מקורות

הרצאה של אורית נוה, פסיכולוגית קלינית בכנס "התשמע קולי" של איגוד מרכזי הסיוע לנשים שהתקיים בנובמבר 2005.

 

מסמך רקע בנושא ילדים ונוער בסיכון על רקע היותם הומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדר או בעלי התלבטויות בנושאים שקשורים לזהות מגדרית ולמשיכה מינית. המסמך כולל המלצות אופרטיביות וביבליוגרפיה. המסמך הוגש לועדה מקצועית במשרד הרווחה - "ועדת שמיד", שבחרה למעשה להתעלם ממנו, והוא מוגש עתה כשירות לציבור.

 

סוגית הזכרונות המודחקים נמצאת במחלוקת פוליטית, פורנסית ובמחלוקות אישיות/משפחתיות בצפון אמריקה, בעיקר. אין, לדעתי, מחלוקת של ממש בין חוקרי הטראומה בעולם לגבי המהות והמאפיינים של זיכרון טראומטי. במאמר זה אעסוק במאפיינים נוירוביולוגיים וקליניים של זיכרון טראומטי. יחד עם זאת, אני מרגיש שאני חייב לעזור לקוראים להתמקם על מפת ההסתברויות של זיכרון טראומטי מסולף. הטענה של חוגים מקצועיים מסויימים היא שרוב ההאשמות של מטופלים כלפי הוריהם שהתחוור להם בטיפול כי עברו התעללות מינית בילדותם, הם אישומי שווא טראגיים המהווים תוצאה של השתלת זכרונות מסולפים בידי המטפלים. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

סימוכין: זומר, א. (2004). להיות או לא להיות: טראומות ילדות והפרעות ניתוק. בתוך זליגמן, צ. וסולומון, ז. (עורכות), הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות. תל אביב: הקיבוץ המאוחד ומרכז אדלר, אוניברסיטת תל אביב. ניתוק (dissociation) הוא סוג של מצב מודעות שבו אירועים וחוויות שבדרך כלל מחוברים ומשולבים במודעות, הם מופרדים ומפוצלים אלה מאלה. פרק זה יתאר את התפתחותן של תופעת הניתוק כמנגנון הגנה בפני טראומות ואת תהליך הפיכתו של מנגנון מיטיב זה להפרעה נפשית מעוררת מצוקה. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

רוב סוגי האלימות וההתעללות קשורים בגרייה אברסיבית המלווה באפקט עוין. מצב נתונים כזה יוצר הלימה חוויתית המאפשרת לפתח עמדות הגנתיות והימנעותיות מסתגלות כלפי הפוגעים. העמדה השלילית האינהרנטית כלפי פגיעה רגשית ופגיעה גופנית, היא מובנת מאליה. מין, הוא אינהרנטית חוויה אפטיטיבית ומתגמלת. הישרדותית, אנו מתוכנתים להפיק הנאה ממין. משמעות הדבר היא שהרבה מן ההתנסויות של קורבנות של ניצול ותקיפה מינית עלולות להיות משולבות גם בהבלחות של הנאה, וגם שקורבנות ניצול ותקיפה מינית עלולים לסבול מקונפליקט משיכה-דחייה תמידי ביחס למיניותם. הרצאה זו תדון בקשיים העיקריים בהסתגלות המינית של קורבנות תקיפה מינית ותצביע על כמה כיווני טיפול שעשויים לסייע לאנשים אלה לקבל חזרה שליטה ובעלות על מיניותם. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

מאמר זה מתבסס בחלקו על הכתוב ספר "יחסים מקבילים: פיתוי וניצול מיני בפסיכותרפיה וייעוץ" שיצא לאור בשנת 1999 על ידי הוצאת פפירוס של אוניברסיטת תל אביב. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

ט.ד.י. הוא ארגון בת של החברה הבינלאומית לחקר דיסוציאציה (The International Society for the Study of Dissociation - ISSD) הארגון מיועד לפסיכולוגים, רופאים, עובדים סוציאליים, מרפאים ביצירה והבעה, יועצים חינוכיים, אנתרופולוגים, משפטנים, קרימינולוגים, וחוקרים באקדמיה המגלים עניין בטראומטיזציה כרונית, דיסוציאציה (ניתוק) והפרעות דיסוציאטיביות (ניתוקיות). כקבוצה ללא מטרות רווח מטרותינו הן: * לקדם את המחקר והידע בתחום הדיסוציאציה והטראומה הכרונית בישראל * לפתח דרכי טיפול בטראומה מורכבת ודיסוציאציה * לקדם את ההכשרה בזיהוי תסמיני דיסוציאציה והפרעה פוסט טראומטית מורכבת ובטיפול בהפרעות הנובעות מתסמינים אלה * לקדם חינוך ומודעות להפרעות דיסוציאטיביות בקרב הקהל המקצועי והציבור הכללי לקדם תקשורת ושיתופי פעולה בין קלינאים וחוקרים ישראליים העובדים בתחום הטראומה הכרונית והדיסוציאציה * לקדם את ההבנה של תופעות דיסוציאטיביות תלויות-תרבות בישראל באתר רשימת בעלי תפקידים, טפסי הצטרפות לט.ד.י, מאמרים, קורסי הכשרה וכנסים, פורום קישורים, שאלות נפוצות (FAQ).

 

הסיטואציה האופיינית, גם אם לא הכרחית, באבחון של עבריני מין המופנים לאבחון על-ידי שירות המבחן היא מעין זו: האדם הודה בעבירה, והוא עומד לפני מתן גזר דין במשפטו. בגלל אופי העבירה, שאינו חד משמעי, או בגלל האישיות של הנבדק, שאינה בהירה דיה, קצין המבחן מוצא שהוא זקוק לחוות דעת שתעזור לו לגבש את המלצותיו לבית המשפט. במקרים רבים השאלות שהוא מפנה לבדיקה הן קבלת תמונה אישיותית, הערכת המניע הרגשי לעבירה, הערכת רמת הסיכון להישנות העבירה בעתיד והמלצות על טיפול אפשרי. האדם מגיע לבדיקה, עובר אותה וחוות הדעת מועברת לקצין המבחן ומעובדת לתוך הדו"ח שהוא מגיש לבית המשפט. שרות המבחן מפנה לאבחון עבריני מין מסוגים שונים, אך מכיוון שחלק משמעותי הם פדופילים, ומכיוון שלדעתי אלו מעוררים קשיים רגשיים עזים במיוחד, אתמקד בהם בהרצאה זו. רבים מדברי נכונים גם לעברייני מין אחרים. המאמר מופיע באתר טריאבט-שריג.

 

ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (www.zarut.com/shrink-friendly), מנסה לעמוד על המנגנונים העומדים מאחורי תופעת ה-fag hag, קשרי הידידות האפלטונית האמיצים הנרקמים תדיר בין גברים הומוסקסואלים ונשים סטרייטיות. אמא חדשה או חברה טובה?

 

מה הופך סתם אדם סובל למטופל? -(א) יש לו מספיק תעצומות נפש להודות בקשייו ולהתמודד איתם, (ב) הוא עדיין לא איבד את האמון במין האנושי, יש לו מספיק יכולת לתת אמון במטפל ו-(ג) הוא גמיש דיו כדי לא לראות בטיפול פסיכולוגי אות קין "...אלה המדגישים את אי-הזדקקותם לטיפול כזה הם, אולי, אלה הזקוקים לו יותר מכול, אך למרבה הצער, לעולם לא יגיעו אליו", כך ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (www.zarut.com/shrink-friendly) בטור המופנה להומוסקסואלים.

 

אנו ניצבים משותקים נוכח כל מקרה נוסף של ניצול מיני או ניצול אחר של הורה את ילדו. נותרים עם השאלה הבלתי נתפסת, כיצד הדבר יכול להתרחש?! מאוימים, שואלים את עצמנו, שמא הדבר יכול לקרות גם לנו. האם ברגע מסוים גם אנו, חלילה, עלולים להפוך עורנו ולהפך משומרי ילדינו למתעמרים בהם. האם גם אנו, או הקרובים לנו, עלולים לעבור מגילויי חיבה גופניים, מהנים ונורמאליים אל גילויים מיניים פתולוגיים? כפי שנראה במאמר התשובות לשאלות קשות אלו מורכבות ביותר.

 

המאמר מתייחס לסכנות שב-abuse מעצם תיוגם של ילדים כ "ילדים פוגעים מינית", מבלי לבטל את הצורך החיוני בטיפול בילדים אשר 'התנהגותם המינית אינה הולמת'.