מקורות

שיקום נכי נפש בעולם המערבי קיבל בעשור האחרון מקום נכבד. מדינת ישראל נמנית על הארצות המשקיעות משאבים בעניינם של נכי הנפש. גולת הכותרת במדיניות זו, היא חקיקת החוק לשיקום נכי הנפש והתהליך המלווה והמקיף ליישום חוק זה. המודל המוביל היום את מהלך השיקום הפסיכיאטרי הוא המודל הביו-פסיכו-סוציאלי. המודל מוצא יתרון באינטגרציית שלושת המשתנים בטיפול בפרט. המודל מפנה זרקור על שלוב בין המערכות והארגונים הממוסדים והוולונטריים. השילוב מצריך תאום של אנשי מקצוע המלווים את המשתקם בתהליך השיקומי. במודל קיימת התייחסות אל האדם בראייה הוליסטית, המוקד אינו על המחלה; קיים דגש על החלקים השמורים והיכולות, במטרה לשפר את איכות החיים. העשייה השיקומית מטרתה לפתח במשתקם תחושה של אופטימיות ותקווה. מובאים עיקרי חוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000) מתוך חומש - החטיבה השיקומית של העובדים הסוציאליים בישראל (גליון 12, אוקטובר 2003)

 

"נפלאות התבונה" מציג תמונה מעוותת פחות של סכיזופרניה ושל טיפול פסיכולוגי מהסטריאוטיפים הנפוצים בקולנוע ההוליוודי, אומר הפסיכיאטר גלן גבארד, שבין השאר הקדיש ספר לפסיכולוגיה של משפחת סופרנו. מתפרסם בהארץ

 

אחרי שאושפז השבוע בכפייה במחלקה הפסיכאטרית הסגורה בשיבא, אסי דיין כותב על ימיו באשפוז.

 

תומאס סאס, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת ניו-יורק, נודע כמבקר קיצוני ביותר של הפסיכיאטריה המודרנית. במאמרו הראשון החשוב: "המיתוס של מחלות הנפש" שיצא לאור בשנת 1961, טען כי הפסיכיאטריה היא אמנות השקר המקצועי. מזווית ראייתו מחלת הנפש היא פיקציה שהומצאה על-ידי פסיכיאטרים והמושג "חוסר שפיות" אינו בבחינת מחלה אמיתית.

 

Many studies have found that individuals active in the creative arts have elevated levels of some schizotypal traits. The current study investigated creativity differences among schizophrenic patients, patients who were diagnosed as suffering from either major depression or anxiety disorder, and personality disordered patients (clusters A and B). One hundred and seventy (84 men and 86 women) inpatients, who were hospitalized in closed wards of two psychiatric hospitals, were interviewed, using the Tel-Aviv Creativity Test (TACT). As far as conceptual fluency is concerned, the schizophrenic patients showed the lowest level of creativity, while no significant differences between the three groups were found with respect to originality. Possible explanations are discussed, suggesting that positive symptoms of schizophrenia may be similar to creative production, whereas negative symptoms may be negatively related to verbal fluency. Appeared in Personality and Individual Differences

 

ברשימה אישית זו מתארת המחברת חוויות מערב לרגל יציאת האנתולוגיה "עקלקלות", שבה יצירות ספרות הקשורות למחלות נפש. המחברת מתארת בביקורתיות את מצוקת הקיום של חולי הנפש בישראל, עליהם נמנית גם אחותה. מתוך האתר "יעל ישראל עושה רוח"

 

אתר ממ"נ – מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש, הוקם ביוזמת משפחות למתמודדים במטרה לשפר משמעותית את זמינות המידע בנושאי זכויות, ייעוץ ותמיכה במשפחות, שיקום בתחומי הדיור, התעסוקה, חברה ופנאי ועוד, טיפולים , הרצאות, סדנאות, כנסים ועוד לכלל משפחות המתמודדים ולשתף מניסיונן האישי.

 

"עוצמה" מייצגת את משפחות נפגעי-הנפש ברמה אזורית וארצית. אנו נאבקים למען יקירינו הנפגעים ומשפחותיהם מול/עם הרשויות, הציבור וגורמי הטיפול והשיקום - נגד קיפוח, הזנחה, בידוד והרחקה של מחלות הנפש ממחלות הגוף, ולמען יישום הולם של חוק שיקום נכי נפש בקהילה.

 

המונח לתופעת ריבוי אישיויות בפסיכיאטריה, בפסיכולוגיה ובדיונים הפילוסופים הוא Multiple Personality Disorder - MPD. משנת 1994 שונה מינוח התופעה ל Dissociative Identity Disorder - DID. ניתן לראות בשני השמות לתופעה זו את ההצבעה על שתי עמדות פילוסופיות/פסיכולוגיות רווחות לגבי תפיסת התופעה של ריבוי אישיות. העמדה האחת – מתייחסת אל האישיויות כקיימות באמת וחולקות גוף אחד, ויותר מכך יש להן אף קיום עצמאי - על כך מרמז המונח MPD. העמדה השנייה מתייחסת אל הפרעת ריבוי אישיות כאישיות אחת הלוקה בהפרעה דיסוציאטיבית המוסברת ברוב המקרים ע"י ליקוי ונתק בזיכרון בשל חוויות טראומתיות חמורות. על כך מרמז המונח DID.

 

פרופ' אדיר כהן, מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, משוחח עם אורחיו על הקשר בין שיגעון ליצירה, תוך ניתוח יצירות של אמנים וסופרים, והתייחסות ליצירות של פגועי נפש המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים. מתוך "הערוץ האקדמי" של אוניברסיטת חיפה.

 

פרופ' אדיר כהן, מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, משוחח עם אורחיו על הקשר בין שיגעון ליצירה, תוך ניתוח יצירות של אמנים וסופרים, והתייחסות ליצירות של פגועי נפש המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים.

 

הגישה המוטיבציונית הינה גישה להגברת מוטיבציה לשינוי התנהגותי. מדובר בגישה אינטראקטיבית, לא מתעמתת, המשתמשת בהקשבה מיומנת ומשקפת על מנת לעודד את המוטיבציה הפנימית של המטופל לשינוי התנהגותי על ידי חקירה ופתרון של אמביוולנטיות. גישה טיפולית זו נמצאת בשימוש נרחב ברחבי העולם, לאור מחקר ענף המוכיח את יעילותה בהגברת מוטיבציה לשינוי התנהגותי בתחומים רבים (ביניהם התמכרויות, הפרעות אכילה, היענות לטיפול בהפרעות נפשיות, ועוד תחומים רבים). דר' שאולי לב-רן, מייסד האתר, חבר בארגון הבינלאומי של מדריכים בגישה המוטיבציונית.