בשם "תלת-שׂיח" אני קוראת לממד הדיאלוגי של התקשורת בין שלושת מרכיביו של המשולש - מטופל-מטפל-מדריך. בהיותם חלק בלתי נפרד של התיאוריות הטיפוליות, קיבלו ממדיה האחרים של תקשורת זו לגיטימציה וכיסוי נרחב למדיי בספרות המקצועית. לא כך לגבי הממד הדיאלוגי. הדיאלוג, יחס ה"אני-אתה", בין מטפל למטופל ובין מדריך למודרך, נתפס עדיין בדרך כלל כחוויה פרטית שאין לשׂים לב אליה או לדווח עליה בהדרכה. טיבו של הדיאלוג שהוא חמקמק ובלתי ניתן לתכנון, והתרחשותו נחסמת בנקל. דווקא משום כך, חשוב להקדיש לו מקום כנושׂא בתהליך ההדרכה, בין אם המדריך המסוים תופס אותו כממד מרכזי על פי גישתו התיאורטית ובין אם לאו. בפרק זה אדון בממד הדיאלוגי של ההדרכה כממד קיים בכל תקשורת בין שלושת מרכיבי המשולש מטופל-מטפל-מדריך.
המאמר מתוך: ,הדרכה בפסיכותרפיה" בעריכת תמר קרון וחנוך ירושלמי, הוצאת מגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשנ"ד;
| 1642 צפיות |
הוסף למועדפים