מקורות

מזה מספר שנים מתקיימת ברמת גן קבוצת הורים אשר הינה פרי שיתוף פעולה של מתי"א והשרות הפסיכולוגי. הקבוצה מיועדת להורים לילדי גן המקבלים טיפול רגשי במסגרת המרכז הטיפולי של מתי"א ר"ג. הילדים המטופלים נמצאים בגני חובה רגילים והופנו לועדת שילוב עקב קשיים רגשיים הבאים לידי ביטוי, בחוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך. קשיים חברתיים ואף קשיים נוספים כגון קשיי שפה או קשיים בתחום המוטורי. חלק מהילדים מלווים גם כן ע"י גננת שי"ח או מקבלים טיפולים שונים כגון: ריפוי בעיסוק, או רפוי בדיבור.

 

מאמר זה עוסק בסינתזה והתרומה ההדדית שיש לתרפיה באומנות ולתרפיה בטבע להציע זה לזה.הוא כולל סקירה קצרה של שתי שיטות הטיפול והשילוב בניהם. המאמר מתאר מקרים בהם השילוב בין התחומים יצר מנוף לשינוי אישי ושיוני באיכות הדינאמיקה הקבוצתית. מתפרסם באתר תרפיה בהבעה ויצירה http://www.artherapy.net

 

את נדי הצמחנו יחד, אליק (שם בדוי) ואני, לאט לאט ובאהבה גדולה. נדי נולד יום אחד בחדר הטיפולים הססגוני, כאשר אליק הוציא בובת ילד צבעונית ורכה מהסלסילה וצירף אותו בטבעיות לעלילה שנרקמה בבית הבובות. באותו היום, גיבור המשחק היה חתול בשם פינוק,והוא היה של הילד נדי. מאותו היום לא עזב נדי את הטיפול. מתפרסם באתר תרפיה בהבעה ויצירה http://www.arttherapy.co.il

 

דרך שילוב אמנויות בטיפול, ניתן לאמן ולתרגל את היכולת לזהות חסרים רגשיים. דרך האמנות, אדם בא במגע עם רגשותיו באמצעים לא מילוליים המאפשרים העלאת דימויים המייצגים קונפליקטים ומצוקות המטרידות את המשתתף. ההבעה האמנותית מגבירה את יכולת ההשתתפות של המשתתף בתחושת היוצר ללא הזדקקות להסבר הגיוני, סיבתי או נסיבתי.

 

המאמר מתאר קבוצה טיפולית לבני נוער שחוו אובדן. המודל ההתערבותי מבוסס על גישות מילוליות וגישות הבעתיות, ביניהן הפסיכודרמה של לוי מורנו. הכלים הפסיכודרמתיים המרכזיים לעיבוד האבל המיושמים בקבוצה הם "המפגש האחרון", "העניינים הבלתי פתורים" ו"הכיסא הריק". הוויניאטות הטיפוליות שעלו בקבוצה מתוארות תוך פרישת התהליך הפנימי של המפגש הפסיכודרמתי ושלבי הקבוצה על פי בק. המפגש הטיפולי איפשר לבני נוער שלא העזו להיפגש עם רגשות כואבים או שרצו לסגור מעגלים ביחסים עם האדם שאבד, להיפגש עם האדם "כאן ועכשיו", להידבר איתו ולהשלים עם האובדן. ציפי פאוסט היא עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות ופסיכודרמטיסטית ב"מענה"- מרכז ייעוץ לנוער של החטיבה לקידום נוער בעיריית ירושלים. המאמר פורסם לראשונה ב"מקבץ", כרך 7, גיליון 2חורף 2002.

 

המקרה הוצג בכנס של האיגוד הישראלי לפסיכודרמה ב- 10.04.2008, ומתאר את תהליך הטיפול בגבר הסובל מהלם קרב מאז תקופת שירותו הצבאי, שטופל בקבוצת פסיכודרמה. תקציר מאת טליה פרידמן להרצאה של אודי גבריאלי, מתוך אתר האיגוד הישראלי לפסיכודרמה.

 

אתר העוסק תרפיה בהבעה ויצירה (טיפול באמנות, טיפול במוזיקה, פסיכודרמה, דרמה תרפיה, טיפול בתנועה, ביבליותרפיה) הטיפול באומנות מתאים במקום בו נגמרות המילים או שאלו אינן מצליחות לדייק רגשות ותחושות ומתאים לאלו המתקשים בביטוי מילולי כמו גם לאלו שיכולתם המילולית רהוטה אך מקשה על החיבור לרבדים עמוקים יותר של עצמם. בתרפיה בהבעה ויצירה מושם דגש על כוחות האדם ועל עשייה. בדרך זו מתאפשרת השתחררות ספונטאנית המציעה למטופל דרך ליצור קשר עם העצמי היצירתי שלו, להתחבר לכוחותיו ולממש את פוטנציאל הצמיחה שבו. באתר מאמרים, תיאורי מקרה, לוח מודעות, מידע על מטפלים, מקורות ספרות חדשים, ועוד.

 

מקס, שם בדוי, היה בטיפול באומנות במסגרת ביה"ס לחינוך מיוחד ופנימייה טיפולית בשרון. הפגישות נערכו פעם בשבוע במשך שעה, במשך ארבע שנים מאז היותו בן 9. מקס הגיע מרקע סוציו-אקונומי נמוך מאד, אמו גרושה והתקשתה לגדלו ולספק את צרכיו הפיזיים והרגשיים. כשמקס היה בן שמונה, ביקשה אמו לשלבו במסגרת פנימייה. הכתבה מתארת את סיפור הטיפול במקס.

 

סקירת ספרות על עבודת השחקן דרך הפריזמה הפסיכואנליטית, פסיכולוגיית העצמי ותיאוריות יחסי אובייקט. הבנת הצורך שקיים כנראה, כבר מראשית חייו של הילד (שהופך בסופו של דבר לשחקן), וסקירת צרכים ותהליכים נוספים שעובר שחקן, בהיבט הפסיכולוגי, במהלך עבודתו.

 

במאמר הנוכחי אתאר את תפקידי האזורים במוח האחראים על: עיבוד מידע ויזואלי וסומטו-סנסורי, מצבים רגשיים ויצירת זיכרונות. המרכיב המוטורי המתקשר למדיה הטקטילית, יישומים באמנות ויצירת דימוי קינסטטי. תפקידם של הניאוקורטקס, המערכת הלימבית והגנגיליונים הבזליים. מטרת המאמר הנה להראות את המורכבות הכרוכה בטיפול מסוג התרפיה באמנות השונה במהותה מפסיכותרפיה מילולית ומשלבת הן תהליכים המקושרים לגוף מבחינה מוטורית והן תהליכים רגשיים המקושרים לנפש(כמובן שקיימים גם תהליכים של העברה והשלכה אשר לא ידונו במאמר הנוכחי).

 

תיאור מקרה המתאר אופן בו הטבע תרפיה יושמה כדי לפתח חוסן, לחבר לתחושת תקווה ורצף בעבודה עם ילדה במסגרת קבוצתית. התיאור מתיחס לעבודה שנעשתה בנסגרת תוכנית "מקום בטוח" שהוצאה ב 38 מסגרות חינוכיות בצפון לאחר המלחמה.

 

מאמר נרטיבי המציג את דרכים בהם ניתן להעזר בטבע תרפיה כדי לפתח חוסן, לנרמל חוויות קשות, לחבר לכוחות, לתחושת הרצף והתקווה. המאמר מביא דוגמא מתוך תוכנית "מקום בטוח" שהוצאה בצפון עם יותר מ 4000 ילדים אחרי המלחמה.