מקורות

כתב העת בין המילים נוצר כמקום מפגש עבור מטפלים, מורים, בוגרים ותלמידים בתוכניות להכשרת מטפלים ביצירה ובהבעה, וכמרחב לדיאלוג עם העוסקים בתחום זה בארץ ובעולם.

 

המאמר דן במבט יונגיאני בשאלה של מקור החלומות במקרא – האם מדובר בתוצאה של התודעה המקראית של מנהיגי העם או אולי של הלא-מודע התרבותי היהודי? המוטיב השולט בחלומות המקרא הוא הבחירה של ההורה-האל בבן המועדף במשפחה, שמשולבת עם הבחירה של מנהיג העם ועם הבחירה של היהודים בין העמים. המאמר בוחן גם את מוטיב ההתנשאות של הנבחר (יוסף) ושל החושב עצמו לנבחר (פרעה ונבוכנצאר), ונפילתם. כל אלה כפי שהם באים לביטוי בחלומות המקרא. מתוך האתר "תורת החלומות והחלימה".

 

מבוא לזן בודהיזם – לפי הקדמה מאת יונג לספר מבוא לזן בודהיזם – ד.ט. סוזוקי. זן בודהיזם ופסיכואנליזה – ד.ט. סוזוקי, אריך פרום, ריצ'ארד דה מרטינו. מופיע בנ ע מ - ניהול עצמי מודע של אתר מכון הקריות לפסיכותרפיה ופסיכיאטרייה

 

מנסה מאמר זה להראות כיצד מגלם המיתוס של דיוניסוס במאפייניו הפסיכולוגיים והסימבוליים את העולם הפנימי של טראומה ודיסוציאציה. על ידי תיאור חלקים מטיפול אנליטי באישה הסובלת מהפרעה דיסוציאטיבית על רקע טראומות ילדות, יוסבר כיצד מגלם המיתוס את סיפור היווצרותה של טראומה ואת פעולת המערכת ההגנתית-הישרדותית. המאמר מוצד באתר בחברה היוניגאנית הישראלית החדשה, המחבר הינו יו"ר התוכנית לפסיכותרפיה יונגיאנית במכללה האקדמית עמק יזרעאל,

 

'החיות החכמות המאכלסות את שנתך': על סמל החיה והחיה כסמל - הבטים טפוליים, מאת רות נצר. מופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, לאחר שהתפרסם בבטאון החברה - חכמה מאין, מס 6.

 

מטרת הרצאה זו היא להציג את גישתו של הילמן בנושא של מסע הגיבור. כמו כן זו הזדמנות להכיר, במידה מסוימת, את דרך עבודתה של הפסיכולוגיה הארכיטיפית מיסודו של הילמן. אשרטט בתחילה בקצרה נקודות עיקריות בגישה הארכיטיפית, לאחר מכן תוצגנה שתי גישות בקשר למסע הגיבור: הגישה האחת הרואה את מסע הגיבור כמרדף אינסופי אחרי האם. אפשר לקרוא לזה מסע מטריאליסטי; והגישה השניה הרואה במסע הגיבור מסע בעקבות האב, כלומר מסע רוחני. נתאר בהמשך את הסיזיגי פואר אטרנוס-סנקס על קטביהם החיוביים והשליליים, נמשיך במסעו של הפואר הנדחף למסע על ידי געגועיו ונסיים במפגש הדמיוני במיסטריה בסמותרקיה, שאפשר לקרוא לה גם סמותרפיה, כי מפגש כזה מתרחש בעצם,לא פעם בפסיכותרפיה. הרצאה שניתנה בחברה היונגיאנית הישראלית ב- 18.6.05, מופיעה באתר האגודה.

 

השתקפותו בקולנוע של מסע הגיבור הפוסט- טראומטי. התבוננות פסיכולוגית במיתוס של האל דיוניסוס כסיפור על טראומת ילדות, מאפשרת איתורם של נרטיבים סימבוליים במיתוס והשוואתם לתהליכים דינמיים של טראומה ודיסוציאציה כפי שמתוארים על ידי הפסיכולוגיה האמפירית והאנליטית. במאמר זה נעשה ניסיון לנתח תהליכים אלו על בסיס גישתו הארכיטיפלית סימבולית של ק.ג. יונג תוך ניסיון להצביע על האוניברסליות (קולקטיביות) של הדינמיקה הפוסט-טראומטית ומנגנון ההגנה הדיסוציאטיבי המופיע לעיתים קרובות בעקבותיה. התגלמותה של דינמיקה ארכיטיפית זו בהתנהגות ובסמלים אנושיים מובאת באמצעות ניתוחם הפסיכולוגי – סימבולי של שלושה סרטי קולנוע שסיפורי גיבוריהם יכולים לייצג את מערך ההגנה הדיסוציאטיבי והניסיונות לאינטגרציה בנפשם של נפגעי טראומה. תהליך האינטגרציה כפי שהוא מוצג במאמר זה מתייחס ליכולת הטמעתה של האנימה – היסוד הנשי – באישיות השלמה. המאמר מופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

אבשלום אליצור לוקח אותנו אל ערש הולדתו של פירוש החלום. הוא מציע פירוש משלו לחלום שחלם פרויד ב-1915. בחלומו של אבי הפסיכואנליזה מוצא אליצור מוטיב מהופך לתסביך האדיפוס: משאלת מוות של אב ביחס לילדיו. יש להניח שפרויד לא היה שמח על פירושו זה של אליצור, אולם אם נראה במיתוס אדיפוס רק דוגמא אחת למה שהמיתוס יכול לספר לנו על נפש האדם, הרי המיתוס על סאטורן הבולע את ילדיו יספר לנו את סיפורו של המוטיב המהופך, אותו מציע אליצור. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"... והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת". הרב אהד אזרחי מציג תיזה על פיה היחס אל החלומות בתורה מייצג תהליך בסיסי ביחסו של המקרא אל המיתוס. תחילתו של יחס זה קרוב ליחסם של המיתוסים הפגאניים שרווחו באזורנו, אולם בהמשך גובר המונותיאיזם הגברי-רוחני וממעט בערכו של החלום. ניתוח החלומות מאפשר לנו הבנה מעמיקה לתהליך רב ערך שחולל המונותיאיזם התנ"כי – וגם למחירו: בסופו של דבר עוברת ההכרעה לכחות המודע של הנפש, המתבקשים לעמוד חוצץ כנגד תכני הלא מודע כאשר אלו באים בסתירה לדברי התורה. נפש היחיד מתבקשת להיות נפש בוחרת, בת חורין, נפש ש"יצאה ממצרים", ואיננה משועבדת לתכני החלומות ונבואות המסתורין. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"במהלך ביקורי בבית-שאן בשנות השמונים, הצטייר בעיני "פתחו של גן-עדן" כאתר ביתי מובהק, אשר בניגוד לשמו היומרני הקרין צניעות ופשטות" מאמרו של יורם בילו לוקח אותנו למסע מרתק אל 'גן עדן' שמקורו בחלום ובמסורת תרבותו של יעיש א. מבית שאן. מחקרו של בילו מציג יריעה רחבה של תובנה פסיכולוגית וידע אנתרופולוגי אשר משמשים להבנה מקורית של דרך פעולתו של החלום – ממקורותיו בלא מודע האישי והתרבותי אל כר המציאות הפרטית והקהילתית של החולם. המחבר מראה כי מה שעלול להפוך לנוירוזה, הופך במסגרת תרבותית הולמת לפתרון קונפליקטים אישיים ולסגנון חיים של יחיד ושל קהילה. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

האם הדת והפסיכולוגיה עוסקות באותה טריטוריה או שיש הבדל מהותי בין טריטורית הנפש שהפסיכולוגיה עוסקת בה לבין זו שהתאולוגיה עוסקת בה? כלומר, האם אלוהים הוא מחוץ לנפש האדם או כלול בה? רות נצר מנתחת מוטיבים בחלומות על יסוד אמונתה, שאמונה בנשגב מוטבעת בנפש האדם. בעזרת חלומות של מטופלים היא פורשת בפני הקורא את אותו רובד אמוני שמקורו במעמקי הנפש והוא קיים בה מעבר להשפעת תרבות וחינוך. עם זאת היא מעלה ספקות המוליכים לשאלות אמוניות ותיאולוגיות נצחיות. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"כעיקרון זהים הסמלים הארכיטיפיים בחלומות של טרנספורמציה לאלו שבחלומות בהם הנפש מכינה את האדם למותו הקרב. ולכן, בסופו של דבר, רק בדיעבד ניתן לאמת את הפרוש" במאמרה לוקחת אותנו ינינה זימנובוצקי לחדר הטיפול, שם חלומות מוות מעוררים חשש ופחד הן במטופל והן במטפל, אולם דרך התפיסה הסימבולית של מוטיב המוות מתגלה שטמונה בהופעתו של מוטיב זה תקוה גדולה. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.