מקורות

אריק גלסנר פגש בגדרה את יהודית פרנקל, מנהלת החטיבה העליונה בתיכון המקיף האזורי; בבאר-שבע את שוקי אלחדד-יניב מ"עירוני ח'"; בלוד את אילן הקארי מהתיכון הטכנולוגי "עמל 1" ובחיפה את רון כתרי מ"הריאלי". הוא פגש הסכמות מסוימות עם דו"ח דברת וגם ביקורת נוקבת. החרדה המשותפת לרוב המנהלים היא שוועדת דברת תעשה לחינוך את מה שעשה חוק הבריאות הממלכתי למערכת הבריאות: יצירה דה-פאקטו ודה-יורה של מערכת חינוך לעניים ומערכת חינוך לעשירים. מאמרו של אריק גלסנר מופיע בכתב העת "ארץ אחרת - על ישראליות ויהדות" http://www.acheret.co.il . גיליון מספר 25 | דצמבר 2004, כסלו-טבת תשס"ה הוקדש לדו"ח דוברת ומספר מהמאמרים מופיעים במלואם ברשת.

 

דו"ח דברת תופש את האדם כיצור המונע בראש ובראשונה על-ידי אינטרסים כלכליים. תפישה זו מניחה שכל המוטיבציות האנושיות - אמונה בערכים או באידיאולוגיות, תחושת סיפוק ומשמעות הכרוכה בפעולה, אלטרואיזם לסוגיו וכדומה - אינן אלא כיסוי מודע או לא מודע לאינטרסים כלכליים. אמנון כרמון טוען שחברי הוועדה היו צריכים להתנגד לרוחו של כתב המינוי. מאמרו של אמנון כרמון מופיע בכתב העת "ארץ אחרת - על ישראליות ויהדות" גיליון מספר 25 | דצמבר 2004, כסלו-טבת תשס"ה שהוקדש http://www.acheret.co.il מערכת "ארץ אחרת" סבורה כי העברת הדו"ח בחקיקה, בלי להקדיש לו דיון ציבורי מקיף ואמיתי שהציבור הישראלי, למגזריו ולשלוחותיו, ייחשף בזכותו באופן מלא למשמעויות הגלויות והנסתרות של הדו"ח, היא בגדר מחטף. דו"ח דברת ראוי למלוא הכבוד על כי הציב את נושא החינוך במקום גבוה בסדר-היום הלאומי. אין זה אומר שחייבים לקבל את המלצותיו כלשונן, ומהר, ולעגן אותן בחקיקה. במדינה מתוקנת היו עורכים פיילוט.

 

הפסיכולוגיה החינוכית מצויה כיום בצומת של שינוי. איומים שונים על עתידה מחייבים אותה להגדיר את עצמה מחדש, ולבצר את הרלבנטיות שלה למערכות החינוך בארץ. המאמר הנוכחי דן באחת ההזדמנויות אשר האקלים החינוכי הכלל לאומי מספק לפסיכולוגיה החינוכית: הקונפליקט המבני בין הורים למערכות החינוך, ובאופן ספציפי כל מה שקשור ליישום חוק השילוב. במרכז המאמר מצוי ניתוח של "דילמת חוק השילוב", אשר ממנו עולה ההזדמנות החדשה עבור הפסיכולוג החינוכי לתת למערכת מענה ייחודי וחסר תחליף. את ההשראה למאמר קיבלתי ממאמר של דוד ברק, יו"ר הוועדה לחינוך מיוחד של ארגון ההורים הארצי, אשר פורסם בגיליון פברואר של "הורים אלפיים" (ביטאון ארגון ההורים), שבו תיאר את הדילמה בה מצויים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, יום אחרי חגיגות הניצחון בעקבות קבלת פסיקת בית המשפט המחייבת את מערכת החינוך ליישם את השילוב הלכה למעשה.

 

האתר של מרכז תמיכה ישובי אזורי - חולון- אזור שהוא מסגרת ארגונית- מקצועית לאיגום משאבים ,ומתן שירותים חינוכיים טיפוליים לטיפול בתלמידים במסגרות החינוך המיוחד והרגיל. באתר הסברים וחומרי למידה מרובים ומגוונים לעובדים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות השונות.

 

פרופ' עמוס רולידר, ראש המרכז לחקר ומניעת אלימות מכללת עמק יזרעאל בדיון שהתקיים ביום עיון ודיון " לוקחים את החינוך לידיים" של הסתדרות המורים. ההרצאה בליווי המצגת מתפרסמים באתר הסתדרות המורים.

 

השרות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) הינו אגף במשרד החינוך, התרבות והספורט שתפקידו להעניק שרותים פסיכולוגיים ושרותי ייעוץ חינוכי לתלמידים ,להורים ולאנשי החינוך העובדים במערכת. באתר המחודש מידע פסיכולוגי - חינוכי רב ומגוון, וכדבר מנהלת שפ"י, דר' בלהה נוי: אנו מצפים שאתר זה יהיה פעיל, דינאמי, מעניין ומאתגר ויאפשר תקשורת טובה יותר בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין הקהל הרחב. באמצעותו נוכל לרכז בצורה טובה יותר את הידע המקצועי המגוון הפזור במוסדות החינוך, בשפ"חים, במחוזות ובמטה. בדרך זו נוכל להפוך לארגון לומד המשמר וממסד את הידע הרב שצבר ועושה בו שימוש.

 

על ילדים, הורים ומיומנויות להכנת שיעורים, מאת דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית מומחית המציבה את העקרונות לפיתוח לומד עצמאי גם בעזרת משימת השיעורי בית.

 

מתוך "ספירלה, מתחדשים בחינוך" של רשת עמלנט חלק ראשון : סקירות מידע ומחקרים חלק שני : הפעלות חינוכיות

 

מאמר מאת חיים עמית, שפורסם לראשונה בהד החינוך, יולי-אוגוסט 2004. מהי סמכות דיאלוגית בחינוך? כיצד היא יכולה לעזור למורים להשפיע על התנהגות תלמידיהם ולשפר את התקשורת איתם? עד כמה משתמשים מורים במיומנות זו ומה עליהם לעשות כדי להפיק ממנה תועלת?

 

כניסתו של הילד למסגרת חינוכית מציינת את תחילת התפתחותה של מערכת יחסים חדשה עם מבוגר משמעותי נוסף - המחנכת. לאיכותם של יחסים אלה השפעה רבה על התפתחותו הרגשית והחברתית של הילד והיא מנבאה את התפתחותו גם בשנים מאוחרות יותר. ילדים יוצרים מערכות יחסים רב-מימדיות עם מחנכות, הדומות באספקטים רבים לזו הקיימת בינם לבין אימם. בדומה לקשר עם האם, מודגש במיוחד תפקידה של המחנכת בסיפוק צרכיו הרגשיים והחברתיים של הילד. ילדים מפנים כלפי מחנכות מגוון של התנהגויות התקשרות כמו חיפוש קירבה, מגע, הרמזות חברתית ואחרות, הדומות במהותן לאלו שהם מפנים כלפי אמהותיהם. מאמר מאת ד"ר עדה בקר פורסם באתר הגיל הרך

 

המאמר מתוך מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית מס' 17 (מרץ 2003) עמ' 44-9 [קול קורא - http://www.hebpsy.net/a...s.asp?id=234] תקציר: מטרת פרק זה היא לבחון דרכי התמודדות עם אלימות במערכת החינוך. תוך סקירה של הספרות המקצועית בתחום, אנו מתארים התערבויות מקובלות שונות ומתמקדים בעיקר בהתערבויות שהוכחו כיעילות או כמבטיחות בצמצום ממדי האלימות. בהמשך אנו מנסים לזהות מאפיינים של התערבויות שהוכחו כלא יעילות ושל התערבויות שיש מידע אמפירי המצביע על יעילותן בהפחתת התנהגויות אלימות בבית הספר. אחת המסקנות המרכזיות שלנו מהסקירה היא שבתי ספר חייבים לבחור בדרך התערבות המתאימה למצבם ולצורכיהם הייחודיים. לכן חיוני לבחור בהתערבויות על סמך מידע אמפירי מעודכן על בית הספר, וללוות את יישום התוכניות בניטור מתמשך המאפשר להתאים את אופי ההתערבות ולהעריכה. חלקו האחרון של הפרק מציג תהליכי ניטור כמותיים המבוססים על סקרים חוזרים, וכן תהליכי ניטור איכותניים המשלבים "מיפוי" של מקומות מסוכנים בבית הספר ומידע מקבוצות מיקוד של תלמידים המתייחסים למאפייני האלימות בבית ספרם.

 

ד"ר גוטרמן מנתח את רמות הקורטיזול ותגובות ההיפוקמפוס של תלמיד הנקרא ללוח ו"נתפס בקלקלתו" - הדרך בה אנו פונים לתלמיד, שפת הגוף שלנו וכל סוג של אמירה בעל אופי נגטיבי, ציני, או סרקסטי, גערה או איום מפעילים את מערכת ההגנה של המוח ומונעים זכירה ולמידה!