מקורות

מאגר מקוטלג וניתן לחפוש נושאי או על פי מילות מפתח במאגר של הפעלות, סדנאות, מאמרים ודפי מידע. רוב ההפעלות מתאימות למתבגרים ומסגרות חינוכיות או לחינוך הבלתי פורמלי אך יכולות גם להתאים לפסיכודרמה, עבודה קבוצתית וסדנאות.

 

תגובה/הרצאה של חיים עמית במסגרת הכינוס הארצי ה – 14 של האגודה הישראלית לתכנון המשפחה ב -21.5.2004 , במלון שרתון סיטי טאוור, רמת גן. מדוע קשה להורים לדבר עם ילדיהם על מיניות? חיים עמית מציע שני הסברים כלליים: עמדה הורית לא מגובשת ו/או מיומנויות תקשורתיות לקויות. המאמר מפרט שלושה תחומי קושי הוריים בתחום החינוך למיניות, שהם צירופים של שני מימדים אלו.

 

Y elem הוא אתר מידע ותמיכה לצעירים בו אפשר לדבר, לשאול, לדעת, להתייעץ, לכתוב, להציץ, להכיר… Y elem הוקם ע"י עמותת עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון (ע"ר) האתר נולד מתוך רצון להשתמש בכלי המדהים של האינטרנט כדי לתת במה ומקום לכל מה שחשוב לצעירים – גם מידע עשיר ומגוון בכל התחומים החשובים לנוער, וגם תמיכה ומענה לשאלות ובעיות המציקות. ב-Y elem פועלים עשרות מתנדבים מכל מיני סוגים: אנשי מקצוע, יועצים, מומחי אינטרנט, בני נוער – כולם לרשות הגולשים באתר. אנשים שמקדישים מזמנם ומניסיונם האישי והמקצועי על מנת שיהיה פה מקום טוב, עשיר, מהנה, חוויתי ובעיקר לתת מענה לכל הצעירים המבקשים זאת.

 

תהליך ההגירה, וההתאקלמות בחברה חדשה מלווים במשבר אישי, משפחתי, חברתי ותרבותי. המהגרים הנמצאים בגיל ההתבגרות חווים משבר נוסף במקביל למשבר ההגירה - משבר גיל ההתבגרות. הלחצים הנוצרים עקב ההגירה מתווספים ללחצים המאפיינים את גיל ההתבגרות, והופכים את אוכלוסיית בני-הנוער העולה לאוכלוסייה בסיכון גבוה, בעלת סממנים של נוער מנותק. העבודה הקבוצתית, המערבת טיפול באומנויות, מהווה מדיום טיפולי יעיל המתאים לנוער העולה. בקבוצה מסוג זה יכול המתבגר העולה למצוא לעצמו קבוצת שייכות, המורכבת מבני-נוער מתרבות מוצאו. צורך זה בשייכות היינו בסיסי וחיוני להתאקלמות מוצלחת בחברה ובתרבות הישראלית.

 

אייל בוחן את מאפייניה של תקופה זו תוך התמקדות במפגש הטיפולי הייחודי בין המטפל לבין מטופל מתבגר הדורש מהמטפל יצירתיות, גמישות ווירטואוזיות בלתי מבוטלת. הרפרט ממסגרת סמינר תואר שני בהנחיתו של פרופ' שמשון רובין, פסיכותרפיה של הילד, בשנה"ל תשס"ג - 2002-2003 באונ' חיפה.

 

ביקשנו משני פסיכולוגים ואנשי אקדמיה בתחום החינוך והפסיכולוגיה - ד"ר עדנה כצלנלסון וד"ר חיים עומר שיתייחסו לגישה הדומיננטית כיום בחינוך ילדים - גישת הסמכות ההורית, והם ספרו גם על סוגי הורים, על ההיסטוריה של הגישות השונות לחינוך ילדים,על היתרונות והחסרונות של הגישות השונות ועל הניסיון האישי שלהם כמטפלים. כמה מהדברים הנאמרים במאמר זה ישמעו, בודאי, צורמים לרבים מאיתנו, אך אנחנו העדפנו להביא אותם כפי שהם ולתת גם לקול הזה להישמע.

 

למטופלים עם חולשות אגו קבועות או זמניות (עקב מצב משברי), שחיים עם בני-משפחתם באוירה מתוחה, טיפול פרטני איננו מספיק. במקרים כאלה יש להוסיף את הטיפול המשפחתי כטיפול מסייע ותומך בטיפול הפרטני, שהוא הטיפול העיקרי. טיפול משולב נועד להבטיח שבמקביל לשינוי ההדרגתי של המטופל הפרטני, גם משפחתו תשתנה במקביל ובהתאמה. חשוב לטפל בקשיים עכשוויים (קומוניקציה לקויה, אוירה משפחתית לוחצת, אי מתן עצמאות ודיפרנציאציה) כיון שהמטופל לא יצליח לשנות את משפחתו בכוחות עצמו. הטיפול המשולב יאפשר להגיע להבחנה בין ההורים כאנשים אמיתיים וריאליים, לבין הדמויות המופנמות, ולדון בכך בטיפול הפרטני. מטרה נוספת – לתמוך במשפחה ולהקדיש תשומת לב גם לצרכיה ולמחיר (הנפשי, החברתי והכלכלי) שבני המשפחה משלמים בשל שמירה על המטופל במסגרת המשפחתית. יש לבנות בצורה שיטתית טיפול משולב, ולא להגיע למפגש עם בני משפחה רק עקב לחצים של המטופל או בני משפחתו. שילוב של טיפול פרטני ומשפחתי תואר בטיפול במטופלים עם סיכון למשבר פסיכוטי, בטיפול בסכיזופרנים כרוניים, בטיפול בהפרעה ביפולרית, בהפרעות אכילה, בטיפול מיני, וגם בטיפול בילדים ובבני נוער. הגישה היעילה היא לבנות טיפול משולב, עם אותו המטפל, שבו לאחר כל 3 פגישות אינדיבידואליות, הפגישה הרביעית היא משפחתית בנוכחות המטופל.

 

נציג טיפול משפחתי מרתוני שנעשה בבית המטופל. הטיפול מוצע במקרים בהם המטופל צעיר (בגילאי 17-25) המתגורר עם המשפחה, מראה סימני אלימות נגד בני המשפחה ו/או סכנה אובדנית, לא מראה שום מוטיבאציה לטיפול ואינו מוכן להגיע לקליניקה. המודל כולל עבודת הכנה: מפגשים עם ההורים שנעשים במסגרת הקליניקה. שליחת מסרים בכתב מהמטפל ומההורים . הטיפול בבית נעשה ללא מגבלה של זמן ויכול להמשך מספר שעות עד יום. במהלך המפגש עולים הקונפליקטים המשפחתיים ונפתח פתח לתהליך של שנוי. יוצגו שני מקרים, המדגימים את תהליך הטיפול, מקרה אחד של שני אחים יוצג באריכות ומקרה שני בקצרה. המאמר פורסם "בענין משפחתי" בטאון האגודה לטיפול משפחתי ב-6/03

 

case מתוך יומני שדה המתאר מפגש בין נערה מנותקת שעזבה את בית הספר ושבה ללימודים לאחר מפגש בן חמש שעות עם אנתרופולוג יישומי.

 

האתר כולל מידע על הסרט עצמו וכן ריכוז מידע מפורט ומעודכן למחנכים ומטפלים אודות הנטייה החד מינית הן מבחינה מחקרית והן מבחינה הלכתית.

 

להומואים, לסביות, בי, טרנס וגם למתלבטים/ות חשוב מאוד שהמטפלים והמטפלות שלהם יקבלו אותם כמו שהם. לראשונה בישראל הוקם צוות מטפלים גיי-פרנדלי (ידידותיים לקהילה ההומו-לסבית) המציע יעוץ וטיפול פסיכולוגי באוירה חיובית ותומכת ובמחירים נוחים. לפי חברי 'צוות מטפלים', ביטוי עצמי אותנטי - בכל נושא שהוא - יכול להתאפשר אך ורק באוירה בלתי-שיפוטית, חופשית מדיעות קדומות, חיובית ותומכת. בעינינו, טיפול מוצלח הוא כזה המאפשר למטופל או למטופלת לחוש כי הם מביעים עצמם באופן אמיתי וחופשי יותר, ואין זה משנה אם בסופו של טיפול הנטייה (או הזהות) המינית היא כזו או אחרת. ב'צוות מטפלים' מטפלים ומטפלות מוסמכים מכל רחבי הארץ (פסיכולוגים, עו"סים, מטפלים בתנועה ובאומנות), בעלי ידע מקצועי רב ונסיון בעבודה עם חברי/ות הקהילה. מטופלים ומטופלות אשר פנו אלינו לטיפול הגיעו עם מגוון רחב של נושאים המעסיקים אותם, לאו דווקא עם שאלות של יציאה מהארון או קבלה עצמית. בין נושאים אלו: יצירת זוגיות ושמירתה, הורות הומו-לסבית, קשיים רגשיים, דכאון וחרדות, הגשמה עצמית, התמכרויות ועוד.

 

מאמר זה מציע תשובות עקרוניות ורחבות לכמה שאלות נפוצות בקרב מתבגרים והוריהם. קריאה של כל השאלות והתשובות עשויה לשפוך אור על היבטים עיקריים של תהליך ההתבגרות. הוא מיועד: 1. למתבגרים המעוניינים לתת מילים לחויה המתרחשת "כאן ועכשיו" בחייהם ולהבין טוב יותר את האופי המיוחד של תקופה זאת בחייהם. 2. להורים ולאנשים הנפגשים עם מתבגרים בהקשרים שונים (בית ספר, תנועת נוער וכדומה) מתוך הנחה שהבנה טובה יותר של התהליך ההתפתחותי האופייני לגיל זה יכולה לסייע ל"התמקמות" נכונה יותר במרחב היחסים מתבגר-מבוגר. מתפרסם באתר טריאסט-שריג