מקורות

מכתב תשובה לטענות שהושמעו כנגד מצעד הגאווה בירושלים 2006, וניתוח האפקט הפסיכולוגי שלו. מתוך אתר פסיכולוגיי החדש hebpsy.net/gay

 

 

המושג "משבר אמצע-החיים" הולך ונעשה מרכזי בתקופה שבה תוחלת החיים הולכת ועולה ורשתות הביטחון החברתי קורסות. האם גיל 45 או 50 הוא הזמן "להנמיך ציפיות" או דווקא לפתוח בקריירה שנייה? האם זהו הרגע להפסיק להתייחס לעצמנו ברצינות או דווקא למצות את הפוטנציאל שלא מוצה אף פעם? פרופ' קרלו שטרנגר במוסף הספרים של "הארץ" על ספרו של דניאל בקר "כשאדיפוס גדל: הפסיכולוגיה במחצית השנייה של החיים" . דניאל בקר.

 

במאמר זה אבחן דרכים שונות להתמודדות עם הפרי- יצרי בנפש האדם. לצורך כך אסתייע בגישות פסיכודינמיות לחקר הנפש וזאת מבלי להתחייב לקבל את כל ההנחות והמסקנות של גישה זו או אחרת. כמו כן אתייחס למיתוסים עתיקים ובכלל זה לפולחנים וטקסטים דתיים מהמזרח ומהמערב, באמצעותם אנסה לשפוך אור על המשמעות הנפשית והרוחנית של ייצוגי הדיאדה: אדם-פר.

 

אובדן בן במלחמה הוא, ללא ספק, אירוע טראגי, פתאומי וחיצוני. במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב-העת Death Studies, השתתפו 25 זוגות הורים שכולים ו-25 הורים לא שכולים, שמילאו את שאלון מיקום השליטה של רוטר ואת שאלון חוסר התקווה של בק. מיקום השליטה של ההורים השכולים ככלל ושל הנשים ככלל חיצוני יותר ורמת התקווה שלהם נמוכה יותר ובנוסף האמהות השכולות הן הקבוצה בעלת מיקום השליטה החיצוני ביותר ורמת התקווה הנמוכה ביותר. תוצאות המחקר נידונות, בין היתר, בהקשר מגדרי.

 

הוואגיניסמוס הוא הפרעה המשויכת לגינקולוגיה ולפסיכיאטריה. רק חלק מהלוקות בוואגיניסמוס מגיעות לטיפול פסיכיאטרי. ייתכן שמקורה הנפשי של ההפרעה שכיח יותר מהאבחנות בפועל. במאמר זה מובאים הנסיבות והגורמים הפסיכולוגיים שבבסיס תופעה זו, בחמש פרשות חולות. בשלוש פרשות החולות הראשונות – נשים צעירות מרקע תרבותי שמרני או דתי – אובחן ואגיניסמוס ראשוני שגרם לנישואים בלתי-ממומשים. התגלה שלאותן נשים היה "סוד" הקשור לחוויה מינית מוקדמת. פרט זה הוא משמעותי ואף עשוי להוות נקודת-מיפנה בטיפול. שתי פרשות החולות הנותרות הן של נשים מבוגרות יותר שלקו בתופעה של ואגיניסמוס מישני לאחר שנים של חיי-מין ללא ואגיניסמוס. במאמר נדונות דרכי הטיפול, השונות בדרך-כלל, בכל אחד משני סוגי ואגיניסמוס מישני עשויה להתגלות הפרעה משמעותית ברקע האישיותי או הזוגי, שיחייב טיפול נרחב וממושך יותר. נודעת חשיבות רבה לכך שרופאים יתנו את דעתם לאותן נשים הזקוקות לטיפול פסיכיאטרי, ולא גינקולוגי. המאמר מאת הלן שיינפלד, פאולה רושקה, אירנה פינקלשטיין, הלל דיוויס. פורסם ב"הרפואה", כרך 140, חוברת ט', ספטמבר 2001.

 

תוצאות מחקרים שונים מעידות על כך, ששיעור נכבד מקרב הפונים למירפאות ראשוניות לוקים בבעיות נפשיות. מטופלים רבים הלוקים בבעיות אלו אינם מאבחנים כהלכה, ולפיכך אינם זוכים לטיפול הולם על-ידי הצוות הרפואי. הבעיה קשה במיוחד כשמדובר במטופלים שעלו לישראל מאתיופיה, בעיקר בשל השוני בין מערכת האמונות הרפואיות של עולי אתיופיה לבין זו של הרופאים הלא-אתיופיים, ובשל השימוש של עולי אתיופיה בניבי מצוקה תרבותיים טיפוסים שאינם נהירים לרופאים המערביים. ה-WHO פיתח את ה- Self Reporting Questionnaire –SRQ – כלי סינון פסיכיאטרי שנועד ליישום בקרב אוכלוסיות ממדינות מתפתחות. ומפותחות כאחד, הוא התגלה כבעייתי ליישום בקרב תרבויות מסוימות. הבעייתיות נובעת בחלקה מפערים בין ניבי המצוקה העצמוניים (הספונטניים) שבהם משתמשים הנשאלים, לדוגמה האתיופים, לבין ניבי המצוקה המופיעים ב- SRQ. מאמר מאת רפי יונגמן, נילי זילבר, נורית קווה, ממויה זרה, פיקרה וורקנה, יילמה בקלה ורוברט גיל. "הרפואה" – כרך 141, חוברת א', ינואר 2002.

 

ספר לילדים בו המספר הוא ילד, המתאר בדיעבד את פחדיו. כאשר כל הדרכים שנוסו לא עזרו לו להפסיק ולפחד, הילד נעזר בטיפול פסיכולוגי קצר שסייע לו להתגבר על פחדיו (הכוונה לטיפול קוגניטיבי – התנהגותי קצר טווח). באמצעות הטיפול הוא הכיר את "מפלצת הפחד" והתנסה בטכניקות שעזרו לו לנצח את הפחד.

 

בהרצאה זו אתאר טיפול בבחור צעיר בשם גיא (שם בדוי). גיא פנה אלי לטיפול בגיל 25 והיה בטיפולי במשך שנה ועשרה חודשים. הטיפול הסתיים חמישה חודשים לפני כתיבת הרצאה זו. במהלך טיפול זה יישמתי את עקרונות שיטת הטיפול של ג'פרי יאנג - טיפול ממוקד סכמה. להלן אציג בקצרה את הרקע התיאורטי הרלוונטי לטיפול ואתאר את שלבי הטיפול תוך כדי תיאור עקרונות הטיפול של יאנג הרלוונטיים לעבודתי. לסיום אסביר גם מדוע בחרתי בגישה זו לטיפול הנוכחי וכיצד יישמתי אותה הלכה למעשה.

 

ביוגרפיה של היינץ קוהוט מייסד פסיכולוגיית העצמי במלאת 25 שנים למותו.

 

"...המחצית השנייה של החיים היא שלב התפתחותי העומד בפני עצמו. המודעות לאפשרות זאת מביאה לצמיחה ולגדילה, ולכן התפיסה שלי לגבי תקופה זו של החיים היא כל-כך אופטימית."

 

הצעת מחקר של כרמל וייסמן http://israblog.nana.co...p?blog=56362 . "המחקר יתעד פרקטיקות של מופע ומשחקיות באמצעות כתיבה ועיצוב במדיה חדשים. המחקר יתמקד בפרקטיקות של אוריינות מקומית ב"בלוגים", יומנים אישיים מקוונים, של נערות ישראליות בגילאי 11-15; ויבחן כיצד מובנית באמצעותם זהות מגדרית ותת-תרבות נערות ישראלית."