מקורות

מאמר מקיף בנושא הפרעה דו-קוטבית. מהי הפרעה דו-קוטבית, כיצד היא מטופלת, סוגי תרופות וההתמודדות עם ההפרעה.

 

מאמר שפורסם באתר "בנפשנו". סימפטומים, תרופות, טיפולים ודרכי התמודדות.

 

מאמר זה מתמקד בקשיים באמפתיה עם מטופל פסיכוטי, תוך הסבר שקושי כזה נוצר על ידי טרנספורמציות מלחיצות שעובר העצמי של מטופל כזה. המושג של תסריט - נרטיב נבחן באמצעות תסריטים המיוצרים על ידי הקבוצה ומייצגים מובן מסויים את ההעצמי של המשתתפים בקבוצה. באמצעות דוגמאות קליניות שנלקחו מקבוצה שהמחבר תיעד במהלך הדרכה קבועה. באתר מכון סאמיט, מתוך המאמר : Correale, A. (1999). Empathy with psychotic states in the institutional group. Group Analysis, 32, 525-534.

 

תרגום המאמר: "Recovery", Ruth O Ralph, (2000). Psychiatric Rehabilitation Skills, vol 4,3,pp 480-517 באתר מכון סאמיט: ההגדרות של צרכנים מדגישות את העמדה הפנימית להתנהלות בחיים עם המוגבלות. השאיפה לאהוב, לעבוד ולהשתלב בקהילה, תוך תרומה משמעותית. הצרכנים מדגישים תהליך שנמשך על פני כל החיים , תהליך שאיננו ליניארי. עולה הצורך הפעילות כמו: יצירתיות, עזרה לאחרים והדגש הוא על תהליך אישי מתמשך. הפרק כולו מלווה בדוגמאות וחוויות של צרכנים.

 

לקראת סוף המאה ה-19 שירטט קרפליין את הגורמים, המהלך והתוצאות של הפרעות עם תסמינים דומים והגדירם כ'דמנטיה פריקוקס' - התדרדרות בהלכי מחשבה, רגש, מוטיבציה והתנהגות, המובילה לתוצאות ירודות. מחקרים שנעשו לאחר מכן לא מצאו קשר בין חומרת האבחנה לתוצאות בהמשך. ממצאי המחקרים הצביעו על הטרוגניות בתוצאות המחלה, גורמים רב תחומיים להטרגוניות זו וגורמים סביבתיים. שטראוס וקרסנטר הרבו לחקור תחום זה, וטענו שהתוצאות הטיפול הינן רב תחומיות ללא תלות ממשית ביניהן . "Progressing from Patienthood to Personhood across the Multidimensional Outcomes in Schizophrenia and Related Disorders". (2001) The Journal of Nervous and Mental Disease. David Roe. התרגום של מאמר זה פורסם באתר מכון סאמיט

 

מאת חיים דויטש (1991), עבודה ורווחה, כרך יא'. מתפרסם באתר מכון סאמיט. תהליך שיקומם המקצועי של אנשים בעלי בעיות ומחלת נפשיות מעורר צורך מתמשך בהגדרות ייחוסיות בתחומי: האבחון, מהלכי השיקום הטיפולי, מעקב אחרי התכנית ובמפגש עם מקומות העסקה שונים בשוק העבודה. בתהליכי השיקום בבתי החולים ו/או במרכזי שיקום שונים משתתף המשתקם בסדנאות עיסוק או עבודה מסוגים שונים. במאמר זה ננסה להבין את מושג "העבודה", להגדיר את מטרותיו, ולהציע דיפרנציאציה בין סוגי עבודה שונים. הבנה זו יכולה להבהיר את השילוב בין טיפול ועבודה בתהליכי שיקום ולאפשר תכנון תכניות שיקום אישיות המאפשרות מעקב והתפתחות לפי שלבים ביכולת במשתקם לייצר מוצר מוגמר. כמו כן נעסוק ביתרונות וחסרונות שבשילוב סוגי עבודה אלו בתהליך שיקום אישי ובמרכז השיקום בכלל.

 

המאמר מדבר לרוב על מטופלים לא אקוטיים אבל יש להם, מדי פעם, התחדשות הסימפטומים הפסיכוטיים (הזיות, דלוזיות, מחשבות יחס, והפרעות בחשיבה). בנוסף , יש להם מצבים של התבודדות, חוסר מוטיבציה, קשיים ברצייה, דיכאון ורגשות שליליים על כל דבר. כותב המאמר מדגיש שחשוב להשתמש בתרופות אנטי-פסיכוטיות כדי להביא את המטופל למצב של הרגשה יותר נינוחה שיאפשר לו להנות מטיפול ושיקום. בלי תרופות, המחבר מדגיש, אי אפשר להגיע אליו. בנוסף, תוארו במאמר דברים שיכולים להחריף את המצב הפסיכולוגי של המטופל: לחץ בעבודה/ לימודים/ בית ("לחץ של הסביבה environmental stress, שימוש בסמים ואלכוהול, קונפליקטים בין-אישיים, והפסקת לקיחת תרופות או לקיחת תרופות במינון נמוך מהצורך. "New Developments in the Pharmacological Treatment of Schizophrenia". J.M kane (1992). Bulletin of the Menninger Clinic, 56:62-75. מתפרסם באתר מכון סאמיט

 

"leadership in a period of turn- over in staff". B. Oskam and H.Gilhuis (1991). International Journal of Theraputic Communities, 12:13-20. בעקבות פרישתו לגמלאות של מקימה ומנהלה הכריזמתי במשך שנים רבות, של קהילה טיפולית, נוצר מצב של משבר. מודל קבלת החלטות סוציוקרטי (החלטות מתקבלות בצוות עפ"י קוצנזוס), משך מספר רב של אנשי צוות מדיספלינות שונות להצטרף ליחידה. כתוצאה מכך, נפגע מבנה היחידה וחדלה להיות גישה טיפולית אחידה וברורה. עד מהרה החלו תהליכי-עומק להשתלט על המערכת: השתררה אוירה פרמסיבית מדי, תפקידים ואחריות מולאו ע"י אנשי צוות בלתי מתאימים, היו העדרויות רבות מפורומים שונים, החל חיפוש אחר שעירים לעזאזל בצוות ולא הצליחו להיעשות החלטות חשובות, כולל בחירת מנהל. בהתנהגותם ובמצבם הקליני של הפציינטים ניכרו ביטויים שונים של נסיגה. הסיכום בעברית של המאמר מפורסם באתר מכון סאמיט

 

"The"Psychoeducation for Clients and Families: A Way In, Out, and Through in Working with People with Dual Disorders". H. Ryglewicz (1991). Psychosocial Rehabilitation Journal, 15:2, 79-89. האוכלוסייה בעלת איבחון כפול (פסיכיאטרי + שימוש בסמים) גודלת למימדים עצומים. מרכזים המנסים לתת מענה לתחומי הפסיכיאטריה נתקלים בקשיים בגלל בעיית הסמים, וכן באופן הפוך. יש צורך להיערך לטיפול באוכלוסיה עם איבחון כפול. סיכום מאמר במכון סאמיט