מקורות

המחברת מגיבה למאמרים שפורסמו במדור 'ניו אייג' של NRG מעריב בדצמבר 2008 פרי עטו של אמיתי מגד (הראשון: 'פסיכותרפיה: טיפול שמתווכח עם המציאות, והשני עוסק ב'אשמתו של הקורבן'). המחברת חולקת על מרבית הנחות היסוד של הכותב, על מסקנותיו וכמו כן גם על המלצותיו בדבר הדרך להלחם בטראומה מינית מתמשכת בילדות. לדעת הכותבת, נסיון לדחוס את הדרמה של גילוי העריות לסד של עקרונות ניו אייג'יים הוא נסיון עקר, שבמקרה הטוב אינו מעלה ואינו מוריד ובמקרה הגרוע עלול לפגוע בקורבן ולהחמיר את מצבו. מתוך אתר 'מקום'

 

סקירה מתוך הספר Don't Call It Love: Recovery From Sexual Addiction by Patrick Carnes. הספר עוסק בתופעה שמוכרת לרבים אך לא מדוברת - הקשר בין התמכרות למין לבין פגיעה מינית, פיזית ונפשית בילדות. תרגום ועריכה אילנה סובול , מתוך אתר 'מקום'

 

מאמר בעקבות 15 שנות עבודה עם מכורים לסמים נפגעות ונפגעי אלימות מינית בתחנה לטיפול בנפגעי סמים באשדוד - המצביע על כך שהשימוש בסמים אפשר להם להתנתק רגשית מהפגיעה, אך בפועל נוספו לטראומה רבדים נוספים מתוך אתר 'מקום'

 

המאמר מציג מטפורה לעבודה טיפולית עם טראומות מתוך אתר 'מקום'

 

סיכום-תרגום שנעשה על-ידי אילנה סובול של המאמר The Three Faces of Victim - An Overview of the Drama Triangle By Lynne Forrest המתאר את המושג החשוב בנושא הקורבנות שקבע Stephen Karpman - משולש הדרמה. המאמר מתאר באופן מדויק את הרלוונטיות של המושג לכולנו בתוך האינטראקציות שאנו מנהלים עם עצמנו ועם אחרים. מתוך אתר 'מקום'

 

מאמרים שונים מתוך עיתון "צוהר", הכולל סקירות ומחקרים חדשים בתחומי הכליאה והאסירים בישראל. בין המאמרים: "גן עדן או גיהינום? על זקנים והזדקנות בבית המאסר מעשיהו", "בית התקווה: טיפול קבוצתי בגברים אלימים", "טיפול קבוצתי בעברייני מין מתבגרים", "תיאטרון אסירים וסטודנטים בבית הסוהר: תהליך תיאטרוני וקבוצתי כטיפול עקיף", "לקויות למידה בקרב אסירים בישראל". מתפרסם באתר שירות בתי הסוהר

 

כבר שנים שפרופ' אליזבת לופטוס עומדת במרכזה של אחת המחלוקות הקשות ביותר בפסיכולוגיה: היא המומחית המובילה בעולם לזיהוי זיכרונות כוזבים שפורצים לתודעה אחרי שנים רבות. להפתעתה, יש עדיין אנשים שמאמינים שניתן להדחיק אונס. לשמחתה, היא כבר לא חוטפת איומים מארגוני נשים התפרסם במוסף הארץ, מתוך הארץ Online

 

המאמר אשר מופנה לקהל הרחב, עוסק בסוגיות פסיכולוגיות הקשורות למעורבותן של ילדות שחקניות המשתתפות בהצגה "החגיגה". ההצגה עוסקת בגילוי עריות ובתהליך חשיפתו בתוך המשפחה. מופנה זרקור לתהליכים מקבילים ומשחזרים, וביניהם לעיוורון אשר מתבטא גם בעיוורונו של הקהל לפגיעה של הילדות השחקניות.

 

במשרדו של עו"ד דניאל סרור שוכבים 18 תיקים של מטפלים שחשודים בניצול מיני. קלסר ליד קלסר מצטופפים שם עברייני מין, חלקם סדרתיים, חלקם אפילו הסכימו לשלם למטופלים במסגרת פשרה. רובם המכריע יחמקו מעונש, ימשיכו לטפל וליהנות מחיסיון מוחלט על שמם. מי יודע, אולי אתם בדרך לחדר ההמתנה שלהם מוסף סופשבוע של מעריב (מתוך אתר NRG)

 

המסקנה המתבקשת היא שבכל מערכת יחסים של מרות שעולה על גדותיה מבחינה רגשית, מומלץ לשני הצדדים במקום להיסחף למחוזות מסוכנים להיעזר באנשי מקצוע מתוך אתר מחלקה ראשונה NEWS1

 

"אחת התמות המרכזיות שמופיעות תדיר וכנושא משותף בספרות הטראומה היא תחושה קבועה ועוצמתית של בידוד וזרות (הרמן 1992). זו תחושה שמתעוררת כאשר אדם מוצא עצמו מחוץ לקבוצת ההתייחסות שלו והיא מתקיימת כל עוד הוא מרגיש שאינו חלק מהמסגרת אליה היה רוצה להשתייך". מתפרסם באתר האיגוד לפסיכותרפיה

 

איך למצוא עבודה רגילה אחרי שנים ארוכות בזנות, כיצד לספר לבן הזוג ולילדים על הסמים והסרסורים והאם ניתן בכלל לשוב ולבטוח בגברים. הזונות המעטות שמצליחות להשתקם מתמודדות עם השאלות האלו יום-יום. הפסיכותרפיסטית ענת גור ליוותה אותן במסע לפרק החדש בחייהן