מקורות

המאמר, שהתפרסם בכתב העת "רפואה ומשפט" מספר 36, יוני 2007, סוקר את הנושאים הרלוונטים למטפלים בתחום הנפשי בפרספקטיבה של 10 שנים לחוק זכויות החולה התשמ"ו 1996. המאמר מופיע באתר המשפט הרפואי.

 

שידור תוכנית מציאות במסווה של טיפול פסיכולוגי הוא מעשה פגום אתית - ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל נדרשה לאחרונה לטפל במעמדה האתי של תוכנית מציאות חדשה בשם "מטופלים". בתוכנית מוצג "טיפול פסיכולוגי" בארבעה "מטופלים", והטיפול מבוצע על ידי "פסיכולוגית". המרכאות מסגירות במכוון את עמדתי: טיפול פסיכולוגי ותוכנית בידור לא יילכו יחדיו, והמשמעות הראויה למושגים "טיפול פסיכולוגי", "מטופל" ו"פסיכולוג", נשמטת מהם כאשר מדובר בתוכנית בידור. יתרה מזאת, הכפפה של טיפול פסיכולוגי לצורכי בידור היא מעשה לא מקצועי ופגום אתית. כמו כן, לא מן הנמנע שזהו מעשה שיש בו כזב, הטעיה ואף התחזות.

 

מה זה בדיוק מטפל אתי? האם ניתן לבחון את זה בכלל? איך אפשר לשפר התנהגות אתית? אלו הן השאלות עליהן מנסה לענות המחקר על ידי השאלון שמוצג לפניכם.

 

הרצאה זו ,המנסה לבדוק את שאלת התוקפנות ברשת לאור גישתה של פסיכולוגית העצמי , עוברת דרך אי ההבנה האינהרנטית למדיום טקסטואלי והכשל האמפתי הנגזר מממנה , תוך איזכור וניתוח של סוגי תוקפנות יחודית לרשת. סוגיית קיומה או העדרה של אפשרות להחיל צוו אתי של אחריות לזולת, בתוך שדה אמצעי ונעדר פנים כמו האינטרנט, נדונה אל מול הגותם של היינץ קוהוט ושל עימנואל לוינס.

 

 

הדיון בסוגיות האתיות השונות במצבי דחק טראומטי עשוי להאיר דילמות צפויות הן למתכנני מדיניות בריאות והן לגבי המטפלים בשטח. דיון מוקדם כזה עשוי להפרות את החשיבה, לסייע בגיבוש קווים מנחים, ולסייע בקבלת החלטות מושכלות וראויות במצבים קשים ומסובכים. המאמר מאת עדיאל דורון, יובל מלמד, אבי בלייך מופיע ב"הרפואה" ספטמבר 2006

 

תיאורי המטופלים של פרויד מראים עד כמה היה אמיתי ואישי עם מטופליו ולא התחבא מאחורי כללים - עד כדי כך שהפסיכואנליטקנים אחריו השתדלו להחביא את המידע המשמעותי הזה.

 

עמיתים למקצוע בתחום בריאות הנפש, מבקשים לתמוך בחבר לעבודה, הפסיכולוג הערבי מאג'ד כנאענה אשר הואשם בפגיעה בביטחון המדינה. בפברואר 2004 הורשע במשפט, ונדון לעשר וחצי שנות מאסר בפועל ולארבע שנות מאסר על תנאי. הוגש ערעור, שיידון בבית המשפט במרץ 2006. אנו מתריעים ומוחים על כך שהליך המשפט התאפיין בהטיה מגמתית של פרשנות העובדות ושל משמעותן, במטרה ליצור דמוניזציה. באתר מוצגת דינמיקה פרנואידית ומוטה של המשפט, קריאה לתמיכה וחתימה על קריאה לבדיקה מחודשת ומאוזנת של חומר הראיות.

 

מאמר זה מתבסס בחלקו על הכתוב ספר "יחסים מקבילים: פיתוי וניצול מיני בפסיכותרפיה וייעוץ" שיצא לאור בשנת 1999 על ידי הוצאת פפירוס של אוניברסיטת תל אביב. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

עו"דברוך אברהמי מפרט אודות פסיכולוג המוזמן לבית המשפט. האם חובה עליו להעיד? האם הוא רשאי שלא להעיד? כלפי מי חובתו של העד בבית המשפט? ללקוחו המטופל? לצד במשפט? או אולי לבית המשפט? מה גובר על מה? האם החובה לקליינט המטופל או החובה לבית המשפט? ואם העדות מזיקה לאינטרס של המטופל או למצבו של המטופל, האם להגיד מה שאינו לטובת הקליינט? האם הפסיכולוג חשוף לתביעה של המטופל בקשר לעדותו? האם מותר לפסיכולוג להביע את דעתו? מי מכריע בשאלות מקצועיות ופסיכולוגיות בבית המשפט? האם הפסיכולוג או השופט? כיצד מעידים? מה הם התנאים לכך שעדותו של הפסיכולוג תתקבל?

 

מדיום הטיפול הקבוצתי מעורר מעצם מהותו (שאלות) סוגיות אתיות ייחודיות. סקירה זו תבחן את השאלה מי רשאי לעסוק בטיפול קבוצתי ומהי ההכשרה המקצועית הנדרשת לשם כך - ותדון בכמה מן הדילמות האתיות הנוגעות לתיאוריה ולפרקטיקה של הטיפול הקבוצתי. המאמר פורסם בספר סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי בהוצאת מאגנס האוניברסיטה העברית, ירושלים. מופיע כעת גם באתר מכון טריסט-שריג.

 

פרופ' גבי שפלר, יו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, במאמר שהתפרסם ב"פסיכואקטואליה", רבעון הסתדרות הפסיכולוגית, אפריל 2005, מנתח ובודק את תחום הפסיכולוגיה ברשת מבחינה אתית.