות יסודן בתפיסה אופטימית בדבר יכולתו של הפרט להשתנות באופן משמעותי (הגישה האקטיבית - משנה). למידה מְתַוֶוכֶת עוסקת באינטראקציה בין אדם לסביבתו החברתית תרבותית. בעבודתו הקלינית והעיונית בודד פרופ' פוירשטיין 12 קריטריונים, שבאמצעותם ניתן להגדיר את האינטראקציה כאינטראקציה מְתַוֶוכֶת. פירוט קריטריונים אלו יופיע באתר, כמו כן, יוצגו הצעות ליישום, כפי שפותחו ע"י ד"ר קאופמן רות ופרופ' קליין פנינה. האתר פותח ועוצב במסגרת קורס סמינריון : פיתוח אתר לימודים בסביבה עתירת טכנולוגיה, מכללת "אורנים", 2003, בהנחייתם המקצועית והמאוד מסורה של תמי ליבנה ושבי כרמי.

 

סולם המבוסס על פסיכולוגית האגו. בוססו לגביו מהמנות ותוקף. הוא מאפשר התיחסות לתפקודי אגו של התמודדות פעילה – עד כמה האדם מכוון לסביבה, מפרש באופן נכון ומורכב את הסביבה, בעל כוחות התמודדות, ומנטב כוחות אלו באופן יעיל ופעיל כדי להתמודד עם המצב. סוג התמודדות זה הוא חיוני במקרה של הפרעת קשב או ליקוי למידה, ולכן חשוב מאוד באבחון רב-תחומי. ההעברה והציינון הם פשוטים וקצרים. המאמר כולל את הסולמות והנחיות לציינון.

 

המאמר מציג מחקר של חמישה ילדים מחוננים - תאור הילדים, תאור משפחתם וקשריהם החברתיים. ישנה התיחסות לבעיות שהילדים נתקלים בהם בבית הספר. חשיבותו הראשונית של מאמר זה היא להוסיף נדבך לספרות הקיימת בעברית על ילדים מחוננים בכלל, וניסיון ראשון לכתיבת תיאור מקרה מפורט, שיתאים למציאות החינוכית, החברתית, המעמדית, הכלכלית והפוליטית בארץ בפרט. התפרסם בהגיגי גבעה, ז', תשנ"ט, מופחי באתר דעת.

 

חוזר זה מחליף את חוזר המנכ"ל המיוחד ד', התשנ"ז, העוסק בליקויי למידה, וכן את כל החוזרים הקודמים בעניין ליקויי למידה, תקנות חוזר זה תהיינה בתוקף עבור הנבחנים הניגשים לבחינות במועד קיץ התשס"ד. החוזר כולל את השינויים שחלו בשנים האחרונות במדיניות הטיפול בתלמידים בעלי ליקויי למידה, והוא מבטא את ההמלצות של דוח הוועדה לבחינת המיצוי של יכולתם של התלמידים בעלי ליקויי למידה בראשות פרופ' מלכה מרגלית (1997) ואת העקרונות המנחים בהצעת חוק זכויות תלמידים בעלי ליקויי למידה בחינוך הרגיל הנמצא בשלבים מתקדמים של חקיקה בכנסת.

 

משרד החינוך מזיק לתלמידים לקויי למידה בדרישתו שיעברו מבחן מנת-משכל. מאמר מתוך עיתון הארץ שפורסם ב- 29.10.2003. המתפרסם גם כאן ברשות המחברת. אתם מוזמנים להגיב באמצעות מנגנון התגובות שבסוף המאמר.

 

מבחן בהשראת מבחן המטריצות של רייבן - ממוחשב ואון ליין הכולל 39 לוחות ומודד גם את זמן הביצוע (מוגבל ל 40 דקות). בגרסת הבטא שלו זכה מכאן לכ 1750 כניסות בחצי שנה (והינו הקישור הפופולרי ביותר באתר), כעת מוצג בגרסתו הסופית לאחר שתוקף על ידי 250,000 משתמשים מרחבי העולם. האבחון נוצר על ידי קבוצת מסניף מנזה דנמרק במטרה לבנות אבחון חופשי מהטיות תרבותיות למדידת אינטלגנציה הכללית (g), והוא לדעתי מרשים מאוד במבנה ואופן ההגשה שלו. שעשוע רציני לתאים האפורים ומומלץ לפנות זמן שקט להשלמת המשימה כולה.

 

תקציר הרצאתו של מרואן דוירי בכנס המדעי הרביעי של היחידה למחקר ולהערכה - מורים חוקרים באורנים - תשס"ב. הצעה לכלול מבחן מסוג למידת שפה חדשה שנמצא מהימן באיתור ליקויי למידה ומבחין בין שלוש סוגי לקויות.

 

אתר שנועד לסייע להתכונן לבחינה הפסיכומטרית. באתר שאלות לדוגמא, טיפים ועקרונות מנחים כיצד להתכונן לבחינה וכיצד להתמודד עם בעיות במהלכה על מנת להפיק את הציון המרבי.