מקורות

להדרכה הקבוצתית יתרונות רבים: השיתוף בקבוצת קולגות מקצועית יכול לתת תמיכה רגשית, להרחיב את ההבנה, ואת טווח העזרה הניתן. עם זאת על מנחה ההדרכה הקבוצתית להיות מיומן בעבודה עם תהליכים קבוצתיים כדי להפיק יתרונות אלו. אם לא מקפידים על כללים מסוימים עלולה להיות פגיעה באיכות ההדרכה

 

הערה: המאמר מהווה מעין "קריאת כיוון" לפורום השינה והחלומות שייפתח בקרוב. התודעה שלנו נמצאת במצב משתנה. באופן רגיל אנחנו עוברים בין 3 רמות תודעה עיקריות: שינה נטולת תודעה (כונתה בעבר "מוות קטן"), שינה עם חלומות (תודעה ערה ועזה, אך מערכת התפיסה מכוונת לתכנים פנימיים וללא תפיסה חושית של העולם), וכמובן – ערנות. למרות שאנו רגילים לעבור שלבים אלו מדי יום, הרי הם מעלים קושיות רבות הין פילוספיות והן מדעיות. כיצד יתכן שהתודעה שלנו "מהבהבת", מופיעה ונעלמת? האם במצב של שינה נטולת תודעה, (או יתרה מכך – תרדמת) – אנחנו קיימים באותו הזמן? יש מצבי תודעה רבים נוספים, שחלקם חריגים (מתחומי הפסיכופתולוגיה כגון דליריום, פסיכוזה, דיסוציאציה) וחלקם מיוחדים או "גבוהים" יותר. כיום חוזר העיסוק בנושא החלימה באספקט הפורמאלי – של MENTAL STATE מעבר לעיסוק הפסיכולוגי המוכר של משמעות תוכן החלום. בצומת זאת המשיך פרויד את חקר משמעות החלום, אך הכיר גם בחשיבות המחקר של מבנה החלום. מחקר זה חוזר היום למוקד החשיבה, דרך חוקרי שינה וחלימה והן דרך השילוב בין מחקר המוח ופסיכולוגית המעמקים (למשל הגישה של הנוירו-פסיכואנליזה של החלום, אותה מקדם בעיקר SOLMS ). במאמר זה אנסה להראות כי גם המחקר ועצם תשומת הלב לתופעות החריגות והמיוחדות בעת שינה וחלימה (כגון הפארסומניות) – יכולים לתרום להבנות אלו, תוך דגש על מצב הנרקולפסיה ושיתוקי שינה.

 

מעמדו של פרויד בתרבות המערב איתן כתמיד, אבל השקפתו היסודית על טבע האדם מאבדת את אחיזתה דווקא בקרב ממשיכיו. הוויכוח הוא על שאלת היסוד - מה מניע בני אדם. האם פורקן דחפים ביולוגיים, כפי שטען פרויד, או צורך בקשר אנושי, כפי שטוענים יריביו. מחנה המורדים מתרכז סביב עבודתו ואישיותו של סטיבן מיטשל, האיש שטילטל את הממסד הפסיכואנליטי בארה"ב ומת לפני ארבע שנים בשיא פריחתו

 

מאמר מאת פרופ' מארק סולמס , פסיכואנליטיקאי וחוקר מוח, מייסד תחום הנוירו-פסיכואנליזה. המאמר מתאר את הגישה של הנוירו-פסיכואנליזה המראה כי ניתן לחבר בין חקר המוח לבין הגישה הפרוידיאניות, תוך דגש על חקר החלומות. פורסם במהדורה העברית של SCIANTIFIC AMERICAN .

 

שיחה בין היינץ קוהוט לבין צ'ארלס סטרוזייר (12 במרץ, 1981) קטע מתוך הספר "פסיכולוגיית העצמי וחקר רוח אדם". הוצאת תולעת ספרים, פברואר 2007

 

"עמוק עמוק בתוך הגוף שוכנת לה הנפש. איש עוד לא ראה אותה,אבל כולם יודעים שהיא קיימת. ולא סתם יודעים שהיא קיימת,יודעים גם מה יש בתוכה."

 

במסגרת סקירה קצרה זו אגע בגלגולי ההתייחסות לספרו של פרויד "משה ואמונת הייחוד", אשר יצא בשנת 1991 ותורגם כעת לעיברית. אתאר בקצרה את עלילתו, את הרעיונות המרכזיים שמעלה ירושלמי ביחס לספר ואתעכב על דבריו "אל פרויד" בפרק האחרון והחשוב ביותר בספר. אסיים בהתייחסותו של דרידה ל"מונולוג" זה של ירושלמי עם פרויד.

 

אחת המשימות ההתפתחותיות המרכזיות של התינוק בשנות החיים הראשונות הינה רכישת יכולת ויסות של התנהגות, עוררות ורגש, החיונית להסתגלות המוצלחת של התינוק לסביבתו המורכבת. חשיבותה של יכולת הויסות הרגשי נעוצה בכך שהיא מהווה בסיס לתפקודים נוירופיזיולוגיים בסיסיים חיוניים כמו נשימה ובליעה וכן קשורה להתפתחות חברתית חיובית. המאמר מתאר את ההגדרה התאורטית והאופרציונלית של מושג הויסות הרגשי ואת התפתחות הויסות הרגשי בינקות, עם דגש על השנה הראשונה לחיים. דגש מיוחד מושם על תרומתה וחשיבותה של האינטרקציה הדיאדית להתפתחות הויסות הרגשי.

 

במאמר נסקרות הגישות העיקריות הרווחות בספרות הפסיכואנליטית הנוגעות ל- acting out. נידונה השפעת המטפל והתהליך הפסיכותרפויטי על חייו ופעולותיו של המטופל, ונבדקת האפשרות שהתנהגות של מטופלת היוותה תגובה לא מודעת להעברה הנגדית של המטפל, שהתבטאה בקושי שלו להתמודד ישירות, באמצעות פירושי העברה, עם מיגוון התחושות שצרכיה הליבידינליים והתוקפניים עוררו בו. פורסם ב"שיחות", יז' (2): 185-177, 2003

 

הרצאות מוקלטות מוכנות להשמעה "זורמת" מתוך הסימפוזיון על "אמפיה" שנערך לפני כחודש ע"י האגודה האמריקאית לפסיכואנליזה. ההרצאות נמצאות באתר (שמתפקד במתכונת של בלוג עם אפשרות לתגובות) - של Arnold Richards - העורך לשעבר של JAPA - בשם International Psychoanalysis

 

המאמר הנדון שפורסם בכתב העת של יה"ת- האיגוד הישראלי לתרפיה באמצעות בעה ויצירה, כרך 4 חוב' מס' 1 אוקטובר 2006, עוסק בסיפור המעשייה "התיש הקדוש", שסופר ע"י רבי מנחם מנדל- הרבי מקוצק, בסמוך לאחר הסתגרותו בחדרו ממנו לא יצא עד יום מותו: המאמר מנסה לשפוך אור על מסכת חייו העצובה ואישיותו המורכבת של הרבי מקוצק, כמו גם להבין את דרכו הייחודית בעבודת הנפש וכיצד כל אלה משתקפים בסיפור המעשייה בו עסקינן. המאמר מתבונן בסיפור המעשיה לאורם של תיאוריות פסיכודינמיות. ניתוח הטקסט מתמקד בפענוח הרובד הסמבולי של הסיפור, המשקף תכנים נפשיים סמויים של מחברו, וכן בהבנת הדמויות בנראטיב וקשרי הגומלין שהם מקיימות, כייצוגים של פונקציות נפשיות ותהליכים בין אישיים, שעיצבו את מסעו הנפשי הייחודי של הרבי מקוצק בעולמה של החסידות.

 

בעקבות הקרנת הטרילוגיה "פנומנולוגיה" - תעוד של תרפיה באומנות מציע המחבר התיחסות לקונספט החדש כבסיס לשיטת חקירה חדשנית. הקרנת סרט תעודי ראשון אודות התרפיה באומנות אפשר דיון יוצא דופן עם הקהל הרחב ובתוכם כמובן גם אנשי המקצוע - תאור התהליך של יצירת החומר החדש וקטע מתוך המסקנות הראשונות מופיע בצורתו הגולמית והראשונית.