מקורות

חלק גדול, אם לא רוב, הסובלים מהפרעות אישיות תופסים את המצב הנפשי שלהם כתקין ואילו את העולם שסביבם כמאיים ובמקרים רבים לא "תקין". תפיסה זו של הזולת היא לרוב המקור למצוקתם. זאת לעומת הסובלים מהפרעות קלינית כמו דיכאון או חרדה שמגלים תובנה, חלקית לפחות, לקשר שבין מצוקתם, תפיסתם, התנהגותם ואישיותם ועקב כך פונים לטיפול. לרוב הסובלים מהפרעות אישיות לא יפנו לבקש עזרה בגלל הפרעת האישיות, אלא אם כן נלווית לה הפרעה קלינית כמו דיכאון, חרדה, או התנגשויות ביחסים בין-אישיים. בנוסף לריבוי הגישות הטיפוליות המיושמות לטיפול בסובלים מהפרעות אישיות, בהרצאה זו מוצע ליישם גם את עקרונות תפיסתו של תומאס האריס בספרו רב-המכר משנות השבעים של המאה הקודמת, "אני בסדר - אתה בסדר", בניסיון להסדיר את תפיסתו הבין-אישית של הסובל מהפרעות אישיות.

 

פרופ' גידי רובינשטיין חקר את משתתפי האודישנים ל"האח הגדול". רגע לפני פרסום המחקר סיפר לנו מה גילה, מהי הסכנה הטמונה בהשתתפות בריאליטי ומה הוא חושב על פרשת הכדורים הפסיכיאטרים. אל תתפלאו למצוא תימוכין למה שכל הזמן חשבתם

 

המחקר שלפנינו הוא מחקר אורך תלת שנתי שבדק את הקשר בין חמשת הגדולים של האישיות וחיפוש ריגושים ואימפולסיביות ובין מעורבות בתאונות דרכים בקרב מדגם מייצג בן 1,500 נבדקים של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בשנים 2009-2011. הנבדקים רואיינו בטלפון באמצעות שאלון דמוגראפי ובריאותי מקיף, גרסה עברית מקוצרת של ה- NEO-PIו של ה ImpSS ונשאלו על וכן כעבור המחקר, וכן כעבור שנה וכעבור שנתיים במהלך המחקר. נמצא שקיימת מועדות לתאונות דרכים ואנשים שהיו מעורבים בתאונות לפני המחקר היו וכן כעבור וכן כעבור המחקר. בקרב הולכי רגל נמצא שאיש מבין מי מבין מי בתאונות במהלכו (אם כי מגמה זו אינה מובהקת סטטיסטית בגלל המספר הקטן של הולכי הרגל שהשתתפו בכל הבדיקות). אך בקרב נהגים לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור התאונות במהלך המחקר בין אלה שתפסו את עצמם אשמים ובין אלה שלא תפסו את עצמם אשמים בגרימת התאונות שאירעו לפני המחקר. בהתאמה עם מחקרים קודמים, נמצא שגברים מעורבים בתאונות יותר מנשים ושקיים קשר שלילי (אם כי חלש בין גילו קודמים) בין גיל ומעורבות בתאונות. מבין משתני האישיות שנבדקו נמצאו שתי תכונות אישיות שנכנסו למודל הסופי. בקרב גברים נמצא שאימפולסיביות קשורה קשר חיובי למעורבות בתאונות דרכים ובקרב נשים נוספת לכך גם פתיחות לחוויה, כאשר ככל שהרמה של גורם הסמכותנות בסולם הפתיחות לחוויה גבוהה יותר, הסיכון למעורבות בתאונות בקר בנשים נמוך יותר. לממצא זה משמעות מיוחדת לאור המשמעויות החיוביות שיש לפתיחות לחוויה, מצד אחד, ולאורה משמעויות השליליות שיש לסמכותנות (ציות עיוור לסמכות, נוקשות הפוגעת בהסתגלות), מצד שני. לפחות כאשר מדובר בתחום הספציפי של תאונות דרכים בקרב נשים מסתבר שדווקא ציות נוקשה לחוקים עשוי להיחשב, לפי נתוני מחקר זה "מקדם ביטחון", המפחית את הסיכון למעורבות בתאונות מבין המשתנים הבריאותיים הרבים שנבדקו נמצא שהלוקים בהפרעת קשב (ADD) ובהפרעת קשב והיפר-אקטיביות (ADHD) מעורבים יותר בתאונות דרכים מאשר אנשים שאינם לוקים בהפרעות אלו. תוצאות אלו נידונות לאור מבנה תכונות הפתיחות לחוויה והאימפולסיביות, כמשתני אישיות, כשהאחרונה אינהרנטית להפרעת קשב והיפר– אקטיביות.

 

באגדה העתיקה על שלגיה שואלת המלכה, האמא החורגת של שלגיה, מדי יום את ראי הקסמים שלה: "ראי ראי, אמור ענני היש בעולם יפה ממני?" וכשהתברר לה ששלגיה יפה יותר שכרה צייד כדי להמיתה. כמו באגדה העתיקה, כשהתברר למלך הרייטינג שהוא לא הכי בעולם, הוא שכר אנשים אלימים כדי להרביץ ל"יפים יותר". האנשים ברחוב קוראים לאנשים כאלו "חולי אגו", הפסיכולוגים קוראים להם נרקיסיסטים. איך זה נוצר ומה מאפיין?

 

בלוג זה נוגע להתמודדות עם ההפרעה הכפייתית טורדנית. הגיגים, רעיונות, איך לצאת מזה, גישות ושינוי גישות, דרכי טיפול, נסיונות להבין מה עובר עלינו, החשיבות של לעבוד ביחד, למה לא מתארגנים ועוד. כמו כן יינתן מקום לנסיון להבין את המצב המוזר אשר במקום שהאנשים הקרובים לנו יתנו לנו תמיכה, הם נוזפים בנו כאילו שהננו אשמים במצבנו, בניגוד למצבים אחרים בהם אנשים סובלים, מקבלים תמיכה ולא נזיפה, נסיון להבין מדוע כך היחס אלינו. מוטיב מרכזי שייאפיין את שייאמר כאן הוא: פתיחות, פתיחות, ושוב פעם פתיחות. פתיחות ולא סגירות. פתיחות לגבי דרכי הטיפול, דרכי ההתמודדות, ודרכי ההבנה והגישה בכלל. פתיחות בנוגע לאופן בו עלינו להסתכל על תופעה זו מבחינה אישית, חברתית, ציבורית וטיפולית. סגירות אינה תורמת לכלום בשום תחום כולל תחום זה. פתיחות היא שם המשחק!