מקורות

הפסיכולוג מתבקש לתת דעת מומחה במצבים בהם בית המשפט סבור שבידיו הכלים המתאימים לענות על השאלות בהן הוא מתחבט. כאשר פסיכולוג מגיש את חוות דעתו עליו לזכור כי לזו יש משקל רב אשר עלול (או עשוי) לחרוץ גורלם של אנשים. באופן טבעי, הפסיכולוג כותב חוות הדעת מייצג לא רק את עצמו, אלא גם את כלל אנשי המקצוע. כיוון שכך על הפסיכולוג לכתוב את חוות הדעת ברמה המקצועית הגבוהה ביותר.

 

קוד האתיקה קובע מערכת של עקרונות מנחים המשקפים את ערכי המקצוע ומגדירים את אחריותם של הפסיכולוגים בעבודתם. מהעקרונות המנחים נגזרים כללים להתנהגות אֶתית –מקצועית של פסיכולוגים המורים על הנחיות להתנהגות מקצועית ראויה. מטרת הניסוח המפורט של הכללים להתנהגות מקצועית- אתית היא לתת בידי הפסיכולוגים כלי שישמש אותם בקבלת החלטות מקצועיות נכונות, בהתאם לערכי המקצוע, ויהווה אמַת מידה לשיפוט ההתנהגות המקצועית על פי אותם ערכים.

 

תומס מקגלשן (McGlashan) ואחרים תיארו שני סגנונות של תגובה למצב פסיכוטי, או שני סגנונות של החלמה מסכיזופרניה: שילוב ( Integration) וטיוח ( Sealing over ). למאמרים משנות ה-70 יש תמיכה במחקרים שנערכו בשנים האחרונות, והם רלבנטיים וחשובים בהתייחסותם של המטפלים. אנשי מקצוע צריכים להיות מודעים לשני סגנונות ההתמודדות עם פסיכוזה ולכבד אותם, כיון שאין סגנון אחד שנמצא יעיל יותר מהשני עבור כל הפציינטים. לא נמצא מתאם בין סגנון ההתמודדות (טיוח לעומת שילוב) לבין תובנה או אינטיליגנציה. נמצא קשר בין טיוח לבין הימנעות משיתוף פעולה עם גורמים מטפלים. נמצא שמטופלים שהיו "משלבים" סמוך למשבר הפסיכוטי עברו לסגנון ה"טיוח" מאוחר יותר. מקגלשן וקרפנטר (1981) לא מצאו מתאם בין סגנון השילוב או הטיוח לבין טיב ההחלמה ממשבר פסיכוטי. עבור פציינטים מסוימים סגנון השילוב הוא המתאים והיעיל יותר ואילו עבור אחרים מתאים ומועיל יותר סגנון הטיוח. על אנשי המקצוע לקבל את הדרכים השונות שאנשים משתמשים כדי להתמודד עם בעיותיהם, ולהתאים את הטיפול לאדם, ולא להפך.

 

מצגת מתוך הקורס פסיכיאטריה ומשpט, לתלמידי משפטים בקריה האקדמית.

 

הרצאה מתוך יום עיון, לכבוד בת המצווה של יהב:התקווה והמשא בגידול ילדים עם צרכים מיוחדים. הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מוכנסים לעמדה של מטופלים וזקוקים לעזרה, והמשפחה נחשפת לאורך שנים, בפני מספר גדול של מטפלים ואנשי חינוך, באופן שלא נשלט על-ידי המשפחה. אני אתעכב בהרצאה שלי על שני גורמים הקשורים לכך: 1. הגורם הראשון - כבוד להורים כבני אדם, לצרכים שלהם, למטרות הטיפוליות כפי שהם רואים אותן, ולדרכי הפעולה שהם בוחרים. 2. הגורם השני - הסערה הרגשית הקשורה בילדים עם צרכים מיוחדים, שלעיתים נמצאת מתחת לפני השטח. הסערה הרגשית כוללת את ההורים, המטפלים השונים והצוותים החינוכיים, והיא מורכבת מחרדות, אשמה, האשמות הדדיות וכעס

 

נהוג לחשוב שהפסיכותרפיה איננה אלא שיחות. מבקריה יטענו שאינה מדעית ו/או אינה יעילה דיה. האם מדובר בתרמית בת מאה שנים? או שמא מדובר בכלי טיפולי רב עוצמה אשר לעתים דורש תהליך החלמה ממנו עצמו?

 

תהליך ההסכמה מדעת מוגדר בחוק זכויות החולה והוא תקף לגבי פסיכותרפיה. תהליך ההסכמה מדעת מכבד את האוטונומיה של המטופל, מחזק את העבודה הטיפולית ומביא להעצמה של המטופל. מטפלים בפסיכותרפיה עוסקים בכך גם אם אינם מגדירים זאת כך בצורה פורמלית. מדובר בתהליך מורכב, הכולל אלמנטים רבים הן בתוכן המידע הנמסר למטופל והן בתהליך המסירה. יש נושאים שבהם דנים רוב המטפלים (מטרות הטיפול, אורכו, סודיות) ויש נושאים אחרים שלגביהם יש פחות דיון בתהליך ההסכמה מדעת (אבחנה ופרוגנוזה, במיוחד אם היא גרועה). יש אלמנטים שאינם נמסרים למטופל בשל חוסר מודעות של המטפלים (סיכונים ותופעות לוואי של הטיפול המוצע, חלופות לטיפול המוצע), בשל חוסר מידע (אפקטיביות של טיפולים נפשיים) או בשל קשיים בהגדרת הנושא (תאור המהות וההליך של הטיפול הנפשי). יש להיזהר מנטיה ללגאליזם שיביא להקפדה הגנתית על כל הפרטים על חשבון יצירת קשר ובנית אמון. המאמר דן בסוגיות השונות הספציפיות לתחום הפסיכותרפיה כדי לשפר את תהליך ההסכמה מדעת. גירסה מוקדמת הופיעה ב"פסיכו-אקטואליה", אפריל 2004.

 

מאת יורם צ. צדיק, דר' דניאל גוטליב, ברניס ליבק ודוקי אופיר מועדת האתיקה של האגודה לטיפול במשפחה ובנישואין. המאמר המקיף המתיחס גם להורים בתהליכי גירושין או גרושים, מתיחס לסוגיות האתיות של קטין שהוריו גרושים או חיים בנפרד והמופנה לטיפול. המאמר התפרסם בכתב העת שיחות, יולי, 1998 כרך י"ב חוברת מס' 3 עמ' 212-216 ומופיע באתר פסק דין.

 

הרצאה מאת פרופ' גבי שפלר, שניתנה ביום עיון "התערבות פסיכולוגית באינטרנט", אוניברסיטת תל אביב 18.1.04

 

מאת: אורי שוחט וד"ר רימונה דורסט, מתוך גליון 29, נובמבר 2003 של "רפואה ומשפט" מתפרסם באתר האגודה לרפואה ומשפט בישראל. תקציר: חוות-דעת או הערכות פסיכולוגיות ניתנות כיום בטווח רחב של נושאים, שבהם יש צורך בהערכת אישיות. הערכה כזו יכולה להתבסס על טכניקות שונות כמו: מבחנים פסיכולוגיים, ראיון קליני, שאלונים וכדומה. למבחנים הפסיכולוגיים מקום מרכזי בהערכה פסיכולוגית בגלל, שמצד אחד, הם מתבססים על עקרונות של תקפות ומהימנות, ומצד שני, על אינטגרציה של מקורות אישיותיים ותפקודים שונים. זאת למשל בשונה מההערכה הפסיכיאטרית המתבססת על איסוף סימנים וייחוסם לסינדרומים. המאמר מתרכז ביתרונות ובצורך שבהכללת תוצאות מבחנים פסיכולוגיים בחוו"ד פסיכיאטרית המוגשת לבית משפט בנוגע להליכים פליליים, כולל שיקולים מקצועיים בקשר להעברה וניתוח מבחנים במצב כזה. מתואר בהרחבה מקרה להדגמה.

 

עבודה של ארבע שנים לעיגון האיסור על קשרי מין בין מטפל למטופל בטיפול נפשי בחקיקה הפלילית הגיעה לסיומה המוצלח. התיקון לחוק העונשין שהצענו עבר את כל משוכות החקיקה ב 17 בנובמבר, 2003. מצורף פרוטוקול ישיבת הכנסת ונוסח החוק שעבר. פרופ' אלי זומר.

 

הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה ראשונה ביום כ"א באדר התשס"ב (22 ביולי 2002) והועברה לועדת החוקה חוק ומשפט. ביום כ"ג בסיוון התשס"ג (23 ביוני 2003) החילה הכנסת השש עשרה דין רציפות על הצעת החוק.