מקורות

פרופ' אדיר כהן, מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, משוחח עם אורחיו על הקשר בין שיגעון ליצירה, תוך ניתוח יצירות של אמנים וסופרים, והתייחסות ליצירות של פגועי נפש המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים. מתוך "הערוץ האקדמי" של אוניברסיטת חיפה.

 

פרופ' אדיר כהן, מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, משוחח עם אורחיו על הקשר בין שיגעון ליצירה, תוך ניתוח יצירות של אמנים וסופרים, והתייחסות ליצירות של פגועי נפש המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים.

 

כתבה מסכמת בסדרת הכתבות על העונה השנייה של "בטיפול" הכוללת תובנות אודות הטיפולים, ונגיעה אישית בחוויה הצפייה והכתיבה. מאת פרופ' רבקה אייפרמן, פרופ' שמשון רובין, ד"ר דורית שיקיירסקי, פרופ' חנוך ירושלמי, ד"ר מאיר ברגר.

 

בכתבה זאת, שביעית מבין שמונה כתבות על "בטיפול", צוות הכותבים דן בפרקים האחרונים של העונה השנייה, וסוקר את התפתחות הדמויות והטיפולים במהלך הסדרה. הכותבים: פרופ' רבקה אייפרמן, פרופ' שמשון רובין, ד"ר דורית שיקיירסקי, פרופ' חנוך ירושלמי, ד"ר מאיר ברגר.

 

המאמר מציע דיון פסיכואנליטי וספרותי בפונקציות אותן ממלא החלום, הן כחוויה אקטואלית, והן כפי שמשתקף ביצירה ספרותית, בהתהוות מושג העצמי. דיון זה נעשה באמצעות עיון תלת-רובדי בבלדה 'האסופי' לאלתרמן, ומתייחס אל המרחב שבין השיר, החלום והחלום האינטר-טקסטואלי (זה המופיע בתוך השיר) כמרחב להתהוות עצמי נרטיבי והיסטורי. הבחירה לדון בחלום כפי שמשתקף בטקסט שירי מתבססת על ההכרה בדיאלוג ההולך ומתהווה בין הדיסציפלינות השונות- הספרות והפסיכואנליזה . המאמר אינו מתיימר לערוך ניתוח פסיכואנליטי לחלום המופיע בשיר, אלא להתייחס אליו כאל אמצעי מבע, ולעמוד על המשמעויות השונות שעשויות להיות להופעת החלום בשיר, הן כתופעה פסיכולוגית והן כתופעה ספרותית. המונח 'עצמי היסטורי' מתייחס לעובדות הקונקרטיות המבנות את העצמי. אולם, כשאנו מדברים על עברינו, אין אנו מביאים בהכרח את העצמי ההיסטורי, אלא את מה שמכונה 'עצמי נרטיבי', זה הנוצר במהלך השיח (גלדמן 2006). פסיכולוגים שונים וביניהם ספנס, הציעו להתייחס אל משמעויות האירועים מהעבר כאל תמונות זיכרון שאינו זיכרון צילומי תיעודי אלא צילום של תמונות מטפוריות או מטאפורות מופשטות בהן משולבים ייצוגים מגמתיים של העבר . תמונות אלו הן מעין תמונות חלום, הנבנות בשתי רמות של העצמי: בעצמי הילדותי שהוא למעשה הקרוב ביותר למקור ההיסטורי שלהן, ובעצמי הבוגר. כשתמונות אלו מועברות למילים, הן הופכות לשפה שונה והמדיום הלשוני מעצב אותן מחדש.

 

בכתבה זאת, שישית מבין שמונה כתבות על "בטיפול", צוות הכותבים ממשיך לדון בהתפתחות הנפשות הפועלות בטיפול, ובהתפתחות ההבנה בנוגע אליהן, ומציע לנו דרכי התבוננות חדשות על פרקי השבוע.הכותבים: פרופ' רבקה אייפרמן, פרופ' שמשון רובין, ד"ר דורית שיקיירסקי, פרופ' חנוך ירושלמי, ד"ר מאיר ברגר.

 

"שתי וערב" דו שיח של שירים מאת פיני ותמר רבנו הוא יצירה חדשנית, שירה המתרחשת במרחב זוגי והמנסה לפרוץ את גבולות השירה המקובלים. תחילתה ברצף שירים נפרדים של שני היוצרים, כל שיר בעולמו הנפרד, והמשכה בדו שיח חי ופעיל ביניהם. דו שיח המשחרר השיח הזוגי מהמגבלות הפרוזאיות שלו אל עבר חופש פיוטי ואנושי.

 

בכתבה זאת, חמישית מבין שמונה כתבות על "בטיפול", צוות הכותבים ממשיך לדון בהתפתחות הנפשות הפועלות בטיפול, ובהתפתחות ההבנה בנוגע אליהן, ומציע לנו דרכי התבוננות חדשות על פרקי השבוע.

 

בכתבה זאת, רביעית מבין שמונה כתבות על "בטיפול", צוות הכותבים ממשיך לדון בהתפתחות הנפשות הפועלות בטיפול, ובהתפתחות ההבנה בנוגע אליהן, ומציע לנו דרכי התבוננות חדשות על פרקי השבוע.

 

בכתבה זאת, שלישית מבין שמונה כתבות על "בטיפול", צוות הכותבים ממשיך לדון באופן בו מתפתחים הטיפולים, ובהתפתחות ההבנה בנוגע לנפשות הפועלות, ומציע לנו דרכי התבוננות חדשות על פרקי השבוע.

 

בכתבה זאת, שנייה מבין שמונה כתבות על "בטיפול", צוות הכותבים ממשיך להעלות השערות והרהורים, לספק לראובן "הדרכה", ולנתח את המתחולל בפרקים מזוויות אישיות, בינאישיות, חברתיות ואף פוליטיות, וכך לפתוח בפנינו דרכים חדשות להתבונן על הסדרה ועל הנפשות הפועלות בה

 

פרופ' רבקה אייפרמן, פרופ' שמשון רובין, ד"ר דורית שיקיירסקי, פרופ' חנוך ירושלמי, וד"ר מאיר ברגר, העלו על כתב מחשבות, התבוננויות, תהיות וניחושים בנוגע לפרקי הסדרה, ולהמשכם.