מקורות

'רגשות בלתי-מבוטאים [...] ייקברו חיים ויצוצו [...] בדרכים מכוערות [...]' (ז' פרויד). על ההיבטים והצורות השונות של מחלות פסיכוסומטיות מתוך תפיסה מעגלית של גוף-נפש-גוף, בניגוד למודל הרפואי המסורתי ולתפיסה של המונח 'היפוכונדרייה' שהוחלף ב'הפרעות תסמין גופני' ב-DSM-V. מחאתם של מי שנחשבו בעבר היפוכונדרים וההבדלים בין היפוכונדרייה ב-DSM-IV לחרדת בריאות ב-DSM-V. על אף השינוי במונחים 75% מהמאובחנים כסובלים מהפרעת התסמין הגופני עונים בכל זאת על הקריטריונים של היפוכונדרייה ב-DSM-IV. עם זאת, טוען רובינשטיין, בין אם הסיבה לתסמינים הגופניים (בין אם יש להם גם מקור אורגני וגם אם לא) נפשית ובין אם היא גופנית, הטיפול בחרדת בריאות מתייחס לחרדה, בין אם היא סיבה לתסמין הגופני ובין אם היא תוצאה של מחלה בעלת מקור גופני. המאמר מסתיים ביישום גישות טיפוליות שונות לטיפול בחרדת בריאות.

 

הצורך לְרׇצוֹת את הסביבה כדי לזכות בהערכתה מקורו בפחד מדחייה ומכישלון כתוצאה מההתנייה הנוצרת בין החשש לאבד את אהבת ההורים לאי-עמידה בציפיותיהם. בצד הדיון בדינמיקה זו מוצגים בפוסט זה כמה טיפים מעשיים, אם כי קשים ליישום, והטיפול ב'פְּלִיזֶרִיוּת' בעזרת הטיפול הממוקד באדם, אימון לאסרטיביות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וגישות פסיכודינמיות המדגישות את הקשר הבינאישי בין המטפל למטופל.

 

עשרת הדיברות ליציאה מהארון (או להישארות) בו. פרופ' גידי רובינשטיין מנסה להגיע לאיזון בין הקושי שבהסתרה לסיכונים שבחשיפה.

 

יציאה מהארון של מתבגרים ובוגרים צעירים הומואים היא צעד לא פשוט ובלתי-הפיך. הציפייה לזכות לתמיכה ולקבלה ללא תנאי מההורים מובנת וטבעית, אך ההורים עצמם זקוקים גם הם לא פחות לתמיכה נוכח קבלת הבשורה. מהן הנורות האדומות שיש לשים לב אליהן לפני היציאה מהארון? בפני אלו הורים ומתי? על ההבדל הקטן בין acting out לניהול סיכונים מחושב לפני מעשה.

 

השיעור הגבוה של רווקים בקרב גברים הומואים ותחושת הבדידות הנלווית לו מקשים עליהם להימנע ממפגשים מיניים שאינם מאפשרים שמירה על אמצעי המיגון המומלצים ע"י הממסד הרפואי למניעת הידבקות בנגיף הקורונה והעברתו לקבוצות סיכון, גם אם מי שנושא את הנגיף אינו מפתח תסמינים ואינו מודע לכך. מאמר זה מציג את גורמי הסיכון הייחודיים לגברים הומואים והשלכותיהם ומציע המלצות לטיפול הכוללות פיתוח מנגנון העידון (סובלימציה), לגיטימציה למין טלפוני/וירטואלי שבימים כתיקונם עלול להעיד על חוסר בשלות לפיתוח קשר זוגי בוגר ושימוש בבדידות כמנוף לפיתוח תובנות לגבי ההימנעות מקשר זוגי בימים כתיקונם.

 

מי מאיתנו לא חווה חום, שיעול, קוצר נשימה (בעיקר אם עשינו מנוי בחדר כושר יוקרתי ולא ניצלנו אותו ומי שם לב לשינוי בחוש הטעם או הריח לפני שהחלו להפחיד אותנו בתשדירי האזהרה (המוצדקים כשלעצמם מבחינה בריאותית, כמובן)? במאמר זה מובאת תזכורת להחלפת ההיפוכונדרייה ב-DSM-V בהפרעות תסמינים גופניים וחרדת חולי (חרדה בריאותית), לפחד מפני המוות העומד מאחורי הפרעות אלו ומוצגות מספר אפשרויות טיפוליות.

 

פרק זה מתוך הספר החדש "הייעוץ החינוכי כיום" שראה אור בהוצאת רסלינג סוקר את גורמי הסיכון הייחודיים לאובדנות בקרב מתבגרים לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים, כפי שהם עולים ממחקרים שנערכו בתחילת המאה ה־ 21. מהמחקרים עולה שרשרת סיבתית שראשיתה בעמדות השליליות של החברה כלפי להט"ב, המשכה בהורי המתבגרים ובבני גילם המנחילים אותן למתבגרים ובהומופוביה המופנמת של המתבגרים עצמם הגורמת פרעות נפשיות, וסופה בהתנהגות אובדנית. על אף התקדמות שחלה בדעת הקהל, בחקיקה, בתקשורת ובעקבות "יציאתם מן הארון" של ידוענים המשמשים דמויות חשובות להזדהות, בייחוד בגיל ההתבגרות, לא חלה ירידה בשיעורי האובדנות. ההומופוביה המופנמת, המועצמת בסביבה דתית, היא משתנה מתווך בין העמדות השליליות שעדיין רווחות בחברה ובין הנטיות האובדניות. ניכר שהמתבגרים הלהט"ב נמצאים בין הפטיש לסדן, בין משפחה שלעיתים קרובות אינה מקבלת אותם על נטייתם המינית ובין קבוצת העמיתים ההטרוסקסואלים המגבשים את זהותם המינית, חשים מאוימים מנטייה מינית שונה ומגיבים אליה בהתנכלות למתבגר הלהט"ב. משפחה תומכת שתשמש חוף מבטחים נגד התנכלות זו, קבוצת מתבגרים להט"ב חלופית וסביבה תומכת בבית הספר עשויות לשמש משקל־נגד לגורמי סיכון אלו. לכן חינוך, הסברה והכשרת אנשי חינוך וטיפול להתייחסות לצרכים הספציפיים של מגזר זה באוכלוסיית המתבגרים נראים כצו השעה במניעת אובדנות בקרב מתבגרים להט"ב.

 

מזה שנים היינו משופעים במודלים "סטנדרטיים" שהציעו שלבים מחייבים כמעט לתהליך ההתמודדות עם אובדן ושכול. במרכזו של ספר המופת של שמשון רובין, רות מלקינסון ואליעזר ויצטום "הפנים הרבות של האובדן והשכול" מוצג מודל השכול הרב-ממדי של פרופ' רובין, ממובילי התחום בעולם, המציע ראייה רב-ממדית ולגיטימציה לדרכים האינדיבידואליות של כל פרט לבטא את כאבו, בלי לוותר על הסתכלות קלינית, חברתית ותרבותית, תוך ייצוג גישות טיפוליות שונות, מגזרים שונים בחברה ותרבויות שונות. ספר חובה למטפלים העוסקים בנושא ואף מורה נבוכים למי שחווה שכול ואובדן בעצמו.

 

תרומתו של פרויקט זה הינה בהבנת צורכיהם של סטודנטים מתמודדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מבעד לאספקלריית הנגישות. לפרויקט זה תרומה עיונית להבנת חשיבותה של הנגישות האנושית על כל היבטיה בעבור סטודנטים המתמודדים הן עם מגבלה נפשית והן עם חובות אקדמיות כחלק ממסכת לימודים ארוכה ותובענית. הפרויקט שופך אור על היבטים אישיים ובין-אישיים המאפיינים את ההתמודדויות של סטודנטים אלה באקדמיה ובכך עשוי לשפר את המענה המקצועי של מורשים לנגישות השירות בעבור אוכלוסייה זו.

 

תרומתו של פרויקט זה הינה בהבנת צורכיהם של סטודנטים מתמודדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מבעד לאספקלריית הנגישות. לפרויקט זה תרומה עיונית להבנת חשיבותה של הנגישות האנושית על כל היבטיה בעבור סטודנטים המתמודדים הן עם מגבלה נפשית והן עם חובות אקדמיות כחלק ממסכת לימודים ארוכה ותובענית. הפרויקט שופך אור על היבטים אישיים ובין-אישיים המאפיינים את ההתמודדויות של סטודנטים אלה באקדמיה ובכך עשוי לשפר את המענה המקצועי של מורשים לנגישות השירות בעבור אוכלוסייה זו.

 

יציאה מהארון של הומוסקסואלים בפני משפחתם ויקיריהם האחרים נתפסת לעיתים קרובות כשלב כמעט הכרחי בתהליך קבלת הנטייה החד-מינית ע"י הפרט עצמו. במאמר מוצעת התייחסות שונה, לפיה רבים ההומוסקסואלים המבקשים "אישור" לנטייתם מהחברה הסטרייטית ותוך כדי כך עלולים לגלות חוסר רגישות ליכולת ההכלה של הגורמים בפניהם הם יוצאים מהארון, לרבות אבות היוצאים מהארון בפני ילדיהם, או סבים וסבתות, שאינם ערוכים נפשית לכך. כמה טיפים - בפני מי ובפני לא.

 

למה רק אחדים קורסים תחת נטל החיים ואחרים לא, מה באמת קורה בהתמוטטות עצבים, ואיך אפשר לטפל בזה? מה שחשוב הוא לזכרו שתמיד ניתן לצאת ממשבר