מקורות

האני על פי לאקאן הוא השתקפותנו בעיני עצמנו ובעיני אחרים. מערכת של הזדהויות עם אנשים דעות ואמונות. לאקאן טוען כי בפסיכואנליזה, כשאנחנו מדברים, אין אנו יודעים מה אנחנו אומרים, מכיוון שהלא מודע משתתף בדיבור ולעתים הופך על פניה את כוונתנו המודעת.

 

הרצאה זו ניתנה בכנס הארצי הראשון לקואצ'ינג שנערכה ע"י איק"א האיגוד הישראלי לקואצ'ינג ב 5.1.06 בכפר המכביה בר"ג – נכתב ע"י ד"ר ארנון לוי – פסיכולוג קליני, יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה ומנהל אקדמי לתוכנית רב מימדית באימון במגמת פסיכותרפיה בביה"ס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת ת"א. www.i-a-psychotherapy.o...y/index.html

 

במאמר זה שפורסם לראשונה ב"שיחות" מציגה יונה שחר לוי הצעה לטיפולוגיה בסיסית של החיבורים בין חווית העצמי כבעל גוף מתנועע לבין תכונות המרחב הבין-אישי שבתוכו הוא מתפתח. הטיפולוגיה מבוססת, מצד אחד, על עקרונות אנטומיים-פיסיולוגיים ופרדיגמות התפתחותיות, ומצד שני, על תופעות חוזרות במרחב הטיפול בתנועה. לדעת שחר לוי , הילד נושא בגופו ובנפשו את חותם המעטפת ההורית כל ימי חייו. הוא מוצפן כצביר של תלכידי זיכרון בדיבור פנימי כגון, "אוהבים אותי, לא מקבלים אותי, מותר לי, אסור לי, מסוכן לי". מעטפת מסרים אלה מתפקדת כפילטר חוצץ בין הילד לעולם שבחוץ ואפילו בין הילדות לבגרות. דימוי המעטפת משוקע בזיכרון הגופני כתמונה פנימית של צורת המרחב העוטף את הגוף (רחב, מצומצם), של איכות גבולותיו (גבולות גמישים או נוקשים, מותאמים או מקובעים) ושל האקלים הבסיסי ששרר/שורר בתוכו (אמפתי-מזין, ביקורתי-רודף או זונח-נוטש). המאמר כולל תיאורים קצרים מתוך טיפולים בתנועה, שמדגימים תולדות אישיות שהתפתחה מתוך הסגנונות הארכיטיפיים, בהשפעת סיפור החיים האישי. המאמר מופיע כעת באתר הגיל הרך.

 

מאמרה של היועצת מור שינרסקי עוסק בדרך בה יכולה היועצת החינוכית לגיל הרך להעצים את הגננת בעבודתה. על ידי סיפוק התנסויות לימודיות שיעוררו ערך עצמי, בטחון, החלטיות, נחישות ועצמאיות לומדת הגננת לראות את עצמה כאקטיבית בתהליך ההתמודדות שלה ולהאמין ביכולתה לבחור ולעצב את דרכה מתוך מגוון אפשרויות. המאמר מופיע באתר הגיל הרך.

 

מאמר זה שפורסם בגליון 21-22 ( ספטמבר 2005 ) של הרבעון נפש, דן במעשייה שסיפר רבי שמחה בונם מפשיסכא, שהרבה לספר משלים ומעשיות,העוסקות בחיפוש אחר הנקודה הפנימית-האמת האישית והייחודית לכל אדם. במהלך ניתוח המעשייה אציע זוויות חדשות לקריאת הסיפור ולפענוח המשמעות הנפשית והרוחנית הנשקפת אלינו מבעד למילים, לסמלים ולדמויות. לצורך כך אסתייע בין השאר במושגים ותיאוריות פסיכודינמיות וכן אתייחס למיתוסים עתיקים ובכלל זה מדרשים וטקסטים מהמיתוס היהודי ומהסיפור החסידי, העוסקים בסוסים, מלאכים ובני אדם.

 

המאמר הנוכחי דן בדפוסי התקשורת המאפיינים את הקשר הטיפולי שבין מטפל צעיר למטופל זקן. התקשורת האופטימלית דומה לריקוד זוגי מתואם ואינטימי

 

ישנן שתי שיטות מרכזיות להתמודדות עם לקויות למידה. האחת: תיקון הלקות בעזרת טיפול תרופתי או פסיכולוגי. השיטה השנייה גורסת קבלת הלקות כפי שהיא ואיתור כלים ומיומנויות עוקפי לקות מאמר זה יתמקד בדרכים שבהן ניתן ליישם את השיטה השנייה. המאמר מתוך הד האולפן החדש 87, חורף תשס"ד 2004.

 

המאמר מציג את הצורך ההולך וגדל של האוכלוסיה המבוגרת להעזר בייעוץ מקצועי ובליווי במצבים שונים במהלך ההזדנות והזיקנה. הכוונה אינה בהכרח לטיפול פסיכולוגי אלא בייעוץ וליווי בסוגיות נורמטיביות בהם נתקלים לא מעט מבוגרים במהלך ההזדקנות. סוגיות נילוות יש לבני משפחה המטפלים בהורים זקנים.

 

מרכז לטיפול נפשי וגופני בהפרעות אכילה. באתר מאמרים רבים בנושא הפרעות אכילה ופורום לפניות הקהל בהנחיית ד"ר יורם אינספקטור

 

עמותת היל"ה- היא התארגנות מקצועית בישראל של מנתחי התנהגות, היוצרת בהקמתה הגדרה מקצועית חדשה בישראל. ניתוח התנהגות כמדע ניסויי וישומי תופס את מקומו בתחום מדעי ההתנהגות. מנתחי התנהגות הם בעלי מקצועות שונים מתחום מדעי החברה, אשר השכלתם כוללת הכשרה מקיפה במדע ניתוח ההתנהגות, הניסויי או הישומי. מדע זה הוגדר על ידי מדענים בכירים החל מתקופתו של ב.פ. סקינר, במחצית השניה של המאה העשרים, כמובחן מהפסיכולוגיה הכללית. מנתחי התנהגות בישראל עוסקים בתחומים מגוונים של החינוך בכלל, החינוך המיוחד, והטיפול בבעיות התנהגות בתחומי החברה השונים, מהפרט והמשפחה ועד הארגונים. באתר העמותה פרטים נוספים, הנחיות להצטרפות, מידעון ומידע על כנסים מקצועיים.

 

במאמר פופולארי, שראה אור במוסף "מעריב" לבריאות הנפש ובאתר הבית של ד"ר גידי רובינשטיין מובאת סקירה תמציתית על גורמי הדיכאון ודרכי הטיפול בו.

 

ההשפעות ההדדיות של תפיסת התפקיד הצבאי והתפקיד המיני אצל נשים וגברים במערכת הצבאית: טיפולוגיה של קריירות צבאיות נשיות ודפוסי התנהגות המאפיינים אותן; כיצד יראה הצבא העתידי באספקט הבין-מיני.