מקורות

המאמר הנו גרסה מקוצרת לעבודת תזה שנכתבה במסגרת לימודי תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה. מטרת המחקר הייתה לסייע למטפלים באמנות להבין את עולמם הפנימי של אנשים בעלי זהויות מגדר מגוונות (variant gender identities), כיצד הם חוקרים ומבטאים את הקונפליקטים, הרגשות, המחשבות והכמיהות דרך האמנות ואילו מוטיבים עיקריים מתגלים תוך התבוננות ביצירותיהם והקשבה לדבריהם.

 

"הבעיה המרכזית של לימודי הפסיכולוגיה היא העדר זהות אקדמית. האם מדובר בתחום ידע לשמו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בלימודים לתואר ראשון, או בהכשרה מקצועית, כפי שאמור לקרות בתואר השני?"

 

גליון "פסיכואקטואליה" של יולי 2010 הוקדש ל"פסיכולוגיה עסקית". בגליון ניתן לקרוא ארבעה מאמרים שנכתבו על ידי צוות אינטרדיסציפלינרי של תוכנית ה-MBA המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית במכללה למינהל. ניתן לקרוא את הגליון המלא בפורמט המלא שלו, וכן כל אחד מהמאמרים בנפרד באתר הסתדרות הפסיכולוגים: קישור לגליון אלקטרוני בפורמט המודפס המלא, המאמרים מופיעים בין עמודים 10-37: http://www.psychology.o...cho.7.10.pdf "פסיכולוגיה עסקית וניהולית: שפה חדשה בניהול" http://www.psychology.org.il/article/209 "טביסטוק-לונדון, ראשון-לציון: יומן מסע על למידה חווייתית וחווית למידה במסגרת אקדמית"http://www.psychology.org.il/article/210 "פסיכולוגיה עסקית וניהולית בתחום השיווק: מאפיינים פסיכולוגיים של הצרכן הישראלי" http://www.psychology.org.il/article/213 "ניהול והתנהלות במבנה ארגוני מטריציוני: היבטים פסיכולוגים וניהוליים"http://www.psychology.org.il/article/214

 

הבלוג של "פתרונות" בדרך לתואר השני נפתח במטרה לספר על לימודי MA בפסיכולוגיה. החל מהסבר בסיסי על לימודי פסיכולוגיה, דרך תנאי הקבלה ללימודי תואר שני וכלה ברשמים מהשטח. מטרת הבלוג היא להכיל לא מעט מידע, מחשבות, הגיגים, חוויות ורשמים בעיקר על הדרך לתואר השני בפסיכולוגיה על מנת להראות (בין היתר) שהרשמה, ציון רף, מתא"ם, תנאי קבלה, המלצות, ראיון אישי ועוד, הן לא מילים גסות או קשות. כאמור, התכנים המקצועיים בבלוג קובצו בסיוע אנשי הפיתוח וההדרכה של חברת "פתרונות" מתא"ם.

 

כנס אשר התקיים באוניברסיטת בר-אילן בפברואר 2009. המושבים בכנס עסקו בנושאים: ספרות ומגדר; מגדר, דת והלכה; מגדר ורב-תרבותיות; ייצוג המגדר בשיח הישראלי; האישה בספרות; המגדר בפוליטיקה ובכלכלה; אימהות ומשפחה; הנרטיב והשיח המגדרי בעיתונות; מיתוס המגדר במקורות היהודיים; מי יגן על האישה?; קול האישה מול ה"מאצ'ו קלאב" בישראל; המגדר בקולנוע ובתיאטרון; שירה ומגדר; גברים, נשים ושיח ציבורי;

 

This paper presents a piece of writing by the Kleinian art critic Adrian Stokes as a model for aesthetic criticism in general. First the limits of psychoanalytic interpretation are considered, with regard to the definition of an ‘art symbol’ made by the philosopher of aesthetics Susanne Langer. The problem formulated by Langer is the irreducibility of the meaning in an artwork. Then Stokes is used as an example of the type of psychoanalytically informed writing that is not reductive but aesthetic and, it is suggested, a species of artwork in its own right. Stokes demonstrates there is room for the critic’s verbal creativity through immersing the ego in the artwork and identifying with the artistic process it embodies. Finally this is related to recent developments in post-Kleinian theory that value the artistic and intuitive features of clinical analytic practice, in particular regarding the transference-countertransference relationship. Appeared in: PsyArt (An Online Journal for the Psychological Study of the Arts)