מקורות

"חלקו הראשון של שם הרצאתי – "פסיכואנליזה בנפשנו" הוא שמו של ספר שפרסמתי לפני שנה בדיוק באתר האינטרנט "פסיכולוגיה עברית"- אתר הפסיכולוגים בישראל. בחרתי שיראה אור בדרך זו משום שחשתי שסוגיות העשיה הפסיכואנליטית העכשוית שנידונות בו הן נושא הראוי לשקיפות ונגישות הן לציבור המטפלים לסוגיו והן לציבור המטופלים והמטופלים הפוטנציאליים. אני רוצה בפורום זה להתחלק אתכם בבעיה המרכזית של הפרקטיקה הזו ושל חלק מניגזרותיה."

 

רשמים מהרצאתו של ד"ר איתן בכר על הפרעות אכילה לפי פסיכולוגיית העצמי, שהתקיימה ב30/4 במסגרת סדרת "מפגשים בצוותא" של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי, והרהורים על נושא זה בעקבות המפגש.

 

המאמר מתאר את תופעת העינויים כפי שהיא מוכרת ומתועדת בעולם, ואת נזקיהם והשפעותיהם על כל תחומי החיים של הקרבנות.המאמר נכתב במקור כמבוא לאבחונים פסיכולוגיים לקבוצת גברים תושבי הרשות הפלסטינית שנעצרו ועונו ע"י הרשות על רקע חשד לשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.

 

היכולת להמחשת מצבם הנפשי של בני-אדם (לדוגמה, אמונותיהם, רגשותיהם, כוונותיהם או הידע שלהם), ובאופן זה להסביר ולנבא את התנהגותם, מכונה ToM) Theory of Mind ). אחת הסברות היא כי בניגוד ללוקים באוטיזם, בקרב הלוקים בסכיזופרניה מתפתחת יכולת תקינה ל-ToM, יכולת האובדת באירוע הפסיכוטי הראשון. הפגם יכול להיעלם בזמן ההפוגה מהשלב החד (אקוטי) של הפסיכוזה, כפי שהודגם במספר מחקרים. בשנים האחרונות גדל הידע בנושא באופן ניכר, וליקוי ה-ToM הסגולי בסכיזופרניה נראה כמסביר רבים מהתסמינים הקשורים בקשת הפרעות זו ובהפרעות נירופסיכיאטריות נוספות. מחלוקת קיימת לגבי הקשר בין פגיעה בכישורי ToM להיבטים קוגנטיביים אחרים, מידת חדות או כרוניות ההפרעה והאם הפגיעה משקפת קושי מצבי או מצב קבוע. המטרה במאמר הנוכחי היא לסקור את הסיפרות בנושא, ולהצביע על אפשרויות יישום וכיווני מחקר עתידיים. פורסם בעיתון "הרפואה", דצמבר 2006.

 

ד"ר מיכל פינקלשטיין וד"ר משה פרחי, מתארים במאמר המפתרסם באתר האגודה לטיפול משפחתי וזוגי, את עבודת העובדים סוציאליים בשדרות מתמחים בטיפול בנפגעי חרדה. העובדים הסוציאליים בשדרות מתנסים בנוסף לתפקידם השגרתי במחלקת שירותי הרווחה, כעובדי חירום לכל דבר.עם התקבל הודעה אצל מנהל מחלקת הרווחה, בכל שעה ביממה, לעתים בשעת לילה מאוחרת, כשהטלפון הנייד מושתק ומונח על "רטט", מתחת לכרית, כדי לא להעיר את בת הזוג,על פגיעה של טיל קסאם, הוא מעדכן את העובד הסוציאלי הכונן, שהנו ראש צוות לעניין זה. ראש הצוות, מזעיק את אנשיו, עובדים ומתנדבים והם יוצאים אל השטח, בכל זמן, בכל מזג אוויר ובכל יום, קודש או חול, לפעילות מקצועית.

 

מבוא: המאמר מתאר את התסמונת של "הזנחת חצי צד". תסמונת נוירולוגית שמלמדת אותנו על הנוירודינמיקה של מנגנוני ההכחשה. תסמונת זאת מופיעה בחולים שנפגעים במוחם, לרוב מצד ימין באיזור הרקתי התחתון. חולים אלו מתעלמים מחצי העולם השמאלי שלהם, מזניחים את גופם השמאלי, מכחישים את מחלתם ואת עובדת השיתוק מצד שמאל, ואף מפתחים תגובות רגשיות מוזרות עד כדי דלוזיות של ממש כלפי חצי גופם השמאלי. המאמר מראה כיצד תסמונת נוירולוגית יכולה ללמד אותנו על מנגנונים פסיכואנליטים כגון הדחקה והכחשה, תגובות רגשיות לא מודעות, ובנית דימוי הגוף והגדרת גבולות הגוף והיחסים בין אני ל"לא אני".

 

באופן מסורתי החשיבה האנליטית רואה את ה- setting הטיפולי כמוחזק על-ידי המטפל בלבד. במאמר זה אביא ראייה אחרת - ה-setting כנבנה ומוחזק על-ידי שותפי האינטראקציה המטפל והמטופל, ותהליך הבנייה המשותפת, ולא רק התוצר הסופי שלו, הוא בעל חשיבות מרכזית בתהליך הטיפולי. המאמר מתבסס על החשיבה האינטרסובייקטיבית הרואה בתהליך הטיפולי תהליך הדדי, אך לא סימטרי, בשפתו של ארון המתקיים על-ידי שותפי האינטראקציה הטיפולית. אציג את החשיבה על הבנייה המשותפת של ה-setting הטיפולי ולא רק של התהליך הטיפולי. כמו כן אתאר כיצד בנייה זו מתבצעת ומהן אבני הבניין המרכיבות אותה, ואלווה את הנאמר בדוגמאות קליניות ובדיון בהן. המאמר מופיע באתר מכון רמת-אביב לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. התפרסם לראשונה ב "שיחות- כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה", כרך כא, חוברת 2, מרץ 2007.

 

הילד, הנער, הבוגר, החייל, העלם הצעיר העובר 'טיפול' והופך עם הזמן להיות פסיכולוג-מטפל. ייחודו של הסיפור בכך שדמויות אלה נשזרות זו בזו, לאו דווקא בסדר כרונולוגי צפוי ומקובל, אלא מטפסות מעלה מטה, וחוזר חלילה, במעלית-שנותיו. כשם שהוא יורד בין קומותיה ומרתפיה, מתוך דחף להתחקות אחרי חוויות הילדות המכוננות שלו, כך הוא מטפס בה מעלה, אל ההווה, וגם משקיף אל העתיד. התהליך הלולייני הזה הוא שמעניק לסיפור את ייחודו, את עוצמתו ויופיו

 

"חלומות אצל נשים בעת ההריון " - זהו פרק מתוך המבוא לעבודתה המקיפה של רעיה שריד בנושא: "הקשר בין מצוקה שלאחר לידה אצל גברים ונשים לבין עבודה רגשית בחלומותיהם בזמן ההריון". הפרק הנוכחי דן במאפיינים של חלומות של נשים מול גברים, וחלומות בהריון, תוך התיחסות למוטיבים לפי שיטתו של יונג. רעיה שריד הינה חברה בפורום ל"מצבי תודעה וחלימה".

 

המאמר מתמקד בפעילות גופנית כאמצעי מומלץ לטיפול בהפרעות קשב ויציג כמה רעיונות ואסטרטגיות ספציפיים לסיוע בהתערבות עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז. המאמר מופיע בעלון דינמי און ליין של מכון וינגייט

 

באתר מידע כללי, רשימת ספרים וסרטים בנושאי טיפול נפשי, מאמרים (העיסוק בזנות כטראומה, הפרעת קשב וריכוז במבוגרים, העברה נגדית) ופורום פתוח לציבור הרחב בנושא "ציפור הנפש".

 

לאחר שתכנית ההתנתקות יצאה אל הפועל אוכלס אתר הקאראווילות ב"ניצן" במאות משפחות מיישובי הרצועה שילדיהן השתלבו, בחלקם הגדול, בבית הספר הדתי "מורשה" שבמושב ברכיה. ברכיה הוא המושב הדתי הגדול במועצה האזורית חוף אשקלון, המונה 19 מושבים וקיבוצים; מ"ניצן" – המושב הדתי שלחוף הים ו"ניצנים" – הקיבוץ החילוני שבתיו נמצאים מעברו של כביש אשקלון עזה בצפון, ועד "נתיב העשרה" ו"יד מרדכי", ששעריו גובלים במחסום ארז, בדרום. בית הספר "מורשה" היה בית ספר שש שנתי מעורב בן 12 כיתות עד שנת 2005. לאחר ההתנתקות הוא הפך לבית ספר בן 19 כיתות, מעורב בחלקו בלבד. במאמר זה נבדוק את התהליכים שעברו על בית הספר, ואת בחירותיהם של ההורים מהיישובים השונים בכיתות מעורבות או נפרדות.