הפסיכולוגיה החינוכית מצויה כיום בצומת של שינוי. איומים שונים על עתידה מחייבים אותה להגדיר את עצמה מחדש, ולבצר את הרלבנטיות שלה למערכות החינוך בארץ. המאמר הנוכחי דן באחת ההזדמנויות אשר האקלים החינוכי הכלל לאומי מספק לפסיכולוגיה החינוכית: הקונפליקט המבני בין הורים למערכות החינוך, ובאופן ספציפי כל מה שקשור ליישום חוק השילוב. במרכז המאמר מצוי ניתוח של "דילמת חוק השילוב", אשר ממנו עולה ההזדמנות החדשה עבור הפסיכולוג החינוכי לתת למערכת מענה ייחודי וחסר תחליף. את ההשראה למאמר קיבלתי ממאמר של דוד ברק, יו"ר הוועדה לחינוך מיוחד של ארגון ההורים הארצי, אשר פורסם בגיליון פברואר של "הורים אלפיים" (ביטאון ארגון ההורים), שבו תיאר את הדילמה בה מצויים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, יום אחרי חגיגות הניצחון בעקבות קבלת פסיקת בית המשפט המחייבת את מערכת החינוך ליישם את השילוב הלכה למעשה.
| 1102 צפיות | פורסם ע"י
אלון נוימן |
הוסף למועדפים