מקורות

שתי סצנות שייקספיריות, האחת מקומדיה והשנייה מטרגדיה, עומדות בשורשה של ההשראה הפרוידיאנית ומרכיבות את התמה עליה מתבסס זיגמונד פרויד בניתוחו את שייקספיר באמצעות כלי העבודה הלקוחים מהפולקלור. מאמרו של פרויד משנת 1913 "נושא שלוש התיבות" – “The Theme of Three Caskets” – מהווה את צומת הדרכים בה הוא עצמו, שייקספיר והפולקלור מצטלבים, הצטלבות המתרחשת על במת הדרמה של התיאטרון.

 

סיפורה של מאיה ריד מאפשר לקורא לפגוש מקצת מעולמה של ילדה-אשה, שעברה גילוי עריות חוזר ונשנה על ידי דמויות הוריות שונות. מפגש זה מאפשר לחוות ולהבין התפתחותן של הגנות דיסוציאטיביות, ושל תגובה פוסט-טראומטית.

 

תסמונת טוראט הינה הפרעה נוירופסיכיאטרית עם תחל בילדות המאופיינת בטיקים מוטוריים וקוליים והמלווה במגוון תסמינים רגשיים והתנהגותיים שונים. על אף ההתקדמות הרבה בחקר התסמונת בשנים האחרונות עדיין קיים חוסר ידע רב בקרב הציבור כולו ובקרב אנשי מקצוע טיפוליים וחינוכיים הבאים במגע יומיומי עם ילדים אלו הן במסגרות החינוך הרגילות והן במסגרות החינוך המיוחד. המאמר הבא סוקר את הגדרת התסמונת ומאפייניה, תוך התייחסות לגורמים לתסמונת ולדרכי טיפול אופייניות. הבנה טובה יותר של מאפייני התסמונת עשויה לעזור לילד הסובל מתסמונת טוראט, לבני משפחתו ולאנשים הסובבים אותו ללמוד דרכים טובות יותר להתמודדות עם הקשיים המרובים הנלווים לתסמונת.

 

קוד האתיקה קובע מערכת של עקרונות מנחים המשקפים את ערכי המקצוע ומגדירים את אחריותם של הפסיכולוגים בעבודתם. מהעקרונות המנחים נגזרים כללים להתנהגות אֶתית –מקצועית של פסיכולוגים המורים על הנחיות להתנהגות מקצועית ראויה. מטרת הניסוח המפורט של הכללים להתנהגות מקצועית- אתית היא לתת בידי הפסיכולוגים כלי שישמש אותם בקבלת החלטות מקצועיות נכונות, בהתאם לערכי המקצוע, ויהווה אמַת מידה לשיפוט ההתנהגות המקצועית על פי אותם ערכים.

 

צפורה שוורץ ובנימינה שילה מצוות הגיל הרך של שפ"י בהצגת נתוני מחקרים, הסברים תאורתיים, תהליכי קבלת החלטות וגיבוש עמדה ביחס לבשלות הילד, וגם הנחיות להתערבות בגן (הכל חוץ מעמדה...). באתר שפ"י, מדור ההתפתחות - הגיל הרך.

 

תמצית מאמרה הקלאסי של אסתר ביק: NOTES ON INFANT OBSERVATION IN PSYCO-ANALYTIC ESTHER BICK ,British Psyco-Analitical Society ,july 1963 מאמר שנקרא בפני האגודה מובא באתר הגיל הרך

 

ניתוח התפתחותי אנטלי של ההתפתחות החברתית תוך התייחסות לתהליכים הנורמטיביים וקשיים התפתחותיים מנקודת מבט פסיכואנלטית. המאמר מוצג באתר הגיל הרך.

 

עבודה של דקלה בן לולו בקורס פסיכופתולוגיה במגמה לקרימנולוגיה באונ' בא רילן, מוצגת בפורום OCD בתפוז. העבודה סוקרת באופן כללי את ההפרעה, מאפייניה ודרכים לאיבחונה. נידרשנו לבחור באחת מהגישות התיאורטיות ולהסביר דרכה את המניעים להפרעה, בשאלה זו נעזרתי כאן לפני כשבועיים בחברי הפורום, וזאת משום שרציתי דרך נסיונכם והבנתכם לבחור באחת הגישות, אני יכולה לומר שלא באופן שלם בחרתי את הגישה הפסיכודינמית של פרוייד,ואני לא בהכרח מסכימה איתה, אך זו הגישה שמסבירה הכי הרבה (וגם זה מעט) את המניעים האפשריים להפרעה. כמו כן נידרשנו לבחור באחת הגישות שתסביר את הדרכים האפשריות לטיפול, וכאן,אני חושבת, די ברור שהרוב מסכימים על טיפול התנהגותי קוגנטיבי. ניתנה לנו הוראה מפורשת לא להתייחס לתיאוריות הביולוגיות למיניהן וכן לא לדרכי טיפול בכדורים, ולכן אין לכך התייחסות בעבודה, למרות שאני מוכרחה לציין שמירב המחקרים שנתקלתי בהם בנושא עסקו בטיפולים תרופתיים. אני מקווה שבמשהו עבודה זו תהיה לעזר לכם ( היא בוודאי תעזור לסטודנטים שיבואו בשנים הבאות לחפש חומר על טריכוטילומניה-וימצאו לא רק חומר באנגלית ,אלא עבודה שלמה שאני נוטה לפרגן ולהאמין שישנו בה מילה או שתיים- ככה יוכלו להשכיל יותר....) במידה ומישהו מעוניין לקבל הפניות נוספות למאמרים בנושא (מרביתם באנגלית)ניתן לשלוח לי מסר. מאחלת לכולנו הרבה אור,אהבה ורפואה בחיינו. דקלה

 

אתר שנכתב על ידי נעמה הסובלת מטריכוטילומניה וכולל הגדרה והסבר, שאלון, קישורים, עובדות ומיתוסים, והסבר על שיטות הטיפול.

 

לקט הרצאות מיום העיון שנערך ב 3/10/04 עבור העוסקים בטיפול, חינוך, ליווי ולהורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

 

תומס מקגלשן (McGlashan) ואחרים תיארו שני סגנונות של תגובה למצב פסיכוטי, או שני סגנונות של החלמה מסכיזופרניה: שילוב ( Integration) וטיוח ( Sealing over ). למאמרים משנות ה-70 יש תמיכה במחקרים שנערכו בשנים האחרונות, והם רלבנטיים וחשובים בהתייחסותם של המטפלים. אנשי מקצוע צריכים להיות מודעים לשני סגנונות ההתמודדות עם פסיכוזה ולכבד אותם, כיון שאין סגנון אחד שנמצא יעיל יותר מהשני עבור כל הפציינטים. לא נמצא מתאם בין סגנון ההתמודדות (טיוח לעומת שילוב) לבין תובנה או אינטיליגנציה. נמצא קשר בין טיוח לבין הימנעות משיתוף פעולה עם גורמים מטפלים. נמצא שמטופלים שהיו "משלבים" סמוך למשבר הפסיכוטי עברו לסגנון ה"טיוח" מאוחר יותר. מקגלשן וקרפנטר (1981) לא מצאו מתאם בין סגנון השילוב או הטיוח לבין טיב ההחלמה ממשבר פסיכוטי. עבור פציינטים מסוימים סגנון השילוב הוא המתאים והיעיל יותר ואילו עבור אחרים מתאים ומועיל יותר סגנון הטיוח. על אנשי המקצוע לקבל את הדרכים השונות שאנשים משתמשים כדי להתמודד עם בעיותיהם, ולהתאים את הטיפול לאדם, ולא להפך.

 

מאמר קצר מאת חיים עמית בצורה של שאלות ותשובות על הקשבה בהורות: מהם סוגי ההקשבה בהורות? למה הקשבה בהורות חשובה? מדוע קשה להקשיב בהורות. כיצד ניתן לשפר באופן מעשי מיומנות זו?