מקורות

הרב יצחק זילברשטיין באתר רפואה והלכה עונה לשאלת מנהלת השרות הפסיכולוגי בעירית בני ברק על ילד המופנה לטפול בעקבות בעיות למידה ו/או התנהגות, ובתהליך העבודה עמו חושף הפסיכולוג אינפורמציה שאינה קשורה ישירות לבעיה המוצגת כמו : מערכת משפחתית לקויה המאופינת ביחסים לקויים בין בני הזוג.

 

מלבד האיסור הדתי על משכב זכר, הקשר בין הומופוביה ודתיות ניתן להסבר על רקע אישיותי. ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (www.zarut.com/shrink-friendly), מגייס את תיאוריית האישיות הסמכותנית לצורך העניין וקובע: השאלה אינה מדוע אנשים דתיים הם הומופוביים יותר מחילוניים, אלא מה גורם לאנשים מסוימים להיות גם דתיים וגם הומופובים. ואולי, הקשר בין אנטישמיות להומופוביה מוצג בימים אלה בצורה המוחשית ביותר במחזה "עקומים", המראה בצורה בוטה כיצד הנאצים סימנו הומוסקסואלים, כשם שסימנו יהודים, כקבוצות שיש להיפטר מהן, כי הן מאיימות על טוהר הגזע הארי.

 

המאמר פורסם ברבעון-נפש גליון 19-20, פברואר 2005, עמ' 83-90. ברשימה זו בכוונתי לעיין בסיפור קצר המביא דברים שאמר רבי ישראל בן אליעזר הידוע בשם- הבעל שם טוב ( להלן "הבעש"ט" ), בסמוך לאחר פטירת אשתו, בניסיון לשפוך אור על פעולתם של היסוד הזכרי והנקבי בנפש האדם ולעמוד על טיבה ומהותה של האהבה הזוגית שידע הבעש"ט - מייסד תנועת החסידות שחי במאה השמונה עשרה. במסגרת הדיון ועל מנת לנסות ולהבין את יחסי הגומלין בין מערכת יחסיו הזוגית של הבעש"ט לבין דרכו הרוחנית, אסתייע במושגים השאובים מעבודותיהם של יונג, פרויד ולאקאן. כמו כן אתייחס למיתוסים עתיקים ובכלל זה לחומרים וסיפורים מהמיתוס היהודי העוסקים בנשים, גברים ומה שבינהם

 

הדגמה באמצעות "טיפול" בדוברת של שיר-השירים יגאל עמנואל

 

ד"ר צבי מוזס- פסיכולוג קליני מקרני-שומרון סוקר את הרקע להקמת מכון שילה - שרות ייעוץ לציבור הדתי, לדבריו: "קיימת תחושה של תזוזות ותמורות משמעותיות באורח חייו של הנוער הדתי לאומי, ספק התערערות הסדר והמשמעת והמסגרות המקובלות עד היום, הרבה בלבול וחיפוש דרך. תהליך כזה עלול להחמיר ולסמן התפרקות והרס, אך עם טיפול נכון וגישה נכונה עשוי להיות שלב של תהליכי התססה והבשלה, עד לאינטגרציה דתית לאומית חדשה.. השאלה הפתוחה היא האם אכן "אין חדש תחת השמש", ומה שחדש הוא תהליכי תסיסה והבשלה חיוביים של ציבור ערני חי תוסס ומתפתח. או, האם מדובר בבעיות מתמשכות בלתי פתירות ולא מטופלות הגורמות לתהליך של החרפה עד כדי "פיצוץ" "

 

הרב שלמה אבינר בוחן את עמדת היהדות כלפי הפסיכולוגיה, ומתייחס בהרחבה לשתי שאלות א. עיונית. איך להתייחס לפסיכולוגיה? האם היא אמת או שקר? ב. מעשית. האם אפשר להסתייע בה?

 

הבעיות החדשות ישנות בקהילה הדתית לאומית העלו את הצורך בייעוץ של רבנים ופסיכולוגים, ובשאלה מה ומי עדיף על מה, האם קיים קונפליקט ותחרות, או שני גורמים המשלימים זה את זה. מציאות זו מעלה את השאלה איזה יעוץ עדיף, ומהם היתרונות והחסרונות של זה לעומת זה, האם ניתן לסמן תחומים וגבולות, האם ישנם תחומי חפיפה ותחרות, והאם ניתן להגיע להסכמות ביחס לשיתוף פעולה לטובת הסיוע לציבור הדתי. במאמר זה מציע ד"ר צבי מוזס מודל משולב לשיתוף פעולה.

 

הצגת דילמות וטענות יסוד ביחס לפסיכולוגיה ויהדות/רבנות - בהיבט העיוני ובהיבט המעשי מאת ד"ר צבי מוזס. הרצאה מתוך כנס באוניברסיטת בר-אילן: "רבנים ופסיכולוגים - היילכו שניהם יחדיו" .

 

בתאריך 30.12.04 התקיים כנס רבנים ופסיכולוגים ביוזמתו של מכון שילה. הכנס התקיים בשיתוף מכון שילה, המחלקה לפסיכולוגיה- אוניברסיטת בר אילן וארגון רבני צוהר. כותרתו של הכנס הייתה: "רבנות ופסיכולוגיה הילכו שתיהן יחדיו?" לכנס הוזמנו רבנים חשובים, ופסיכולוגים בכירים. בין הדוברים בלטו: הרב לאו, הרב אריאל והרב שלמה אבינר. מטרתו של הכנס הייתה ליצור הידברות בין פסיכולוגים ורבנים, העלאת הקשיים המעשיים והקונפליקטים העקרוניים, ודרכי התמודדות ושיתוף פעולה. תקציר הכנס מתפרסם באדיבות ובאתר מכון שילה בהנהלת ד"ר צבי מוזס, מיוזמי הכנס.

 

"... והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת". הרב אהד אזרחי מציג תיזה על פיה היחס אל החלומות בתורה מייצג תהליך בסיסי ביחסו של המקרא אל המיתוס. תחילתו של יחס זה קרוב ליחסם של המיתוסים הפגאניים שרווחו באזורנו, אולם בהמשך גובר המונותיאיזם הגברי-רוחני וממעט בערכו של החלום. ניתוח החלומות מאפשר לנו הבנה מעמיקה לתהליך רב ערך שחולל המונותיאיזם התנ"כי – וגם למחירו: בסופו של דבר עוברת ההכרעה לכחות המודע של הנפש, המתבקשים לעמוד חוצץ כנגד תכני הלא מודע כאשר אלו באים בסתירה לדברי התורה. נפש היחיד מתבקשת להיות נפש בוחרת, בת חורין, נפש ש"יצאה ממצרים", ואיננה משועבדת לתכני החלומות ונבואות המסתורין. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

באתר זה תוכלו להרשם לצורך מחקר שנערך באוניברסיטה העברית על פסיכולוגים דתיים. מדובר בשאלון קצר אותו המטפל מתבקש למלא, על מנת לעזור למפות את התחום החשוב הזה של מטפלים דתיים בישראל. מתוך הנרשמים, חלק יתבקשו להתראיין לצורך המחקר.

 

הסיפור החסידי הפך לחלק בלתי נפרד מתרבות הסיפור היהודית, מאז החל להופיע בעיירות מזרח אירופה במאה השמונה עשרה והוא ממשיך להזין ולהחיות את רוחנו -דתיים וחילוניים כאחד, גם בימינו אלה ממש. כיצד ניתן להבין את העובדה שגם בעולם חילוני פוסט מודרני, לא נס ליחו של סיפור המעשייה, המצליח לפעפע בעדינות מבעד להגנות, לציניות הרציונלית ולניכור הרגשי, ולגעת בנו מבפנים, כמו מזכיר לנו איזו אמת נשכחת ועלומה. האם מדובר בגחמה נוסטלגית בלבד, או שאולי יש כאן ביטוי לצורך אנושי עמוק בגאולה פרטית, בגואל – בדמות הצדיק, ובגעגוע למציאות שבה האמונה והישועה הנם ממשות ולא פנטזיה. נדמה לי שהתשובה לסוגייה זו מורכבת ויתכן ונוכל להתקרב להבנתה על ידי התבוננות בזיקה שבין סיפורי מעשיות למדיום הפסיכותרפויתי, בנושא זה בכוונתי לעסוק במאמר הנוכחי.