מקורות

מנגנונים עצביים במוח ודיסלקציה - הקשר בין דיסלקציה לשיווי משקל ופעילות אוטומטית בצרבלום, ולערוץ מגנו ותפיסת גרויים חזותיים נעים, ומה הקשר של כל זה לרכיבה על סוסים? מאת נופר ישי-קרין, פסיכולוגית קלינית

 

המאמר מתאר את הבעיה לגבי הוראת תלמידים עם ליקויי למידה: מורים המסכימים עם המיתוס שתלמידים בעלי צרכים מיוחדים שונים במידה רבה מאוכלוסיית בית הספר הרגילה, שיש להאכילם בכפית" אחרת לא יוכלו ללמוד את החומר, מטפחים תלמידים שהם לומדים פסיביים וחסרי ביטחון. גם מורים המסכימים עם המיתוס שתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הם בדיוק כמו שאר הילדים בכיתה והתשובה נעוצה בהוראה – אינם מצליחים להבין מדוע מייחסים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים מעמד מיוחד ומציבים ציפיות גבוהות אך לא מספקים לתלמידיהם כלים להגשמת ציפיות אלה. מקור: Building Responsibility for Learning in Students with Special Needs Teaching Children Mathematics, Vol. 11 No. 3, October 2004, pp.118-126 תרגום מלא של המאמר מאת מיכל סוקניק, מופיע באתר מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך היסודי.

 

במהלך הסדנאות בבתי הספר התגלה כי המורים לחינוך מיוחד מחזיקים בתפיסות שגויות לגבי הצלחת תלמידים. כל המורים בחרו משימות המעודדות תלמידים להצליח בצורה כזו או אחר ללא הבחנה בכלל בין מושג הכישלון מתמשך ובין מושג הכישלון הזמני של תלמידים. המורים סברו בטעות כי גם חווית הכישלון זמני או הכישלון השולי של תלמידים תגרום נזק ליכולות המעשיות והפוטנציאליות שלהם. מרבית המורים לחינוך מיוחד דבקים בתפיסה השגויה כי כל סוג כשלון, לרבות כשלון זמני יהיה בסופו של דבר, לרועץ לתלמיד. התרגום מתוך: Orit Alfi, Avi Assor, Idit Katz . "Learning to allow temporary failure: Potential benefits, supportive practices and teacher concerns". Journal of Education for Teaching: International Research and Pedagogy, Volume 30, Number 1 / April 2004. 27 – 41. מוצג באתר מס"ע: מופ"ת סובב עולם, פורטל התוכן החינוי בהכשרת מורים בעריכת עמי סלנט

 

מטרת המחקר הייתה לתאר את הגורמים הסביבתיים הקשורים לעבודת המחנכת בכיתה שמשולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ולבחון את הקשר שלהם לשחיקתה. השערת המחקר המרכזית היתה שככל שהמחנכת תתפוס את סביבת העבודה בבית הספר על ארבעת ממדיה - החברתי, המבני, הפסיכולוגי והארגוני - כמתאימה לשילוב, כך תרד רמת השחיקה שלה. ההשערה אוששה ברובה, ראוי לציון כי מתוך משתני הרקע האישיים המשתנה היחיד שנמצא קשור לשחיקה הוא עמדת המחנכת כלפי השילוב. ככל שעמדת המחנכת כלפי השילוב חיובית יותר, כך היא מרגישה יותר שחוקה במרכיב אי ההגשמה (בניגוד להשערת המחקר). המאמר התפרסם בכתב עת לעיון, למחקר ולהוראה בהכשרת מורים, מכון מופ"ת, תשס"ה 2005 על ידי המחברות: שונית רייטר, רחל טלמור, נעמי פייגין, מוצג באתר מס"ע - מופ"ת סובב עולם.

 

בתאריך 30.12.04 התקיים כנס רבנים ופסיכולוגים ביוזמתו של מכון שילה. הכנס התקיים בשיתוף מכון שילה, המחלקה לפסיכולוגיה- אוניברסיטת בר אילן וארגון רבני צוהר. כותרתו של הכנס הייתה: "רבנות ופסיכולוגיה הילכו שתיהן יחדיו?" לכנס הוזמנו רבנים חשובים, ופסיכולוגים בכירים. בין הדוברים בלטו: הרב לאו, הרב אריאל והרב שלמה אבינר. מטרתו של הכנס הייתה ליצור הידברות בין פסיכולוגים ורבנים, העלאת הקשיים המעשיים והקונפליקטים העקרוניים, ודרכי התמודדות ושיתוף פעולה. תקציר הכנס מתפרסם באדיבות ובאתר מכון שילה בהנהלת ד"ר צבי מוזס, מיוזמי הכנס.

 

הצגת דילמות וטענות יסוד ביחס לפסיכולוגיה ויהדות/רבנות - בהיבט העיוני ובהיבט המעשי מאת ד"ר צבי מוזס. הרצאה מתוך כנס באוניברסיטת בר-אילן: "רבנים ופסיכולוגים - היילכו שניהם יחדיו" .

 

הבעיות החדשות ישנות בקהילה הדתית לאומית העלו את הצורך בייעוץ של רבנים ופסיכולוגים, ובשאלה מה ומי עדיף על מה, האם קיים קונפליקט ותחרות, או שני גורמים המשלימים זה את זה. מציאות זו מעלה את השאלה איזה יעוץ עדיף, ומהם היתרונות והחסרונות של זה לעומת זה, האם ניתן לסמן תחומים וגבולות, האם ישנם תחומי חפיפה ותחרות, והאם ניתן להגיע להסכמות ביחס לשיתוף פעולה לטובת הסיוע לציבור הדתי. במאמר זה מציע ד"ר צבי מוזס מודל משולב לשיתוף פעולה.